שלום,
עכשיו שהיול"ב נחלש, ואחרי המשחק נגד קאזאן, נראה כאילו אפשר שוב לקחת את התואר. רציתי לדעת בכל זאת מי הן הקבוצות הכי חזקות במפעל שהכי מאיימות על התואר, לדעתך.
תומר
שאלה פשוטה, יפה ומעניינת. וואלאק אין לי מושג אבל בוא נחשוב. עוד לפני זה, קח בחשבון שהשיטה השתנתה ואין יותר משחקי רבע גמר וחצי וגמר בשיטת בית-חוץ, אלא משחקי נוק-אאוט בשלבים האלה, וכמובן בגמר שהועתק סוף-סוף משרלרואה למקום אחר. המקום האחר הוא טורינו ובו יתקיימו ארבעת הרבעים, שני החצאים והגמר. נראה לי כמו יופי של רעיון לנסוע לשם. לא שאסע, אבל אולי אחרים יכולים להידלק על הרעיון.
מי ייקח? אין פה סודות. חימקי ודינמו מוסקבה (עם ההצטרפות של מילוש וויאניץ') חזקות, גם בשיקטאש יכולה לנצח כל קבוצה, חובנטוד בדאלונה, ולנסיה, אולי גם הכוכב האדום בלגרד. יש עוד שתיים-שלוש קבוצות עם סיכוי ללכת רחוק (ג'ירונה, טלקום אנקרה, אולי עוד אחת). הגענו למשהו כמו תשע-עשר קבוצות עם סיכוי לזכייה מתוך 54 בסך הכל. למרות שזה לא נראה ככה כרגע, קח את ירושלים ותכניס גם אותה לכאן אם בא לך. אני אופתע אם זו תהיה קבוצה מחוץ לרשימה הזו.
שלום,
אני נכנס לשוטה הנבואה בכדי לראות המלצות למשחקים קרובים, ואני לא מוצא שום המלצה לאותו יום אלא המלצות שכבר עבר זמנן. איפה אני יכול למצוא את ההמלצות שנוגעות לאותו יום או ליום למחרת?
אוראל
כנראה שפשוט נכנסת בעיתוי ספציפי שבו לא הועלו עדיין הימורים חדשים למשחקים קרובים. ברוב הפעמים שתיכנס ללינק של שוטה הנבואה יהיו המלצות למשחקים קרובים, אלא אם כן לשוטה אין שום מום, או שסתם אין משחקים ראויים באותו יום. תמשיך, תמשיך, השוטה דווקא משתדל להיות יותר רציני ויותר עקבי מבעבר. לא שזה עוזר לו באחוזי ההצלחה, אבל הוא מאוד משתדל ואנחנו אוהבים את המחויבות שפיתח לעניין עם הזמן.
במחזור האחרון ביורוליג הוא ניסה להיות קצת מהפכני עם קבוצות כמו סופוט וז'לגיריס. לא עבד. יהיה בסדר, הוא יתגבר וישתפר.
ערן שלום
הנה כמה דברים, שלצערי לא קשורים אחד לשני:
1. שמתי לב שבין השנים 1978 ו-1983 הגמרים של גביע אירופה לאלופות נערכו לסירוגין בגרמניה ובצרפת. יש לך מושג למה זה היה כך? האם ראשי פיב"א אירופה דאז היו גרמנים וצרפתים? יכול להיות שזה סתם במקרה יצא כך?
2. אני לא מבין למה אתה מתנגד שמשה ויינקרנץ יחזור לאמן. ווינקרנץ מאמן מצוין, שהוליך 3 קבוצות שונות לגמר הפליי-אוף (הפועל ת"א, ראשל"צ ואילת), והיה מאמן נבחרת העתודה, עוזר מאמן הנבחרת, מאמן הנשים ונדמה לי שגם תקופה קצרצרה מאמן נבחרת הגברים.
