נראו לאחרונה
 
 
מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99    מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פשוט וקל: מהדורת שאלות-תשובות
הרבה דברים על שולחננו הפעם. מזכיר לכם, שנשאר שבוע בלבד לאוגוסט והמייל שיגיע מכם וימצא חן בעיניי יותר מכל האחרים יזכה את הכותב בספר "עבירה במתכוון".
24/8/2007    
 

אהלן חברי הדירקטוריון המכובדים,


כן, זה שוב אני (הקרואטי העברי הראשון לבית אנצ'לוביץ'), זה שקשקש בחן סביב הנעימי שבינתיים מתקשקש לו בחן ללא קבוצה.



אז ככה, הפעם חשבתי על נושא אחר, אם כי לא לגמרי. יש איזה ידיד סלובני שאני מכיר שטורח לעדכן לא מעט במעלליו של הפורוורד הסוסי של צסק"א הלא הוא סמודיש, שהספיק כבר להתחבב על אוהדי מכבי תל אביב. מסתבר שהסוסון לא מי יודע מה מבסוט מחוזה המיליון יורו פלוס שלו בבירה הרוסית, ויחפש לעצמו קבוצה חדשה במקום עם קצת יותר שמש. כן, ממש ככה: "קצת יותר שמש" לעונה הבאה, לכשיסתיים חוזהו בבירה הרוסית, הלא היא ממלכת הקרח של מסינה.



ישבתי ביני לבין עצמי ואפילו בין עצמי לביני בשביל הגיוון וחשבתי: "היי, רגע, בשנה הבאה ניקולה 'נתפס לי הגב' וויצ'יץ' (קרואטי מכובד בפני עצמו), עוזב את מכבי בתקווה לחוזה ב
NBA! יובא הסמודיש חיש מהר".


מה רע? הבחור אם אינני טועה יהיה בן 29-28 בשנה הבאה, בשיא הכושר, הניסיון והיכולת. למכבי יהיה ים כסף פנוי מהחוזה הענקי של ניקולה, והיא תוכל לשלם ביד רחבה עבור הפוורוורד הכי טוב שיש בליגה האירופית: צ'אקות מכל פינה, נוכחות בצבע, ריבאונדים, יכולות סיום ויצירת מצבים מתחת לסלים. החתמה לשלוש שנים תאפשר להפטר ממנו ממש לפני השקיעה. הסלובני, הצורח לאחר כל שלשה כאילו הייתה גול במונדיאל, ירוויח גם מדינה עם הרבה שמש, חוזה משודרג, היכל נחמד שסוף כל סוף יהיה לטובתו, כי משום מה כל פעם שהגיע לכאן (פרט לפעם ההיא שהשחיל איזה 20 על הפרצוף של באסטון עם בולוניה), הסריח את הפארקט בצורה מזעזעת, כולל בעונה שעברה. תהיה לו אפילו יד חופשית לטווח שלשות מכל מצב באישורו הרשמי של קטש, משל היה יסאיטיס.



הגיוני, סביר ובר ביצוע ללא ספק. לו יהי.

עוד נקודה שאותה רציתי להעלות בפני חברי הדירקטוריון המצומצם נוגעת לשרון ששון. ואללה לא יודע למה, אבל גם במשחקים הכי טובים שלו בהם עלה מהספסל, דפק שתי צ'אקות, חטף כדור, חדר והוציא החוצה לאסיסט מרשים לשארפ, לא ממש התלהבתי מהבחור.


אולי זה בגלל שהוא כבר בן 28 ולבת של השכנה שלי יש יותר מאסת גוף ממנו, אולי זה בגלל חוסר יכולתו לקחת ריבאונד אחד לתפארת הקבוצה, אולי זה בגלל שלא הטריח עצמו יתר על המידה לנבחרת, אולי זה בגלל שבשבילו המושג הגנה זה לתפוס חזק ביד של המתקיף ולקוות שלא יוטבע לתוך הסל יחד עם הכדור ואולי זה הכל ביחד. לא תפסתי ממנו אף פעם וכנראה שלעולם לא אתפוס. לטעמי, החלטה נכונה של מכבי, שילך לירושלים ושייהנה מהמצב.




