לא להאמין, אבל זה קרה. תאריך היעד הגיע בסופו של עניין והנה, זה ממש מתרחש. ישראל נגד דנמרק, אחר כך נגד אוקראינה, אחר כך נגד בלגיה. ושוב נגד שלושתם בזו אחר זו. עם קצת מזל, שכל ויכולת, יהיו עוד שני משחקים במנורקה (שזה מוכרח להיות מנורה קטנה או משהו) נגד שתי נבחרות נוספות, על הזכות לשחק באליפות אירופה.

זכות? לא נכחיש זאת. אם כי, צריך לזכור שיש שחקנים בכל רחבי אירופה שמעדיפים לוותר על הזכות הזו מסיבות שונות. ג'יימי ארנולד, למשל. אפיק נסים, למשל. איציק אוחנון, למשל. לא שהוא היה שורד את הסגל הסופי, כנראה, אבל היו פה איזה יומיים-שלושה שכל הארץ ירדה על אוחנון כאילו הוא באמת טרייסי מגריידי, ולא סתם הדבקנו לו את ההשוואה הזו אי-שם במקדוניה 2000, באליפות ההיא של הנבחרות הצעירות.

ואם מגיעים משחקי הנבחרת זה אומר דבר אחד. לא, זה שחם אני יודע. הדבר השני הוא שסטטל'ה, אגב המספרים העוקב בדריכות אחר שיאי קליעה למיניהם ועוד שאר נתונים משונים פה ושם, חוזר גם הוא. בדרך כלל המדור מופיע אחרי משחקים, הפעם ניתן לו אפשרות להציץ ולראות אתכם עוד לפני המשחק הראשון.

ועל מי אנחנו מדברים היום? על יניב גרין, אלא מי. הקלע הבכיר של נבחרת ישראל נכון להיום הוא גרין, אותו בחור בעל שפת גוף לאה ורצוצה כשהוא משחק עם מכבי ת"א ביורוליג (כלומר, אם הוא משחק). הוא תמיד שחק, האיש הזה. לא מחמיץ כלום, זה מדהים. סוג של איש ברזל, אם כי חבל שאין לי נתונים לגבי מספר ההופעות הרצופות שלו בנבחרת. ודאי לשלומי פרי הפלאי, איש ספסל, יש משהו מזה. אם אתה קורא, מר פרי, או מי שחבר מרעיך רבי המעללים, צייד אותנו בנתון המפעים הזה. בטובך, כן?

גרין עומד על 9.8 נקודות למשחק. וזה הנתון שמוביל את כל שחקני ישראל, כן? מוזר, לא? 9.8 נקודות עומד בראש המערכת? ואללה.

בתיאוריה, הוא אמור להיות שני. אם טל בורשטיין היה מופיע הקיץ לנבחרת הוא זה שהיה עומד ראשון עם 11.5 נקודות למשחק. גם כאן, קצת נמוך, הייתי אומר, לסקורר מוביל. ימי ג'מצ'י מעולם לא היו רחוקים יותר.

אבל אותי מעניינת בדרך כלל טבלת קלעי כל הזמנים ואני מחפש לראות מה יקרה עם גרין, שמדורג נכון להיום במקום ה-14 ברשימת כל הזמנים. מה ששמעתם. הנבחרת הולכת לששה משחקים ובהנחה ריאלית שגרין יקלע את הממוצע שלו, הוא הולך להוסיף עוד 59 נקודות, נגיד.

מה זה ייתן לו? בואו נראה. האיש עומד עכשיו על 925 וזה אומר שיסיים עם 984. במלים אחרות: בהנחה שהוא פועל על פי הקצב הרגיל שלו, גרין לא עושה את האלפייה, לרוע המזל. ברם אולם ואף על פי כן, אם ישראל עולה לשלב השני של הטורניר שיתקיים במנורה הקטנה, הוא עושה את זה והופך לשחקן ה-11 בכל הזמנים שובר אלף נקודות עם נבחרת ישראל.

מי היו שם עד היום? בואו ונעלה אותם צמדים-צמדים כנוח בשעתו: ג'מצ'י וברקוביץ', ינאי והנפלד, מרסר וברודי, דניאל ושטיינהאור, כהן-מינץ ואשד ז"ל. גרין יהיה הבא בתור ויחכה למי שישלים איתו צמד. הכי קרוב לעשות את זה הוא מאירק'ה טפ-הירו חסר התקדים.

אבל בואו נגיד שישראל לא עולה (רק זה חסר לנו עכשיו) וגרין מתקדם בקצב הרגיל שלו, אוקיי? אם זה המצב, הוא עובר את האווי לאסוף, לו סילבר ודורון שפר ברשימת הקלעים. כולם נתקעו קצת לפני ה-1000 ולא הספיקו להיכנס לארץ המבוטחת.

מעכשיו, כל קפיצת שלב היא שם. לאסוף, יא אולוהים. סילבר, יא רבנאן. שפר, יא סלאם. חתיכות היסטוריה אחת-אחת. ומי עובר אותם? האיש שאתם לא זוכרים אף ציטוט חזק שלו, שום-כלום. יבש ומונוטוני. בא להתאמן, מתאמן, מסיים להתאמן. בא לשחק, משחק, גומר לשחק. זה הבן אדם. ושלמה שרף היה אומר על זה: נעקוב אחריו חזק, נעקוב. יש לו כדורסל, יש לו.

מה שכן, אם גרין לא ישחק כמו בן אדם, יכול להיות שמאירק'ה יסגור עליו. ההפרש ביניהם עומד על 45 נקודות בלבד ובטווח של 6 או 8 משחקים זה אולי בלתי ניתן לסגירה, אבל כדאי לגרין לשתול זוג עיניים בגב הרחב שלו, ולוודא שהגיבור הקשוח לא יגיע לפניו לאלפייה.

לא שזה כל כך חשוב, אבל אתם יודעים. זה הפטיש הזה להנציח ולתעד. הרי מתישהו אני אצטרך לספר לנכדים מי היה יניב גרין, לא?