נכון, אין לו אף תואר למרות שב-1992 הוא היה אמור לזכות בגביע עם ראשל"צ מול גליל (גליל של קצורין הפתיעו אותו), ונכון שהוא לא אימן במכבי למרות שפעם הוא היה המועמד הנצחי להתמנות למאמן מכבי, וכמו שציינת הוא לא בעסק כבר כמה שנים טובות, אבל פעם הלנת על כך שמאמנים של דור הביניים כבר לא מאמנים בליגה, אז הנה, יש פה הזדמנות טובה להחזיר מאמן ותיק כמוהו לעניינים, גם אם זה בקבוצה שדי קטנה למידותיו כמו אשקלון.
מי יודע, אולי הוא יפתיע ויחזור להיות אחד המאמנים הטובים בארץ. מי ייתן והוא יחזור לאמן, ואולי גם יורם חרוש יחזור לאמן בליגת העל. אם אלי קנטי, מאמן שנחשב פעם לכישרון גדול, אך די אכזב בקריירה שלו מאמן היום בליגת העל, אין סיבה שויינקרנץ לא יקבל הזדמנות.
3. דרוקר ניצח בבולניה את קלימאמיו ופתאום שמתי לב שהקבוצה שהגיעה לגמר ב-2004 הידרדרה ליול"ב-קאפ ולא משחקת ביורוליג. ואם נוסיף את העובדה שוירטוס בולוניה גם לא משהו (לא התכוונתי לזרות לך מלח על הפצעים), נשאלת השאלה: מה קורה לעיר בולוניה, העיר שנחשבה פעם לבירת הכדורסל באירופה? ובכלל מה קורה לקבוצות האיטלקיות שפעם היו אימת אירופה ואף קבוצה לא היתה מנצחת באיטליה, והיום קבוצה בלגית קטנה (עם דרוקר הסליחה) מנצחת בבולוניה את האימפריה לשעבר קלימאמיו. אני מקווה שבעתיד הקרוב הכדורסל האיטלקי יחזור להיות מאיים כמו בעבר.
4. שמתי לב שדן-בוש ניצחה בפעם השנייה ביול"ב, הפעם את זאדאר. האם המועדון הזה שהיה פעם אימפריה קבועה בבתי הגמר של שנות השמונים, המועדון שב-1979 הגיע לגמר גביע המחזיקות, המועדון שניצח את מכבי ב-1981 בעונה בה זכתה מכבי ב-4 תארים, המועדון בו שיחק פו הדב (שקלע 47 נקודות מול מכבי בניצחון לאחר הארכה) - האם אותו מועדון משחזר את ימיו מפעם? האם שחקן הקבוצה קיס אקרבום הוא בנו של אקרבום האגדי משנות השמונים? האם שני בנים של שתי אגדות כדורסל משנות השמונים משחקים יחד באימפריה ההולנדית לשעבר?
עומר
כתבת הרבה, אז אני אשתדל לקצר כדי שיישאר מקום גם לאחרים. לגבי השאלה הראשונה שלך, אני לא יודע מה התשובה מלבד זה שפיב"א יושבים במינכן ואולי זו הסיבה העיקרית שהיה להם נוח יותר לקיים אירועים במקום קרוב ונוח. אין לי תשובה מדויקת, מודה.
לגבי ויינקרנץ, עד כמה שאני יודע ושם לב האיש לגמרי לא מחובר לכדורסל כיום. הוא כבר די הרבה זמן בחוץ, לא קשור, לא מאוד מעורה ולא ממש מעורב. עד כמה שאני יודע הוא איש אמיד יחסית, שבחר מרצונו ויוזמתו לעזוב את הכדורסל בשלב מסוים. אני לא יודע או זוכר מה היו הסיבות, אבל לדעתי מדובר בעיקר בתחושת מיצוי. ויינקרנץ תמיד חשב שמגיע לו להשתכר כפי שהוא שווה, ובאיזשהו שלב השכר שניתן למאמנים הלך וירד במקום לעלות, אז הוא הפסיק את המשחק וירד מהעגלה. המקרה של קנטי אחר, הוא התפרנס וחי מכדורסל רוב חייו. ויינקרנץ חי מעסקים שונים כבר די הרבה זמן, אין לו עבור מה לחזור אם הוא לא ממש רעב לכדורסל. וכנראה שהוא לא.