כספי לטעמי מוכשר יותר, מגוון יותר ועם אפסייד מטורף. מכבי הפסידה פירורים והרוויחה פוטנציאל. ירושלים הרוויחה את שרון ששון על כל המשתמע מכך. למיטב הבנתי ששון יעלה בחמישייה, מוזר יהיה לראות אותו אגרסיבי ויעיל על פני 30 דקות בערב כפי שעשה בעשר דקות אותן קיבל במכבי, ולטעמי גם לא סביר בעליל. אבל שיהיה לבחור החביב בהצלחה.

זהו, עד כאן להיום. שיהיה שבת שלום לכל בית ישראל ובהצלחה לנבחרת.


גיא אנצ'לוביץ'



סמודיש למכבי ת"א לא יכול להיות רעיון רע, אם כי לפעמים הוא לא מרוכז ועושה שטויות די מרגיזות. איכשהו, הוא נראה לי כמו אחד מהשחקנים האירופיים האלה שיבוא לשחק בעיקר עבור כסף ולאו דווקא בזכות השמש. בוא נגיד שאני רואה את התחנה הבאה שלו בספרד, או בחזרה באיטליה, ולא במכבי ת"א, אבל אולי אני טועה.


לגבי שרון ששון, כנראה שאתה צודק. קצת כמו תומר שטיינהאור בזמנו, אני רואה אותו מצליח בהפועל ירושלים, מקבל דקות משחק, מרוויח כסף לא רע. הספיק לו במכבי, לא תאמין כמה מהר הוא יהיה אדום-ירושלמי לכל דבר, כאילו לא היה שחקן מכבי ת"א מעולם.


ערב טוב נשיא יקר,


כשהפיה לא מגיעה אליך ("דאנק בפרצוף"), אתה מתכנן ראיונות עם קטש, כשהיא לא מגיעה אליי אני עובר שוב על ספרים שאני זוכר בעל פה, וכך הגעתי לחשוב על זה:



בראיון שמופיע ב"מסביב לכדור" מספר בודירוגה שהוא מאוד אוהב את מג'יק ג'ונסון ואז עלתה לי מחשבה שהם בעצם די דומים, מה שהוביל כמובן לגוגל.


התוצאות הראו שארווין מג'יק ג'ונסון, 2.06, קלע במהלך הקריירה 19.5 נקודות למשחק הוריד 7.2 ריבאונדים ומסר 11.2 אסיסטים. דיאן בודירוגה ("מלך האריות" ביוון) קלע 18.3 הוריד 4.9 ומסר 2.3. שני האנשים שיחקו בעמדה מספר 1 עם נתונים פיזיים של 4 שלטו באופן כמעט בלעדי בליגות שלהם, איש איש בתקופתו ושיחקו תקופה ארוכה בטופ (מג'יק 13 שנה ב-NBA, בודירוגה הסתובב 15 שנה באיטליה ,יוון, ספרד והיורוליג).



בנוסף זכו שני התותחים במספר רב של תארים אישיים וקבוצתיים. מג'יק הוא אלוף ה-NBA חמש פעמים, 3 פעמים נבחר ל-MVP של העונה, 3 פעמים בסדרת הגמר, פעמיים באולסטאר, 9 פעמים חבר בחמישייה הראשונה של העונה כמובן נכנס להיכל התהילה, נבחר לחמישים הגדולים וזכה במדליית זהב אולימפית ב-92'.


בודירוגה לקח 6 אליפויות מקומיות (1 במילאנו, 3 עם פאו ושתיים עם ברצלונה). זכה בשלושה גביעי אירופה (פעמיים בירוק ופעם נוספת עם ברצלונה), גביע ספורטה עם ריאל ב-97' ו-2 גביעים (מילאנו וברצלונה). בזירה הבינלאומית הוא מסתובב, כנראה, עם תמיכה לצוואר אחרת יכאב לו בגלל 2 מדליות זהב באליפות העולם, 3 מאותו צבע באירופה, אחת מכסף באולימפיאדת אטלנטה 96' ואחת מארד מפריז 99'.



