רק עכשיו התפניתי קצת לסכם סופית את כל מה שעבר על נבחרת ישראל מבחינת הסטטל'ה שבעניין. מי עבר מה ואת מי ואיך, את זה כבר קראתם כאן לאורך השבועות האחרונים. ומי שלא קרא ורוצה לעשות את זה, בשביל מה יש ארכיון לכל לינק? זו בדיוק ההזדמנות להתפעל מהריצה הנהדרת של יותם הלפרין או ליאור אליהו, מהזינוקים של יניב גרין אל תוך העשירייה הראשונה של כל הזמנים והקמפיין הסביר, בסופו של עניין, מצד ג'רון רוברטס.

תמו משחקי נבחרת ישראל עד להודעה חדשה ועד לקיץ הבא.

בקיצור ולעניין, הנה מה שצפוי לקרות בשנה הנוכחית מבחינת דירוג קלעי הנבחרת. מדובר בששה משחקי הבית המוקדם ובטח גם עוד חמישה-ששה משחקי הכנה.

והפעם, לנוחות, נוחיות ונינוחות הקוראים, מצורפים גם מספרים מדויקים שכל שחקן ושחקן יצטרף לקלוע כדי להתקדם. אז בהנחה שכולם בריאים, כשירים ורוצים להמשיך ולשחק בנבחרת ישראל, זה הולך להיות ככה:

יניב גרין צריך 14 נקודות כדי לעבור את תנחום כהן-מינץ ולקפוץ למקום התשיעי, ואחר כך עוד 24 נקודות נוספות כדי לדלג גם מעל תומר שטיינהאור ולעמוד במקום השמיני. בהישג יד? בטח.

לגבי מאיר טפירו, אני יוצא מהנחה שהוא יפרוש. אם לא, דעו שהוא מפגר אחרי גרין בארבעים נקודות בדיוק, ככה שאם הוא בכל ימשיך תוכלו לעקוב אחר התנועה שלו מנקודת המוצא הזו.

יותם הלפרין עומד במקום ה-25 ברשימה, ויש סיכוי שיעמוד שם גם בתום הקיץ הבא. אולי כן, אולי לא. הלפרין יצטרך 114 נקודות כדי לעבור את עודד קטש שמדורג 24.

עידו קוז'יקרו עומד במקום ה-34. הקצב שלו איטי, סדר גודל של 5 נקודות למשחק בערך, ואם נגדיר עבורו את המקום ה-30 בכל הזמנים כהישג (כרגע עומד שם יואב ספר), זה אומר שמפרידות בינו לבין המטרה 57 נקודות. סדר גודל של 11 משחקים, פחות או יותר מה שהנבחרת אמורה לעבור בקיץ הבא כולל משחקי ההכנה. ריאלי. השאלה היא האם קוז'יקרו יהיה בנבחרת. מצד אחד, נראה שכן. מצד שני, מי יודע, אולי יחפשו להצעיר וכאלה.

ליאור אליהו מדורג במקום ה-68 נכון להיום. הממוצע שלו הוא אחד הגבוהים מבין הפעילים בנבחרת, 9.2 למשחק. בהנחה שצפויים 11 משחקים בקיץ הקרוב, זה אומר 101 נקודות. אם זה מה שיקרה, הוא יגיע למקום ה-56. ככה זה, בשלבים האלה הקפיצות קצת יותר מתונות. זה יותר קשה מאשר לקפוץ ממקום 120 למקום 70.

מאוד מעניין לדעת מי יהיה המתאזרח הבא של הנבחרת. גם ג'יימי ארנולד ישחק בארץ בעונה הקרובה, גם דייויד בלות'נטל ואפילו כריס ווטסון, שכבר עשה קיץ אחד (2005) בנבחרת ישראל. דווקא ירון רוברטס, ששיחק איתנו הפעם, יהיה באמסטרדם אצל אריק שיבק. צריך גם לראות מי יהיה המאמן הבא, שום דבר עוד לא סגור. וכך או אחרת, אחרת או כך, אם זה לא יהיה רוברטס כנראה שכבר לא נשמע ממנו בעתיד, והוא יישאר תקוע על המקום ה-94 בדירוג. ווטסון, אגב, עומד על 88 וארנולד על 59. הבדלים משמעותיים.

עמית תמיר יושב כרגע על המקום ה-50 בדירוג עם ממוצע של 5.7 נקודות למשחק. יכול לקפוץ למקום ה-40 או לא? כנראה שלא, לא בקיץ הקרוב בכל אופן. אם לוקחים את הממוצע שלו כנקודת מוצא למה שעשוי לקרות, אז בסדר גודל של 11 משחקים מביא אותו ל-63 נקודות בערך. זה יכול לשים אותו כמה נקודות מתחת לעפר פליישר האגדי במקום ה-43, אבל לא יותר מזה. נדרשת התעלות, תמיר.

פניני עוד תקוע עמוק למטה, יש עוד זמן עד שנגיע בכלל לדבר על מימוש מטרות והגשמת שאיפות והצבת יעדים. ומעבר לכל זה, כאמור וכידוע, יש עוד הרבה זמן עד להתכנסות הבאה של נבחרת ישראל וסטטל'ה יתפנה ודאי לעסוק במכבי ת"א ובהפועל ירושלים בגביעי אירופה. ברם אולם ואף על פי כן, המעבר של מאירק'ה טפ-הירו לבני-השרון די מבאס מהבחינה הזו, כי האיש מדורג ראשון כמעט בכל קטגוריה ואין אף שחקן פעיל שמתקרב בכלל לאזורי הצמרת. שנאמר, לא יודעים לבנות שם בסיס לאורך זמן. כל שנה-שנתיים מחליפים את כל הסגל. חבל זו לא מלה.

במכבי ת"א, לעומת זאת, יהיה נחמד ללוות את וויצ'יץ ושארפ מתחרים בזה בזה (הם די צמודים), ומנסים להפיל למטה בדירוג כל מיני פיגורות דוגמת אנתוני פארקר וכאלה. גם בורשטיין בעסק, וזה חשוב. שנאמר: אלה דווקא יודעים לבנות שושלות ולהחזיק אותן בחיים.

עוד נבלה הרבה עם סטטל'ה, יש לי רושם, אבל כל דבר בזמנו.