אני אופתע אם הוא יגיע לאשקלון, כי זו באמת קבוצה שקטנה על מידותיו, או לפחות מידותיו כפי שהיו בשיאו. לא חושב שיש טעם במהלך כזה לא מבחינת, ולא מבחינת אשקלון. תראה מה זה, אין לי אפילו צילום שלו.
לגבי איטליה, נפילה כללית. המאמנים הבולטים עזבו, השחקנים הבולטים עזבו, המשכורות ירדו, הזרים פחות טובים, זרים גדולים ובעלי שם כמעט שלא מגיעים יותר, התחרות הכלכלית ממדינות אחרות (בעיקר מקומות שפעם לא היוו יריב, כמו רוסיה וטורקיה ואפילו ספרד) – גברה מאוד. חלק מהבעלים החדשים של קבוצות מסוימות, הם לא ממש אנשי ספורט בניגוד לעבר ומחפשים להרוויח ופחות להשקיע.
ויש עוד.
ולגבי אקרבוים מהולנד, כן. זה הוא. הבן של. קוראים לו קיס אקרבום ג'וניור. זה באמת מקרה מעניין שמציג שני 'בנים של' ממדינות שונות שמשחקים יחד, והאבות שלהם היו יותר טובים מהם. הנה אבא קיס אקרבום, קבל.
קודם כל, יש לך אחלה אתר, או כמו שאתה אומר 'נאה כרפאל'. דבר שני, רציתי לבקש ממך אם תוכל לכתוב על איזה קאמבק מטורף של הפועל ירושלים בשנת 1993, שמאוד רציתי לדעת עליו. זו פעם ראשונה שאני כותב אליך, אז שתדע (שוב).
שלומי
תודה, שלומי.
אישית, אני לא זוכר במה מדובר, אבל אני שמח להציג בפניך עזרה מהוויק סייד. אורן בס, ירושלמי גאה ורציני, מעדכן וכותב: "אני מניח שהכוונה בקאמבק של הפועל (ירושלים. בשבילנו "הפועל" זו הקבוצה שמשחקת במלחה, ככה. שיקפצו לנו כל האנשים שמשום מה גרים בביצה הדביקה שממערב לכביש מספר אחת), היא למה שמכונה אצלנו "נס בית"ר ר"ג". זה עם 22 הנקודות בשלוש דקות, או משהו כזה".
למדנו משהו. אני מקווה שלמשחק הזה התכוונת, שלומי.
שלום ערן,
ברכותיי על הכנסתו של מאיר טפירו, אחד מעמודי התווך של הכדורסל הישראלי למדור 'זה א-ב של כדורסלע', בייחוד נוכח העובדה כי רגלי הברווז עדיין מפזזות בימים אלא על הפרקט. חשבתי שלנוכח חיבתך לסטטיסטיקה שמן הראוי היה לציין כי למרות שזכה בתואר בודד של גביע המדינה, זכה מאירק'ה להיות הראשון במדינתנו שהשיג טריפל דאבל נאה כרפאל.
ב-1999 הוא קלע 16 נקודות, מסר 12 אסיסטים ותפס 10 ריבאונדים במשחק בין מכבי חיפה להפועל ת"א. עד היום (אם אני לא טועה) במהלך הקריירה הגיע טפ-הירו לטריפל-דאבל ארבע פעמים ואף היה השני שעשה זאת במסגרת היול"ב קאפ.
שלומות ונצורות
החתול שמיל
תודה רבה, שמיל. הוספתי מה שהיה צריך להוסיף תודות לך.
ערן שלום,
לדעתי הגיע הזמן לפוצץ את הבלון הזה שנקרא: "עודד קטש היה שחקן גדול". בתור אחד שמנוי מעל 25 שנה למכבי אני לא חושב שהוא היה בין הגדולים ביותר ששיחקו במכבי, וההוכחה: מה הוא עשה באירופה עם מכבי?
כל שנה התוצאה הייתה ידועה מראש: הדחה בשלבים המוקדמים. שלא לדבר שהבחור לא מסר והיה חתיכת חור בהגנה. למזלנו, נראה לי שפיני די ויתר עליו והקטש עזב את מכבי ובמקומו הגיע המלך אריאל, שהתחיל לנו את השושלת הראשונה (ככה קטש קורא לזה).
