יום ששי היום. בדרך-כלל זהו יום נינוח שאת תחילתו מעביר הנשיא ברביצה נאה במיטתו עד שעה סבירה לגמרי, ואחר כך מתיישב לדפוק כמה אייטמים בזה אחר זה משל היו חתיכות עוף שיש להפכן לשניצלים לאיתי סלע האגדי ולנגה סלע הפלאית.

לא, לא, אל תיקחו ברצינות. הנשיא לא ממש עומד ומכין שניצלים לילדים. מה שרציתי לומר הוא, ששישי הזה שונה מהאחרים, יען כי התקבצו בבת אחת יותר מדי דברים שמאלצים לשאת רגליים ולצאת לסידורים ברחבי העיר הגדולה. לא טוב, לא טוב. ממש לא טוב, אבל אין ברירה.

זה אומר, במלים אחרות, שלפחות עד לשעות הצהריים כל מה שתוכלו למצוא כאן שיהיה שונה מאתמול הוא האייטם הזה, לכן אשתדל לעשות אותו הכי ארוך שאפשר, כדי שהעם המשתוקק לאייטמים רעננים יוכל לפחות להיות שבע עד לשעות אחר הצהריים. אחר כך אולי נרביץ עוד אחד או שניים.

בקיצור, ראיתי את המשחק ועד רגע זה ממש היחס שלי כלפיו לא ברור. מצד אחד, פיהקתי נואשות ונמרצות החל מהרבע השלישי הבלתי נגמר. לא יודע מה עייף אותי יותר, הגארבג' טיים או ההלצות הבלתי מסתיימות של צוות השדרים ויץ-מליניאק. מסכנים, אני לא מקנא בהם. להעביר מחצית שלמה של כדורסל לא תחרותי זה ממש לא כיף, לפעמים גם קשה.

חוץ מזה, זו מכבי ת"א. מה שלא יהיה, איך שהיא לא תשחק, טוב או רע, רע או טוב, מגיע יום חמישי בלילה ואני מפהק מעמל כל השבוע. בואו לא נאשים את אורחות חייו המוזרות של הנשיא, שבלי ספק יכול היה לנווט את שעותיו טוב יותר בין לילה ויום. נאשים את מכבי. או שהיא עושה משחקים של 30 הפרש ואז זה לא מעניין, או שהיא משחק כדורסל נוראי, ואז זה פשוט מעייף ומדכא. זו המסקנה הנכונה, הבנתם?

הלאה.

מי האליל הזה בגופיה מספר 4 עם סרט על הראש, ששיחק אתמול עם מכבי ת"א ולא נגדה? האם זהו אותו ברנש עגום מבט המתכנה בשם וויל ביינום? האם זה אותו רכז, שלקח בענק את תחרות המחליקים האירופית על המגרש, עם ממוצע של 5.2 למשחק? אם אני רואה את המשחק הזה ולפיו צריך לקבל החלטה אם להחתים אותו או לא, ודאי שאני מחתים. עכשיו תגידו: יכול להיות שספאחיה ופנאן ראו שניים-שלושה משחקים כאלה של ביינום בליגת הקיץ ולכן החליטו להחתים? אם כן זה נורא מעניין, כי זה אומר שגם אז ביינום כנראה לא החליק בכלל. ועוד יותר זה אומר, שיש מצב שביינום מסוגל להיגמל מהחלקות על המגרש ולשחק כדורסל חיובי, טוב ובלתי עציר עם מינימום שבמינימום של שטויות. אליל היה אתמול ביינום, לא נכחיש זאת.

מה עוד?

ראיתם את ג'נקינס מתראיין אחרי המשחק עם הכובע המצחיק שלו, כשהוא מוטה על צדו ועליו סוגי נצנצים, או השד יודע מה היה שם? את האמת, אני לא שם את הקבוצה בידיים של איש כזה בחיים. מצידי שיקלע גם 30 בכל משחק. אני לא יודע למה, אבל איך שהוא נכנס (לא שהמצב היה טוב יותר לפני כן), והתחיל לקלוע מכל מצב, היה לי ברור שזה ייגמר ב-30. כלומר, שהוא אויל יגיע ל-30 משלו, אבל גם ירושלים תחטוף 30 משלה.

ולא שזו חוכמה גדולה לרדת על ג'נקינס. חג'ג' לא היה בעניינים, גם לא טפ-הירו ששוב היה רק טפירו. פניני אכזב אותי. אני יודע שהוא יכול יותר מזה. נאור חזר, היידה ומברוק וכאלה, אבל זה קצת גדול עליו כרגע. אולי בעוד חודש.

אבל עזבו, אני לא רוצה ללכת כאן שחקן-שחקן ולפזר האשמות. קודם כל שדן 'זה רק משחק רגיל' שמיר יסיק את המסקנות שלו, יישב ויעבד את הנתונים ואז נדע מי מה מו. לא ככה?

יסאיטיס. פעם שלישית בערך שרעיית הנשיא מצטרף באיחור לשידור של מכבי ת"א ועושה עצמה כמתעניינת, כדי להראות לבן זוגה, הלוא הוא אני, שהיא כאילו-קצת-כן-מתעניינת-למרות-הכל בכדורסל. ופעם שלישית שהיא שואלת מי האל היווני הזה, ואני אומר לה – ליטאי, יסאיטיס. אהה, נכון, אמרת לי כבר, היא עונה. אבל תסלחו לה, היא בהריון. על כל קילו שהיא עולה, בורח לה עוד רבע קילו זיכרון והפיזור חוגג. זה פשוט עובד ככה.

