נראו לאחרונה
 
 
מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99    מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא תאמינו, הצלחתי לרוקן את התיבה הנשיאותית. קבלו מהדורת שאלות-תשובות נוספת ואחרונה לשבוע זה
שלל נושאים על הפרק. מעניינים יותר, מעניינים פחות, מעניינים במידה כזו וגם מעניינים במידה אחרת. עכשיו, אחרי ההקדמה המיותרת, אתם מוזמנים לצלול.
19/9/2007    
 

שלום לך,

רעיון עלה בראשי. כמוך כמוני, ישנם עוד מספיק אנשים אשר ענף הביפ מעניין אותם כקליפת השום הריקה. למרות זאת, אם אני רוצה לצפות במשחקי אליפות אירופה בכדורסל, חייב אני לרכוש גם את ליגת הסופר-גולות ועוד מספר תכנים שלא ממש מעניינים אותי בחבילת הספורט.

למה לא לפצל את התכנים למספר ערוצים? כלומר, גם ככה ענף הביפ מאכלס היום לא פחות מ-14 מתוך כל 24 שעות בערוץ 5, ו-18 מתוך כל 24 שעות בערוץ 5 פלוס. למה לא לרכז את כל תוכן הכדורסל, לערוץ יחיד, ייקרא ערוץ הכדורסל, יעלה 10 שקלים בחודש, אבל הערוץ יכלול רק כדורסל, ולא שום דבר אחר?


אני לא סגור על המודל הכלכלי של חברות הכבלים והלוויין, אבל אין סיבה שדבר כזה לא יצליח. אוהדי ענף הביפ ישמחו שאין להם כדורסל, ואנחנו נשמח בשלנו.

תגובתך תתקבל בשמחה,

גיל



איך אמרת? כמוך כמוני, גם אני לא סגור על המודל הכלכלי של חברות הכבלים והלוויין. נשמע לי כמו רעיון פצצה, אבל תן לי להפתיע אותך בנימה מאוד לא אופיינית או מתאימה לאתר שמתקרא בשם כדורסלע, ושים לב טוב-טוב למה שאני כותב כאן, כי אלו דברי כפירה ממש: עם כל סלידתנו מענף הביפ ודומיו, רק כשיהיה לך ערוץ שכולו כדורסל ותגיע לרוויה עד שלא תוכל לראות יותר את המשחק הזה, אז תבין כמה הביפ ואחרים בכל זאת חסרים במכלול, גם אם נדמה לך שלא.


ברם אולם ואף על פי כן, עם זאת ובעיקר בעקבות דברים אלה, אני עדיין חושב שמדובר ברעיון פצצה. הכל תלוי, כאמור, במודל הכלכלי של חברות הכבלים והלוויין שלשנינו אין מושג לגביו.


הי ערן,


כבר הרבה זמן שלא שלחתי לך משהו - אתה יודע, משפחה, ילדים וגם מילואים (60 יום בשנה האחרונה, אבל מי סופר). בקיצור, ערב המשחק בין ישראל לספרד עמדה תמונתו של התמנון ההנפלדי בפינת 'רואים עולם', ונזכרתי באותה אליפות אירופה ב-99, עם קטש וגודס, עת נצחנו את מקדוניה בזכות סל ניצחון של הקוטש (במשחק שבו נאומוסקי נפצע), ובשלב השני גודס ניצח בשלשה את סלובניה - ונדב עשה בי"ס להגנה על נסטרוביץ'.



והנה, אני כותב את הדברים קצת לפני המשחק נגד הספרדים וניצחון עליהם יעלה אותנו לרבע הגמר. אז (כמו גם ב-2001 במשחק מופלא של טפירו), הספרדים ניצחו אותנו (74-87). נראה לי שאני קונה גם היום אותה תוצאה. מה שנקרא בשפת ענף הביפ - הפסד מכובד.

עפר


אהלן,


קודם כל, זוהי יונה הנפלדית ואין המדובר בתמנון הנפלדי כלל ועיקר. חוץ מזה, בכל הזדמנות שיש לי אזכיר את אחד משועי עולם זה, שהפליא לשחק הגנה ביד אליהו ובכל רחבי אירופה. שהרי איך אפשר שיתקיים אתר כדורסל כלשהו במדינה הזו, מבלי שיזכיר במלה, בצילום או ברינה ושיר, ולו פעם-פעמיים בשבוע, את דבר קיומו של היונה? הן לא היה כמותו. וכמותו – לא יהיה.


