מרקוס פייזר עושה חיים בליגה הפורטוריקנית המזורגגת, עניין שנתתי עליו את הדעת היום בשיחה עם בחור צנוע, איש כדורסל רציני מאוד ובעיקר בחור טוב, שתגובתו היתה: לא מעניין אותי, אני בדרך אל הים.

רק זה היה חסר כדי להרגיז אותי. מורזמו מפסיקה לשחק טניס כי היא לא יכולה לראות את זה יותר, וההוא הולך אל הים. ואללה יופי.

מפה לשם, בעודנו מדסקסים את סוגיית פייזר ולא בדיוק מבינים מה יש, לחמור הגדול הזה, להשחית את זמנו בליגת הקקאמייקה ההיא כשיש לו חוזה של מיליון דולר במכבי ת"א, נתקלתי בתופעה מעניינת שחשבתי שהגיע הזמן להציג אותה בפרהסיה. כן, הגם שכרוך בזה סוג של מבוכה אישית ומשפחתית.

אם בכל זאת להעלות את ענייני פייזר לרגע, שדפק 39 נקודות ב-33 דקות במשחק האחרון של קוקוריקו קפיטאנס נגד מגודלי קופיקו בטהרן, יש כאן כמה שאלות שכדאי להעלות:

בהיותו פצוע כרוני, האם לא היתה למכבי ת"א שום מלה לגבי ההשתתפות הזו שלו בליגה הפורטו-ריקנית באמצע הקיץ? האם לא היה שום מצב שכדי להבטיח את שלומו ולדאוג לכך שיבוא טרי, מכבי יכולה היתה לאסור עליו לשחק שם? כנראה שלא. אולי סגר עם הקבוצה בפורטו-ריקו עוד לפני שחתם במכבי ת"א.

ובכל אופן, האיש לא יורד מהמגרש. בחמישה משחקי חצי גמר הפלייאוף הוא משחק 36.8 דקות למשחק, ומוביל את הקלעים עם 28.8 נקודות למשחק. ולא מפסיק לזרוק לסל, כמובן. במשחק האחרון היו לו 24 זריקות.

כשהוא ייפצע (טפו, טפו, טפו) בתחילת דצמבר לחודשיים בגלל מתיחה חזקה ברצועת הברך שנוצרה, על פי דברי רופא הקבוצה בגלל עומס יתר, תזכרו איפה הכל התחיל. ומלה על הרופא הנחמד הזה: לפחות הוא מדבר לתקשורת, בהשוואה לאלה של הנבחרת ושל טל בורשטיין. בחור טוב, לא נכחיש זאת.

אישית, מבלי לראות אף משחק שלה, הליגה בפורטו-ריקו מזכירה לי ברמת העיקרון, גם אם לא ברמה המקצועית, את הליגה השנייה שלנו, או את הליגה השנייה באיטליה שלפני הרבה שנים. את זה שפייזר עולה בשתי דרגות שם על כל המקומיים, אני יודע ואתם גם.

אבל גם סטנלי שן זהב ברנדי עושה 22 נקודות ו-13 ריבאונדים בליגה השנייה. ופייזר? נו, הוא עדיין צעיר, אז אצלו זה נהיה 28 ו-12 או משהו כזה. ברור לגמרי שליגה רצינית במיוחד, הפורטו-ריקנית הזו היא לא.

וצ'ורה? זוכרים אותו? בימים ההם, הרחוקים, כששיחק בליגה השנייה בקבוצה קטנה באיטליה כזר יחיד, הוא גמר כל משחק עם 24 ו-11 ב-68% מהשדה. היה שחקן, צ'ורה, ברור. גם פייזר שחקן. גם קיבו סטיוארט היה שחקן עם מספרים כאלה. גם רנדי ווייט.