היידה הלפרין. לא תצליחו לשכנע אותי שהאיש הוא לא שחקן כדורסל. אני אומר לכם וגם מתחייב: זה השחקן שמכבי ת"א תיעזר בו מאוד לקחת עוד הרבה אליפויות בארץ. לא יודע מה לגבי היורוליג. גם שם הוא יהיה טוב והקפיצה שלו תגיע מתישהו. היא תגיע. אם מכבי יכולה לקבל 17 מהלפרין ו-17 משרון ששון מהספסל, היא יכולה להיות רגועה לקראת הפיינל פור. שחקני המשנה הישראלים תמיד עושים את העבודה ברגעים החשובים, עוד מימי מוטי דניאל, דרך דריק שארפ וגור שלף.

מה עוד?

נראה לי שירושלים התרגלה למשחקים של 185-200 נקודות לאחרונה, וזה לא ממש לעניין. זאת אומרת, בליגה ארוכה כל כך כמו שיש לנו כאן, מותר שיהיה רצף כזה של משחקים, שבו לשחקנים אין כוח לרדת להגנה ואין כוח לשמור, ואז משחקים משחק של כישרון: בדרך כלל, לירושלים יש יותר כישרון מאשר לקבוצות אחרות בארץ, אז זה נגמר על 93-102 לזכותה. כך או אחרת, אחרת או כך, אני חושב שהמשחק אתמול הוא אות וסימן ותמרור, שהגיע הזמן לחזור ולעבוד בהגנה בחודש האחרון של העונה.

אני יודע, זה קשה, זה מבאס לשחקנים את התחת. הם האמינו והיו בטוחים שכבר לא יצטרכו לשחק בכאילו ולשמור חזק מאוד, אבל די. לחטוף 119 זה יותר מדי. הגיע הזמן לחזור לאזור ה-80 נקודות ספיגה, לא יותר. ואני בכוונה אומר 80 (מספר גבוה יחסית בפני עצמו), כי אי-אפשר לצפות מקבוצה שרובה מורכבת משחקני התקפה, לשים על הפרצוף מסכה הגנתית ולהתחיל להעמיד כאן מספרי ספגיה של 70 או 75. זה לא ממש ריאלי בחומר השחקנים של ירושלים.

מה עוד?

המעודדות של מכבי נראו טוב אתמול. פשששש, יא אולוהים.

התעכבתם כאן יותר מעשר שניות, הא? חבורה של חרמנים.

ומה עוד?

מעניין מה עובר עכשיו בראש של ספאחיה. אולי זה: "אם אחרי 33 הפרש הם לא רוצים להשאיר אותי לעונה הבאה, שילכו קיבינימט".

או אולי זה: "יא ווראדי, איזו הצגה. לא יודע איך זה נהיה, לא אמרתי שום דבר שונה או חריג. כנראה שבאמת אין לי מושג וזה הכל השחקנים".

או אולי זה: "יכול להיות שכדאי לי להרים טלפון לשמעל'ה הבוקר ולהודיע על התפטרות? אגיד לו שהחלטתי לפרוש בשיא, ושחיכיתי ללכת הביתה בראש מורם. לא מוכן יותר לשאת את כל הביקורת שהיתה כאן נגדי, זה לא מתאים, לא נראה לי, לא רוצה את זה יותר. מדינה של ברברים. היום, היום להתפטר. עכשיו, עכשיו להרים את הטלפון ולהודיע. שירוצו הם אחרי עכשיו, פיייי קיבינימט".

מה עוד רציתי לומר? מנסה להיזכר.

אהה, הגיע הזמן שבשגבספורט, האתר שנותן את כל הסטטיסטיקות הכי מוצלחות וכאלה, ישנו את השם של גולם-אץ. קוראים לו גולמאץ, יא אללה שלכם, ולא גולמאנץ. עונה שלמה הוא פה ולא מצאתם זמן להעיף את ה-נ' הזו ל(פיייי) קיבינימט?

ומי שאמר שנואל פיליקס לא שחקן שיקום ויביע חרטה. ראיתם איזה סל ופאול הוא עושה עם הבאזר? והבן אדם היה קר, שיחק אולי דקה וחצי. ממש לא יפה מצד המאמן המקריח. ואם היית נותן לו לשחק 7:45 דקות מה היה קורה? דקה וחצי בסוף זה ממש לא יפה, ממש-ממש. אם אני פליקס, אני לא מתחייב שכל הצמיגים במכונית של ספאחיה תקינים הבוקר.

זהו, האמת שאין לי יותר מה לומר על המשחק הזה, חוץ מעוד עניין אחד: אמנם פיהקתי לרוב, אבל זה היה מסוג המשחקים שמחזיר את העניין בכדורסל. זאת אומרת, מתח לא היה, יריבות על המגרש לא היתה, אבל היה בכל זאת מעניין. זה בכל זאת הטופ של הכדורסל שלנו, וזה גורם לשבת ולחכות למשהו. לא משנה שאחר כך המשהו הזה מתפוצץ לך בפנים. אבל להמתין למשהו, לבנות תסריט, לנתח, לחשוב, להעריך, לפנטז, ליהנות, לעקוב מקרוב – אלה דברים שיגרמו לי, אולי-אולי, לחכות גם למשחק המרכזי של מחזור ליגת העל בשבוע הבא, ובזה שאחריו ובזה שאחריו. לא שאני ממש יודע מי נגד מי, אבל אחכה ואמתין בסבלנות ובשקיקה מסוימת.

ועד אז אומר לכם שלומות ונצורות וסופ"ש נאה כרפאל. מקווה להרביץ עוד כמה אייטמונים מאוחר יותר.