נו, רצית לסגור עניין על 13 וחטפנו שם פי שניים, או משהו כזה. לא נורא, מיצינו. רק חבל שגאסול הנקניק ונבארו השפן בחרו להתנקנק ולהשתפן דווקא במשחק הגמר נגד הרוסים, ולא נגד מאמננו הלאומי וחבורתו.



שלום,


אני קורא אצלך שגם אתה במספידי יוון. קח בחשבון משהו: גם בשתי האליפויות הקודמות הם ג'עג'עו עד השלבים המאוחרים. את יורובאסקט 2005 הם סגרו בשלב המוקדם עם ניצחון ושני הפסדים, המשיכו בניצחון קשה עלינו ולהזכירך עלו לגמר רק אחרי נס ענק מול צרפת. באליפות הקודמת הם לא פגעו כל השלב המוקדם, ואפילו התחילו את המשחק הראשון מול קטאר בפיגור 7:18 אחרי הרבע הראשון.


איכשהו, תמיד יש להם מזל. פעם משלשה של זיסיס, פעם מסל של ספאנוליס ופעם דיאמנטידיס, הם מוצאים את הדרך לנצח למרות הכל. ככה שזה שהם משחקים גרוע, כולנו רואים. זה שהם משחקים גרוע ובסוף מנצחים - זה כבר משהו שצריך להתחשב בו ולספור אותם.


אורי



צודק, צודק, הם הפתיעו אותי בעלייה לחצי הגמר. הניצחון על סלובניה היה משהו מדהים. אני חושב שאפילו במושגים של נבחרת יוון, מה שקרה שם הוא באמת חסר תקדים. לחזור מפיגור 16 ברבע האחרון, משהו כמו שבע דקות וחצי לסוף, ולנצח? מדהים. בכל אופן, ההערכה שלי היתה שהם לא יעלו לחצי הגמר, אבל הם עלו ומסתבר שצדקת. נאים דבריך כרפאל בעיניי. ומה עם פפאלוקאס? פורש מהנבחרת אומרים. אם כן, זו כמו הודאה שהוא עשיר ושבע מדי. תן עוד קמפיין אחד למדינה שלך, יא מנוול. מה קרה, פעם אחת לא הולך אז די?


ערן ידידי רב המעלה ואיש הספרות,

בנוגע לפורטוגל - רצית לשאול לגבי דעתך בנושא. לפורטוגל אין קבוצה ביורוליג וגם אם אינני טועה ביול"ב קאפ הם גם לא בולטים, אז איך ייתכן שהם מנצחים אותנו 4 פעמים ברציפות?

אלירז


אני חושב שבמקרה הזה כל ההערכות נכונות. גם נפילת מתח אוטומטית אחרי ניצחון גדול על קרואטיה, גם דריכות מופחתת אצל שחקנינו הגאים בגלל הדברים שהזכרת, גם פתיחה נוראית ברבע הראשון (כתוצאה מכל אלה), שגרמה למאמננו ושחקניו לרדוף אחרי פורטוגל כל המשחק. גם סוג של מנחוס, לכל נבחרת יש נבחרת כזו ברקורד. גם הגנה מאוד נלהבת ומין משחק בוסר כזה של הפורטוגלים, שמכה אותך בהלם. לפני רגע שיחקת נגד נבחרת עם שמונה שחקנים מהליגה הספרדית שנחשבת לטובה באירופה, ופתאום פוגשים אותך כל מיני מתלהבים כאלה שמשחקים כדורסל כאילו הם בגיל תיכון ומבסוטים מהחיים שרק נותנים להם לשחק.


באיזשהו מקום, ולא שאנחנו כאלה גדולים, המשחק נגד פורטוגל נראה לי כמו משחק בשכונה בין חבר'ה מכתות י' (ישראל) לבין חבר'ה מכתות ט'. הגדולים יותר באים קצת נפוחים, ומפה לשם הט'תים פותחים עליהם 15 הפרש מרוב טירוף ורצון להראות שהם שווים יותר, ועד לסיום שום דבר כבר לא יעזור לגדולים יותר. הם יפסידו את המשחק.


ואגב, ומה רע להביא את הגומש ההוא לליגה שלנו?



שלום,


הטור האחרון של אלעד זאבי ובו תיאור הסצינה בחדר הלבשה לפני המשחק המכריע מול ספרד הרג אותי. רואים שיש לו הומור וחשיבה קולנועית. פנקו אותו ב-ח"ח ממני.

מתן


שיחק אותה זאבי, לא נוכל להכחיש זאת גם אם נתאמץ. הנה הלינק שוב ובו הקטע שמתבסס, כמובן, על אותה סצינה חסרת תקדים שאירעה על המגרש ובו נובח מאמננו הלאומי את נשמתו המיוזעת כלפי קהל מאמיניו, הלוא הם שחקני הנבחרת, ואז באה בת-קול מן ההרים ומחקה אותו. והוא, מתוך רפלקס, חוזר על הקריאה המופתית: "וזה הכל!!!".