עכשיו מה תגיד לי – 'אבל קטש ניצח את מכבי בגמר בסלוניקי?'
ועל זה אענה לך, הוא שיחק עם השחקנים הטובים באירופה באותה תקופה (בודירוגה ורברצ'ה), זה היה גם משחק שנערך ביוון ופנתינאיקוס הרגישה בבית. חוץ מזה, השלשות שהוא קלע באותו משחק מזכירות לי את השלשות של קומאטוס בגמר במוסקבה. מישהו זוכר את קומאטוס? גם קטש בפנתינאייקוס היה סוג של קומאטוס.
זהו, נמאס לי לכתוב עליו כל כך הרבה.
מה דעתך?
ליאור
מעלה פרות קדושות לגרדום ותולה אותן בחינניות אתה, אה? שמע, סיקרתי את מכבי ת"א ככתב בעונות שקטש שיחק במכבי ת"א. כל מי שהיה באמת אובייקטיבי ולא אוהד הקבוצה, התייחס אליו באמביוולנטיות, אם כי היה קשה לצאת נגדו. נכון שהקבוצה לא הגיעה איתו לפיינל פור, אבל היו גם ארבע עונות לפניו שהיא לא הגיעה לשם.
העניין היה, שהקהל והתקשורת והאוהדים, או לפחות רובם, הלכו שבי אחר הקסם. לא היה ישראלי כמותו שמכדרר ומלהטט ועובר שחקנים באחד על אחד עם תנועה וקליעה כמו שלו. זה נכון שהוא היה חור בהגנה, אבל לא נכון שהוא לא מסר. היו לו הרבה מבצעים אישיים, לפעמים כאלה שמזכירים את וויל ביינום של היום שהולך אחד על שלושה ונכנס ליער, אבל הוא מסר וידע למסור.
הבעיה היתה שמכבי ת"א הסתמכה עליו יותר מדי, בדיוק כמו שנשענה הגנתית על נדב הנפלד. ברגעים המכריעים, שחקן התקפה גדול ושחקן הגנה גדול לא הצליחו להחזיק מעמד מול קבוצות שהן קבוצות לכל דבר.
קטש היה אטרקטיבי, מקסים, מלהיב, אבל גם עשה שטויות, טעה ושגה. אני חושב שמעל לכל דבר אחר, מה שעשה אותו לכל כך פופולארי היא העובדה שהוא היה ישראלי, מקומי, תוצר של מכבי ת"א. לא גבוה מדי, לא אתלטי ולא חזק, שהשכיב הגנות פעם אחר פעם. הקהל אהב את זה. האמת מבחינת הישגיות באה רק מאוחר יותר אחרי שהוא עזב. הרבה מאוד דברים רואים רק לאחר מעשה ולא בזמן אמת.
בעניין תקופתו בפנתינאייקוס אני נוטה להסכים, אם כי לא הייתי משווה אותו לקומאטוס. החלק שלו בפאו היה גדול יותר, וגם הנקודות שלו בגמר נגד מכבי באו בחלקים מכריעים יותר והשפיעו יותר על המשחק, מאשר אלה של קומאטוס שנקלעו בעיקר ברבע הראשון, אם אני זוכר נכון.
שלום,
אם קוראים היום את הטור הלפני-אחרון של גיל סלע תראה מה קרה מאז:
א. אלון שטיין חזר לישראל ועוד לליגה השנייה (הפועל באר-שבע).
ב. לגילי כבר אין משחק של שוהם ללכת אליו.
לינטון
יפה, לינטון. מצאה חן בעיניי האבחנה הדקה והעובדה שאתה מעורה בכדורסלע-האתר לפרטי פרטים. צור קשר דרך המייל הנשיאותי שמופיע בלינק 'דבר אלי יפה', שלח את השם המלא והכתובת שלך ותקבל הביתה תיק אימונים מתנת 'ספורט 24'.
ועד כאן חלק א' של מהדורת שאלות-תשובות לסופשבוע.
בוקר צח, צהריים זכים וסופ"ש נאה כרפאל.