ממש אין לי כח לכל התארים האישיים אז נזכיר רק את שנת 2002 בה נבחר לשחקן המצטיין בסיבוב השני ביורוליג, למצטיין בפיינל-פור, לחבר בחמישיית העונה ובנוסף נבחר בודירוגה לספורטאי השנה ביוגוסלביה ולאיש השנה ביוגוסלביה לשנת 2002. כיום שייך מג'יק לצוות הניהולי של הלייקרס ובודירוגה הוא, כידוע, מנכ"לה של רומא. ט.ל.ח.


דביר


ועוד אחד ממנו:


ערן שלום,

ברשותך אצטט אותך מ"דאנק בפרצוף": "אלמלא הסיטואציה המתסכלת שכפתה עליו (קטש) פרישה בטרם מלאו לו 30, ספק אם היה נשאב לאימון. לו היה ממשיך לשחק ופורש בגיל 35...היה מחפש ריגושים בתחומים אחרים".



ועכשיו אצטט את הכותש מראיון שנתן לספורט 5:

"אני גם לא יודע אם הייתי הולך להיות מאמן אם הייתי מסיים קריירה נורמאלית כשחקן. הייתי הולך לעשות דברים אחרים".




אהלן דביר,


אתה איש ראוי להערצה, כמובן. הן בזכות הסבלנות הרבה עד בלי די ועד בלי קץ להעמיד כאן ראש בראש את בודירוגה ומג'יק ג'ונסון ולא פחות מזה בזכות הקישורים הבלתי פוסקים לספרים ה... המממ, כחכח . . . מהוללים שלי.



לגבי הציטוטים האחרונים של קטש, יפה ומעניין שעלית על זה. כמובן שלא היה לי שמץ מושג לגבי הדברים שרצו לו בראש באותו זמן או אפילו כיום, בשעה שכתבתי את הפרק שעוסק בו ב"דאנק בפרצוף".


איש חרוץ אתה, לא נכחיש זאת.



שלום,


נו, בסוף צביקה חתך אותו רשמית מהמשך הקמפיין. את לימונד.


לא ברור לי המהלך, ציפיתי שייתן לו להמשיך תוך כדי תנועה, נראה שטוב לצביקה שרף עם מה שיש וזה קצת עצוב, מפני שאין ניסיון אמיתי להגיע להישגים ממשיים אם במקרה הנבחרת תעפיל לאליפות אירופה .עם חגורת גארדים כמו טפירו, הלפרין, רוט וחג'ג' - לדעתי אין מספיק כישרון להתמודד עם הבית הצפוי. לימונד עצמו לא יפתור את הבעיה, מכיוון שהוא אינו הפיתרון.



אני טוען שהמאמן יש לו מן תפיסת כדורסל שלא מאפשרת לו להפעיל יותר מדי שחקנים יצירתיים. כל העניין מזכיר לי את אותה שיחה מפורסמת שלו עם ברקוביץ' במטבח אצלו בבית, כשאמר לו שאין לו מקום במכבי, ג'מצ'י הוא המלך! לא יודע ...



היררכיות קשורות לדעתי לדמות המאמן, ומה הוא נותן לשחקן להרגיש על המגרש. צביקה שרף לא יודע כנראה את מה שהגדולים יודעים (אוברדוביץ'-קטש) הוא הולך עם הראש בקיר בעניין הזה לאורך הקריירה, שאמנם הביא אותו להישגים אבל מאידך לכדורסל צפוי ושבלוני. זה מאכזב, אך זה מה שיש.




אני בדעה, שאם ישנה אפשרות לשחק עם שחקני כדורסל מוכשרים אז צריך לנסות לעשות זאת. ושוב בהצלחה לנבחרת.


אפי


זכורה הדעה המפורטת שלך בעניין לימונד, אבל הפעם אני פחות מבין אותך. אתה בעצמך אומר שלימונד הוא לא הפיתרון לחגורת הגארדים הלא מספקת, לדעתך. אז מה כן? מה בדיוק אתה מצפה שמאמננו הלאומי הממנכ"ל בו-זמנית את מכבי ת"א יעשה בעניין?



רבות דובר על אופיו, דעותיו, דרכיו ואופן ניהולו של מאמננו את העסק לאורך הרבה שנים הן בנבחרת ישראל והן בכל אחת מהקבוצות בהן אימן. הוא לא האיש הכי גמיש, הוא אדם קשה ותובעני. גם אני לא חושב שהוא אחד מהמאמנים הטובים באירופה, או המבריקים והחדשניים שבהם. ברם אולם ואף על פי כן, איך אמרת זה מה יש. בתקווה שזה יספיק.