קטע שראוי לפתוח איתו את הבוקר כדי לעשות מצב רוח טוב. טוב, נו, לא רק הקטע הטלוויזיוני. גם של זאבי, אוקיי.


שלומות,


בעקבות המשחק האחרון בקיץ זה של הנבחרת מעוררת הגאווה שלנו, יצא לי לשמוע דעה הגורסת שהעייפות שנגרמה כתוצאה מההשתתפות בטורניר ההזדמנות האחרונה היא סתם תירוץ, כי הרי נבחרות אחרות שיחקו משחקי הכנה באותו זמן שהנבחרת שלנו שיחקה בטורניר, ואפילו שיחקו נגד נבחרות חזקות יותר. הייתי שמח לשמוע את דעתך, ועוד יותר את דעתו של גיל והתרגיל (במחילה מכבודך, כן? אבל הניסיון שלו נראה לי קצת יותר רלוונטי) על הסוגיה.

בתודה,


גל


גיל והתרגיל נעלם אל תוך תהומות העשייה המחייבים, ורץ כל היום כמו איזה מורעל בתפקידו החדש כמנהל מקצועי/אדמיניסטרטיבי במכבי שוהם, וכעוזרו של חנן קרן בקבוצה הבוגרת. שלא לדבר על הרונדלים שהוא עושה בבקרים בעבודתו בחברת החשמל. עד שאצליח לחלץ ממנו קטע, אני מניח שזה כבר יהיה על משהו יותר עדכני.



ברם אולם, ואני לא נעלב, אני עדיין כאן, מוחל על כבודי ועונה לך: משחקי הכנה זה חרטאבונה בבונה לעומת משחקים רשמיים, בטח כאלה שחובה לנצח בכל מחיר כמו טורניר ההזדמנות האחרונה. בהכנה אתה בא בחצי דופק. משחק פחות, מנסים תרגילים, מנסים חמישיות, החובה לנצח היא לא היסטרית. אני מניח, בלי שהייתי בתוך העסק, שזה פחות מעייף לאורך זמן. לא רק את הגוף, גם את הראש.


שלום ערן,


אני כרגע משלים ערכים בוויקיפדיה לגבי ההיסטוריה של אליפויות אירופה. רציתי לדעת אם יש לך מידע לגבי האולמות שבהם שוחקו המשחקים באליפויות קודמות, כי יש מידע חסר שאני מעוניין להשלימו. לדוגמה:


האולמות באליפות בשבדיה מלבד שטוקהולם. בצרפת 99' נאלצתי לנחש כי אין מידע מדויק. גרמניה 93', ויוגוסלביה 89' (האם נערך באולם הכדורסל ע"ש פטרוביץ' כשזה עוד היה עימנו או במקום אחר), ועוד אחרים בבוא העת.

ועוד משהו קטן, באתר של פיב"א הנתונים לגבי קהל באליפויות חלקיים ואני גם מעוניין במידע שכזה אם יש לך כזה, לראות את המגמה בכמויות הקהל באליפויות לאורך השנים.


ברוך




אהה, אז זה אתה שמעדכן? כבוד רב לך, חבר. ברם אולם ואף על פי כן, אין בידיי נתונים כאלה. אם זה עוזר לך במשהו, אז אני זוכר בטורניר בשבדיה התקיימו גם משחקים בעיר לוליו, כי שם הופיעה נבחרת ישראל, וב-1999 נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שאחד הבתים, שוב בהשתתפות ישראל, התקיים בטולוז.


גרמניה 1993? קרלסרוהה, לדעתי. מעבר לזה, אינני זוכר אפילו לא פחות או יותר. חרוז נאה כרפאל, אתה מוכרח להסכים.


שלום רב,


קבלתי את ספרך "היכל התהילה" כשי לראש-השנה. הספר מאוד מוצא חן בעיניי ואני מעיין וקורא בו עוד ועוד. דבר אחד חסר לי בצילומים תחת הכותרת "בלעדיהם שום דבר לא היה אותו דבר: תמונותיהם של קווין מגי ז"ל ושל ארל וויליאמס. הספר עוסק בכדורסלנים הישראלים, אך לטעמי היה מקום להכניס תמונותיהם של הזרים הנ"ל שהיו, אולי, הבולטים ביותר.


