במבט מהצד, אחד הסיפורים המעניינים שקורים עכשיו בנבחרת ישראל הוא הנפילה המוחלטת של דרור חג'ג' במספר דקות המשחק ובעקבות כך גם בביטחון העצמי שלו ובתפוקה שהוא מייצר. בפינה הזו, ובעצם כמו תמיד, אני מתבקש על ידי יו"ר הדירקטוריון שמתפקד גם כאחי, להביא משהו מעצמי ומהקריירה שלי ככדורסלן ולהציג התייחסות לעניין.

קודם כל, אף פעם לא הייתי בנבחרת הבוגרת או באליפות אירופה, ככה שאני לא יכול לתת תשובה מדויקת אם זה מרגיש אותו דבר כמו על ספסל של קבוצת ליגה במהלך עונה ארוכה. מצד שני, ישבתי מספיק על הספסל בקריירה שלי כדי לדעת, שאין בזה שום דבר טוב או מעודד במיוחד.

אני חושב שאמורים להיות הבדלים בין פעילות בנבחרת לבין פעילות בקבוצה: בנבחרת מדובר בעבודה צפופה על פני חודש, אולי חודשיים. בקבוצה מדובר בעונה שלמה, עם אפשרות גדולה יותר לעליות וירידות ושינויים בסיטואציה לאורך זמן.

יצא לי, לעומת זאת, להיות בנבחרת הנוער. ובנבחרות, כמו שאמרתי, אין יותר מדי זמן לעניינים, מקבלים צ'אנס וצריך לדעת לקחת אותו. צביקה שרף היה אז המאמן. הוא נתן לי לשחק שבע או שמונה דקות בשני משחקי אימון שונים ולא לקחתי את ההזדמנות. יותר לא ראיתי מגרש ולא היו לי תלונות. הרגשתי שלא ניצלתי את מה שנתנו לי, קיבלתי את ההחלטה שלו, ידעתי מה המעמד שלי בסגל והייתי מבסוט להיות חלק מהמסע לטורניר הקדם-אירופי.

נבחרת זה עניין של צ'אנסים, סיפור שונה לגמרי מקבוצה ומאימונים על פני שנה שלמה. שם אתה משחק בין הכי טובים במדינה. אתה גם מבין את הסיטואציה, קולט שמדובר בהכי טובים ויודע שהמעמד מחייב גם מבחינת התנהגות. בדרך כלל כשיוצאים לטורניר אירופי כולם מקבלים הזדמנות, מי פחות ומי יותר. ומהטורניר ההוא עם נבחרת הנוער בבולגריה, לא זכור לי שמישהו התבכיין, או קילל, או קיטר ואיחל לנבחרת להפסיד. אפילו לא בחצי פה.

במסגרת קבוצתית, אני מכיר לא מעט שחקנים שישבו על הספסל תקופות ארוכות והרגישו מיובשים לגמרי, לחלוטין לא חלק מהקבוצה. וגם לי היו מצבים כאלה. אני לא רוצה להיכנס לשמות של שחקנים או מאמנים ולדוגמאות ספציפיות, כדי לא לפגוע באף אחד.

בנבחרת, למרות שאתה יושב על הספסל, אתה רוצה לנצח למען כולם. זו מסגרת שונה. אתה לא אומר לעצמך או לסביבה הקרובה כל מיני "משפטי רעל" שמעכירים את האווירה, כמו שקורה הרבה פעמים בקבוצות. די ברור וידוע, שישנם מקרים שאתה יושב על הספסל ורוצה שיקרה משהו שיזעזע את הסיטואציה ובכלל זה גם לא איכפת לך, לפעמים, שהקבוצה שלך תפסיד, כל עוד אתה לא ממש חלק מהעניין. בדרך הזו אתה מקווה, שאולי המאמן יבין שמשהו פה לא עובד וייתן לך צ'אנס מחודש.

מעשית, כשאתה מתחיל עונת כדורסל שלמה מאוד תלוי מה המעמד שלך בקבוצה. תלוי אם אתה מגיע לעונה כשחקן ספסל שבונים עליו, נאמר שחקן שישי, או כשחקן תשיעי-עשירי. אם הפכת עם הזמן משחקן שישי לשחקן תשיעי זו מכה כואבת. אתה נעשה מאוס, הסיטואציה נעשית מאוסה, הראש באדמה בדרך כלל ועושה רושם ששום דבר שתעשה באותם רגעים לא יוסיף לך כבוד.

מצב כזה יכול לגרור אותך למטה מהר מאוד. בתוך תוכך מאוד יכול להיות שלא תצליח להתחבר להתנהלות היומיומית של הקבוצה ותשב ותאכל את עצמך בצד. זה קשה ומתסכל.

ואני שב ואומר: יש מצבים ששחקנים מחכים להפסד של הקבוצה שלהם, בתקווה שמשהו כזה יגרום לרוטציה להתנער ולהשתנות ולמאמן לשקול מחדש את השיקולים שלו, שהביאו אותך לעמדת שחקן תשיעי פתאום. זה נכון לגבי המון שחקנים שעברתי איתם דרך ארוכה בקבוצות. ומי שאומר שזה לא קיים – משקר.