באליפות עצמה, אללה באב אללה – שני ערבים טובים מתוך ארבעה, ואתה פתאום ברבע הגמר. כבר היינו בכל הסרטים. לפחות אני, לא יודע בן כמה אתה. ותודה על הדעה העצמאית, אם כי מבולבלת קצת הפעם, בעיניי.



שלום,


בכתבה על "22 במכה אחת" בעקבות 15 הנקודות שקלע גיא פניני במשחק נגד דנמרק, הוזכר שהוא עבר בין היתר את ג'רון רוברטס. לפי איך שרוברטס משחק לא הייתי מתגאה בזה במקום פניני.



אגב, במקום אנשי התאחדות או מי שלא יהיה שממלא כל פעם ברשימת דפי ההיסטוריה כמה קלע כל שחקן במדי הנבחרת הבוגרת, הייתי שם כוכבית במקום השם של רוברטס - הוא לא מוסיף כבוד למתאזרחים שהיו בעבר בנבחרת.


יום טוב,


רן


בוא נעשה סדר: פניני לא חשב אפילו להתגאות בזה, אוקיי? זה אני שרשמתי את שמות כל 22 השחקנים שהוא עבר בבת אחת בזכות משחק אחד טוב. פשוט מאוד צפוף שם למטה, בתחתית רשימת קלעי כל הזמנים וכל משחק טוב יכול להקפיץ שחקן מעל כמה וכמה שחקנים במכה אחת, כי ההפרשים קטנים.



שנית, הלוואי שהיו מקפידים באיגוד לבצע את הפעולות שקשורות למה שכינית דפי ההיסטוריה. זה לא קורה מספיק, ספק אם זה קורה בכלל. כנראה שלא קראת את האייטם הזה. תן לו בקליק.


בעניין ג'רון רוברטס – צודק. בגדול אתה צודק. לא היו הרבה מתאזרחים כל כך צדדים ומשלימים כמו רוברטס, אבל הוא לא לבד: היה פעם דייויד ברנסלי, היה יוברטו רוברטס, היה כריס ווטסון. כבר ראינו מתאזרחים שלא היה הקלעים הראשיים, או שיחקו 34 דקות למשחק.


יא מניאק.


אני יושב בראשון בלילה, וכלום לא זז. אפילו לחצתי על הכפתור של רענן, ולא זז. ועכשיו 1:52 לפנות בוקר יום ג', וכלום לא זז. ומה אני אעשה שאני מכור לכדורסלע.


לפחות היה רג'י מילר, הייתי מבין. אבל הוא פ(יור ש)וטר, ואני רואה שכלום לא זז ולא מחכה לשורה רצה, למה השורה לא רצה, היא הולכת לאט יותר מראשי ממשלה כושלים. אז רציתי לומר לך, שנייה אחרי שסיימתי את הספר של פיל בן יעקב sacred hoops, ושנייה לפני שאנום קמעה, שאתה מניאק.


מקווה שנפשת היטב.


גלעד




למה, למה בלהכאיב? למה להזכיר חופשות נעימות וקצרות שכבר תמו ומי יודע מתי ישובו? הרי תיכף מגיע לכאן תינוק, ואז בכלל שלום לכל החופשות באשר הן.

לנשיא שלום,

בתקופה האחרונה ישנם הרבה דיבורים והתעסקות בקאמבקים אפשריים של כל מיני כוכבים שרוצים להראות שהאור עדיין לא כבה, ואולי לקחת אליפות על הדרך ובראשם דובר כדורסלע המפוטר, ר. מילר.



שאלה שעולה פעם אחר פעם בתקשורת היא, האם זה לא יכתים את הקריירה של הכוכב והאם הוא יוכל לשחזר את יכולות העבר או לצורך העניין לא יבייש את עצמו.

אצלי עולה שאלה אחרת לגמרי: למה לעזאזל (אקסקיוז מיי פרנץ') אף אחד לא רוצה להתקמבק, אבל לעשות את זה באירופה? מה קרה לטרנד של כוכבים דועכים ב-
NBA
, שבאים לשנה-שנתיים אל מעבר לים באירופה היפה. רבים וטובים עשו כך ועל ממשיכי המסורת תבוא ברכה.