אבל מכל מה שאני זוכר, אף אחד מאלה לא הביא את מכבי ת"א בשנות השיא שלו לפיינל פור. לא שאני אומר שגם פייזר לא יביא, אבל זה מרגיש לי אותו דבר משום מה. האיש יעשה את ה-22 ו-13 שלו בנוקיה, אבל משהו בכללי ילך לאיבוד ויתחרבש. אולי אני טועה. אם נחיה אז גם נראה.

ובינתיים, עם מלוא הכבוד לפייזר האליל, בואו נדבר על העניין שלשמו התכנסתי. נתקלתי בתופעה מעניינת, כאמור, במהלך השיחה על אותו בריון קשקשים שישמש כזר הבא של מכבי ת"א. והיא, אתם שואלים?

גייסתי את סטטל'ה כדי להציג אותה כיאה וכראוי וכנאה כרפאל:

רבותי וגבירותיי (אני יודע שגם אתן כאן): האם זה קורה גם לכם?

כמות דברי החלב שנזרקו לפח במשכן הנשיאותי בגלל שפג תוקפם היא כל כך גדולה, שנדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שבסכום הזה כבר יכולתי לקנות הפועל ת"א ולשמש לא רק כנשיא הסיפרה אלא גם כנשיא המועדון המפואר שאיבד את עצמו לדעת.

בעודי משוחח עם העלם הצעיר על אודות פייזר הכוחני, פשפשתי במקרר בחיפוש אחר אבטיח קר וצונן כמנהגי מדי יום באחרונה. אבטיח לא היה, למרבה הצער, אבל היד שלפה משם פתאום קופסת גבינת קוטג' שטרם נפתחה עם תג מחיר של 5.19 שקלים. התאריך היה 28/6. וכן, זה קרה היום. 18 ביולי.

החינוך מהבית וגם ההיגיון אמר לי להשליך אוטומטית את הקוטג' לפח, שמא הצטברו שם בקטריות ירוקות או כל סוג של עובש. מבלי לטרוח לבדוק אפילו, הופה – לפח השליכוהו והלכו ליאור 5.19 שקלים.

עכשיו ככה:

מאז שיצאתי לראשונה עם מי שהפכה לרעיית הנשיא עברו 13 שנים וחמישה חודשים. אחר כך עברנו לגור יחד לתקופה של שנתיים או משהו, ולפני עשר שנים וארבעה חודשים התחתנו. בואו נתייחס לזה כאל התקופה הקובעת. בסך הכל מדובר ב-124 חודשים.

להערכתי הלא מלומדת, בכל חודש מאז שאנחנו גרים יחד הולכים לפח לפחות קוטג' אחד, גבינה לבנה אחת, קרטון חלב אחד וגבינה כלשהי אחת. סמנו אותה, נניח, בשונות. ומה לגבי כל מיני תמציות רום או וניל, קמח שפג זמנו, וכל מיני שטויות אחרות שקשה כרגע להעלות בזיכרון. סוגים של – מה אני יודע, אמממ – קופסאות שימורים כאלה ואחרות וכל מה שאתם יכולים לחשוב עליו. עגבניות שנרקבו, תפוחי עץ שנדפקו, מלפפונים שאני אפילו לא יודע להשתמש במלה הנכונה כדי לתאר את המצב החדש שלהם.

הכל זרקנו, תאמינו לי. מכל דבר.

זאת אומרת, אני זרקתי. כשנזכרתי להזיז את התחת שלי מהמחשב.

היא? מבחינתה זנה יכול להישאר במקרר או בארונות המטבח לנצח. ועל זה יש רק מלה אחת לומר, לדעתי: Unbelievable.

אם קוטג' עולה 5.19 (שוב גנב אותי ההוא מהמינימרקט), אז בהערכה קרובה למציאות הלכו לנו בכל חודש מאז שהתחתנו - 50 שקלים. כפול 124, כמה זה יוצא?

6200 שקל.

נו, זה בול. אמרתי לכם שיכולתי לקנות את הפועל ת"א בסכום שזרקתי לפח, לא?