אתמול, במהלך השידור ממשחק הגמר של הנשים, אמר יורם שמרון האגדי שהסכום שתקבל ונוס וויליאמס על הזכייה בווימבלדון הוא 750 אלף לירות שטרלינג. בהנחה שמדובר בסדר גודל של 8 וחצי שקלים לפאונד אנגלי גאה אחד, יש פה סיפור של 6 מיליון שקלים.

ובמלים אחרות: יאאאאאא אולוהים.

מדהים.

בדרך כלל אני לא בקטע של כסף (לפחות לא בכל אותם פעמים שאני כן). לא, באמת: תכל'ס, אם שאקיל אוניל מרוויח 20 מיליון דולר בעונה, אף פעם לא ישבתי לו בתוך הארנק וחישבתי כמה זה יוצא לחודש, כמה לשבוע וכמה ליום. גם לא בכמה עשרות אלפי דולרים של מורן רוט או איתי לב, נניח. יש הרבה שכן עושים את זה, אבל זה בסדר גמור. בואו נסתכל על זה פשוט כעל סוג של סטטל'ה, בעצם.

אתמול דווקא כן חיטטתי לוויליאמס בפרס. למה? כי בדיוק שעה-שעתיים קודם לכן ישבתי עם איתי סלע הפלאי, ותכננתי איתו איך אנחנו מפתיעים את רעיית הנשיא, שהיא גם, במקביל, אמו החוקית, באיזה צימר משובח שבמשובחים. משהו באמת ברמה גבוהה. משהו יקר, שיעלה הרבה כסף. שנזרוק ונגיד: פייי קיבינימט. אפילו שזה רק שני לילות, בוא נדפוק פה אלפיים שקל בלי חשבון.

כי חיים פעם אחת, לא?

וכי אמא יש רק אחת.

וכי זה לא מה שיעשה אותנו עניים.

ושאר קלישאות סוחטות דמעות.

בקיצור, מצאנו באינטרנט מקום בן-בן-בן זונה. עם בריכה גדולה וסלעי בזלת סביבה ואל תשאלו. סופר-דופר ברמות. 2000 שקל לשני לילות בסוף שבוע איפשהו בגליל העליון או רמת הגולן, לא זוכר כרגע.

ואחרי שיורם שמרון אמר מה שאמר וסיפר לנו על הזכייה של ונוס, התחלנו לחשב לכמה זמן יכולנו לשכור את הצימר אם היינו ונוס וויליאמס:

אוקיי, כמה זה ששה מיליון לחלק לאלף שקל ללילה?

6,000.

וכמה זה 6,000 ימים בשנים?

16.43 שנים.

היי, וקחו בחשבון שבימי חול התעריף יותר זול. זה רק 850 שקל ללילה. תכל'ס, יש פה בטח סיפור של בערך 20 שנה ברציפות, יום אחר יום, שהצימר המדהים הזה יכול היה להיות שלנו.

"איתי", אמרתי לו בעיניים נוצצות, "אתה יודע שאם היינו זוכים בכסף הזה של ונוס וויליאמס יכולנו לגור בצימר היפה, זה שראינו צילומים שלו באינטרנט, 20 שנים ברציפות? תאר לך מה זה, 20 שנים ברציפות הצימר המדהים הזה היה שלנו. כל יום היינו שוחים בבריכה, עושים חיים, נחים, משחקים שש בש ושחמט ופינג פונג, יושבים בבקתת העץ המפוארת, אוכלים ענבים בצל העצים. איזה כיף היה לנו".

ומה הוא ענה?

"אבל אז כבר היינו מתרגלים, והיה לנו משעמם".

צרות של עשירים.

ואחחח, איזה ילד. נשמה טובה וזכה.