כשאתה מהווה חלק בלתי נפרד מרוטציה של קבוצה, אתה לא שומע את זה בכלל ולא מתייחס. זה כאילו מעליך, אלה כאילו חיים בתוך חיים של קבוצה. מי שמקבל דקות ונמצא הרבה על המגרש, לא מעורה בסיטואציות שקורות על הספסל אצל שחקנים שנמצאים בנפילה ובצניחה. אבל על הספסל אתה חי כל רגע מזה. הידיעה שאתה הולך ומאבד מהערך שלך כשחקן אצל המאמן פוגעת מאוד בביטחון העצמי וזו
התמודדות קשה מאוד.

יש כאלה שמנסים לחזור דרך עבודה קשה באימונים, אבל באיזשהו שלב כשהם רואים ששום דבר חיובי לא יוצא מזה, כל מה שנשאר הוא לצפות לכישלון, בתקווה לשוב ולהימנות עם אלה שכן מחשיבים אותם.

מדובר בכדור שלג ויחס גורר יחס. אתה פחות אוהב או מעריך את המאמן שלך, פחות מדבר איתו ופחות מגיב להתרחשויות. באימונים היומיומיים אתה פחות משקיע, מכונס בתוך עצמך. באיזשהו מקום ברור, שהשחקן הוא זה שצריך לעצור את ההידרדרות ולא בהכרח המאמן. והעצירה יכולה להגיע דרך הזדמנות אחת שתבוא וניצול מושלם שלה: חמש דקות על המגרש, שלשה אחת, נקודות עונשין, שני ריבאונדים, חטיפה וסחיטת עבירת תוקף, והנה אתה בחזרה בעניינים. דבר כזה יכול לשנות הכל מקצה לקצה ולאימון הבא כבר תגיע כמו חדש, כמעט.

כמובן שבכל מה שקשור לדרך ההתמודדות עם סיטואציה כמו שחג'ג' נקלע אליה בימים האחרונים, הכל תלוי בראש ובראשונה באופי של הבן אדם ובצורה שהוא לוקח את הדברים.

אם להתמקד בעניין העכשווי של חג'ג', הבעיה הכי גדולה היא שטפירו והלפרין כמעט שלא יורדים מהמגרש. כמעט לא משנה אם הם טובים או לא טובים, ויותר קשה לדרור להשיג דקות משחק. בקיץ הקודם, במשחקים המוקדמים, טפירו לא היה בסגל ובפני חג'ג' נפתחה במה להצטיינות והוא לקח את הצ'אנס. עכשיו יש לו פחות הזדמנויות להוכיח את עצמו. מצד אחד, בכל פעם שלא הולך לו זה מקשה עליו להצטיין בפעם הבאה. מצד שני, ההזדמנויות הולכות ופוחתות מצד שני.

אני כבר לא מדבר על זה שרביב לימונד היה צריך להיות בסגל, אבל את הדקות שצביקה נתן למורן רוט במשחק נגד רוסיה, הוא היה צריך לתת לחג'ג' ולנסות להרוויח אותו להמשך המשחקים. אני לא חושב שמישהו באמת מאמין שמורן הולך להיות שחקן משמעותי ברוטציה של נבחרת ישראל. ודרור חג'ג', לעומת זאת, כבר היה כזה וכנראה שגם יהיה ומכאן אני חושב שהיה פה פספוס ואפשר היה להחזיר אותו למסלול.
אני בטוח שדרור עשה שיחות אישיות עם המאמן, הרי צביקה הוא זה שנתן לו את ההזדמנות לבצע קפיצה בנבחרת.

מקצועית, ממה שהספקתי לראות, יש שני דברים שפוגעים ברמה של חג'ג' על המגרש: הראשון, אחוזי קליעה נמוכים מאוד לשלוש הפעם לעומת הקיץ הקודם. השני, נראה לי שהוא פחות לוחץ את השחקן עם הכדור על כל המגרש. אולי זו הוראה של שרף ואולי לא, את זה אני באמת לא יודע, אבל די ברור שמדובר פה בעיקר בעניין של איבוד ביטחון.

וזה בולט על רקע הבשורה שמגיעה מהשחקן הכי מעניין בנבחרת: גיא פניני, שבא מלמטה והפך משחקן עשירי לשחקן חמישייה, או לכזה שנמצא על המגרש בדקות המכריעות. הוא עבר את כולם (ובמיוחד את מתן נאור), כי הוא לא רק פייטר ולוחם בהגנה, אלא גם יוזם: מוריד שחקן ללואו-פוסט, מרביץ, מכניס אנרגיה, מקריב עבירות, נכנס לסל וכל משחק עושה מה שצריך.

ואגב, זה שכיח ששחקן מתחיל מלמטה ומגיע למעלה בתוך טורניר אחד, בדיוק כמו ששחקן חמישייה בנבחרת יכול לסיים את האליפות כשחקן עשירי. זה קרה בעבר עם ליאור ליובין בצד החיובי, ועם משה מזרחי בצד השלילי של העניין.

באליפות שבה משחקים שוב ושוב תוך פרקי זמן קצרים, קשה לי להאמין שחג'ג' יכול לצאת מהמצב הנוכחי. אבל גם בפרקי זמן קצרים שהוא משחק, זה עדיין אפשרי. כמו שכבר כתבתי, לחץ על כל המגרש, שתי חטיפות שלו ושלשה שנכנסת והופ - דברים יכולים להשתנות.

הוא מסוג השחקנים שיכול לעשות דברים אפקטיביים בזמן מאוד קצר. ואז כל המחשבות הרעות שרצות בראש, הגוף שפתאום לא מתפקד והשיחות האישיות שתכננת לעשות עם המאמן ורק חיכית לעיתוי הנכון – כל זה נעלם ונפתח דף חדש.

gilse@inter.net.il