שלומות ונצורות.

עמי


ועוד מעמי:


לנשיא שלום,

יש אי-שם בערבה הדרומית אהבה והיא תנצח. אני מתכוון לאהבה למשחק, כמובן. לצורך הבהרה אני לא מדבר על הפועל אילת. כאן מדובר על אזור הערבה הדרומית ועל קידום הענף במדבר.

איפה נתחיל. אוקיי, אז ככה: לאחרונה הכריז ראש המועצה האזורית חבל אילות על התקנת רצפת פרקט באולם הכדורסל שביטבתה. חגיגה אמיתית לכל. פרקט בקיבוץ, מי היה מאמין?



את הכרזתו ביצע ראש המועצה בטקס הסיום של מחנה כדורסל "סל העמק האדום" (ע"ש אודי סגל), אשר התקיים זו השנה התשיעית. אל מחנה זה נוהרים צעירים מכל הארץ, ומבלים שבוע של כדורסל מעבודה על יסודות ועד למשחקים בין משתתפי המחנה. המחנה המוצלח עד מאוד הוא בהנהלת גדי קידר, ומתבצע בעזרתם של רבים וטובים. פה אני מוכרח לציין את יוני אלוני - מאמן הפועל חבל אילות, שנותן את כל כולו לכדורסל האזורי וראוי לקריאת היידה-יוני שלנו, היידה, היידה, היידה, על תרומתו הגדולה לענף.


למחנה מגיעים מדי שנה כוכבי כדורסל ומאמנים בכירים, כמו גם שחקנים ומאמנים מליגות המשנה כדי לבקר ולהדריך את הדור הבא.




הייתי יכול לדבר עוד על המחנה אבל העניין הוא שיש כאן נקודת אור: יש מי שדואג לטפח את הכדורסל בארץ פעם בשנה, בתחילת יולי. כן ירבו. תנו לקטנים כדור כתום ותכירו להם עולם שלם, יום אחד הם יודו לכם.

יום טוב


ואלה היו 60 שניות על פרסום חינם ל"סל העמק האדום", לקראת יולי 2008. אוקיי, לגבי השאלה הראשונה שלך, גם אני מאוד בעד שיגיעו לכאן שחקני NBA מנוסים ויסיימו קריירה כאן איתנו בכדורסל האירופי (בכיף, לא בחרטאבונה). אחד הבולטים מבין האחרונים שעשו את זה הוא מחמוד עבדול ראוף, שבגיל 40 עדיין משחק לדעתי איפשהו וחתם לא מזמן בקבוצה חדשה, אחרי אריס סלוניקי.


בעניין ילדים, קייטנות, מחנות, המשכיות, טיפוח וכל זה- כמובן שאני בעד, איזו שאלה. כל אלה שהזכרת, תבוא עליהם הברכה ועל ראשם גם. אם כי, וזאת יש לציין מבלי בושה, תשע שנים קיים המחנה ובאף אחת מהן לא רכש עבור ילדיו את "יומן הכדורסל של ערן סלע'. איי איי איי, לא יפה, לא נאה ואפילו לא יאה. מה, קונים שם חולצות טריקו לילדים בחמישה שקלים, הא? ט-ט-ט, אמרת לי שיש פה מחנה רציני, לא?



ועד כאן להפעם, כי אם פרסום חינם אז לפחות למוצרים הנכונים. לא ככה?


אהה, לא?


טוב, לא. אז בזאת סיימנו את הקטע של היומנים ואולי זה זמן טוב לסיים גם את המהדורה הנוכחית של שאלות-תשובות להפעם.


נחזיק אותה כאן עד יום ראשון אחר הצהריים, יען כי עלתה מאוחר יחסית וייתכן כי מיטב חברינו הדתיים החמיצו אותה בשל השבת.



בוקר צח, צהריים זכים וסופ"ש נאה כרפאל לכם.

 
 
שוטה הנבואה
 
 
אבל כבד
 
 
מי החבוב? ...
 
 
פעמיים אלוף אירופה עם מכבי ת"א, מדליסט כסף עם הנבחרת. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up