שנה טובה,

מולי


גם לך,


קודם כל, ומי ייתן ו"היכל התהילה" יימצא בביתו של כל אוהד כדורסל בישראל. ככה, לא רק שאנשים יידעו יותר פרטים על הכדורסל הישראלי ותולדותיו, אלא נוכל אולי לממן בתגמולים חודש-חודשיים משכרה של המטפלת שתבוא, אם וכאשר, בבוא העת, אמן ואמן, לאחוז בידיה את הרך הנולד שטרם נולד.


שנית, יש לתת קרדיט מלא על כתיבת "היכל התהילה" גם לחבר אהרל'ה ויסברג, סוג של מנוול, שהבטיח לי פעם משהו ועדיין לא קיים. ועל זה כבר אמרו לפניי: בחו"כ – בושה, חרפה וכלימה.



שלום,


יש לי שאלה קטנה בקשר לליגות הנוער. אני לא מצליח להבין למה לא מאחדים את ליגות הנוער של האיגוד עם ליגות בתי הספר ולמה לא מעבירים את ליגות הנוער בכל המקצועות לחסות בתי הספר, דבר שיקל על השחקנים, ישפר מתקנים ובעיקר ימשוך קהל שייחשף למשחקים ואולי יצטרף לאוהדי הספורט בארץ. נראה לי שיש איזו אטימות בנושא כי הרעיון הזה עולה מפעם לפעם ולא נעשה כלום. מי ירים את הכפפה?

רועי


מצטרף לדברים. היות שאני לא כריש בתחום, אפילו לא בינוני, אני לא יודע לענות עליהם. בדקתי אצל אחד הדגים הכבדים בתחום, אבל גם הוא לא ידע לענות לי וטען שכל אחד מהגופים מושך לכיוון שלו ואין לזה סוף. לא יודע, באמת לא יודע. הפסקתי להתעניין בזה. השאלה הזו עתיקה יותר אפילו ממבצר אנטיפטרוס אי-שם ליד
ראש העין.



ערן שלום,

במהלך אליפות אירופה (המהנה ביותר, דרך אגב), התחלנו להרגיש בלבול קל בכל הנוגע לאחים לבית פשוטין. ידוע לנו שחוץ מזכאר ששיחק בנבחרת, גם אחיו יבגני שמשמש כעוזר שני לבלאט יחד עם דני גוט היה שחקן נבחרת רוסיה. הבעיה היא שאנחנו לא כל כך בטוחים כבר בקשר למי-שיחק-איפה-ומתי.

ידוע לנו שנוכל לבדוק זאת בשנייה וחצי של גיגול, אבל יהיה הרבה יותר מעניין לקבל את המידע הזה ממך, שכן אנחנו מאוד מעריכים את הידע העצום שלך בכדורסל אירופי.

בברכה, יפתח ואיתי

נאה ביותר המייל שלכם. זכאר שיחק ומשחק בצסק"א וקודם לכן היה גם כמה שנים בסראטוב. אז גם שמענו עליו לראשונה כאן בארץ, כשהופיע נגד מכבי ת"א ביורוליג בסוף שנות התשעים ודפק הצגה נאה ביותר, או נאה כרפאל לפחות. באותו זמן גם ייבגני, אחיו הבוגר, שיחק איתו ושני הפשוטינים, בעיקר הצעיר, פשוט קרעו למכבי של רבי פנחס הגרשוני את הצורה באופן פשוט ופשטני ביותר.

לימים שיחק הפשוטין הבוגר גם במכבי רעננה, ויש הזוכרים לו טוב-טוב אייר-בול מקו העונשין, שהסריח את המגרש באחד המשחקים. יחד עם זאת, היה מוסר אסיסטים מדופלם הפשוטין הבוגר, ועל כך נצדיע לו ונכבדו מאוד. ייבגני שיחק גם בקאזאן אם אני זוכר וגם בצסק"א מוסקבה, בטח שבנבחרת רוסיה. היום הוא עוזר מאמן בנבחרת הרוסית וגם בצסק"א.

זכאר שיחק גם בטורקיה, בקבוצה שאת שמה אני לא זוכר כרגע, ועשה גם עונה אחת בוילרבאן. אחר כך חזר לצסק"א ומאז, סדר גודל של 2001, אולי 2002, הוא שם למעט הפסקה של שנה אחת באמצע כשנדד לאוראל גרייט וחזר.

ועד כאן להפעם. שני קטעים נוספים של מהדורות שאלות-תשובות מהימים האחרונים, נמצאים בארכיון. כדאי לבדוק.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.

 
 
שוטה הנבואה
 
 
אבל כבד
 
 
מי החבוב? ...
 
 
פעמיים אלוף אירופה עם מכבי ת"א, מדליסט כסף עם הנבחרת. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up