יום חג היה אתמול למרקוס פייזר סוס יאור. האיש היה בשיאו, אם כי עשה כמה שטויות לקראת הסוף שכמעט עלו למכבי ת"א במשחק.

סוף-סוף נתן קונצרט, יא אולוהים איתו. לרגע היה נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שהוא נמצא באחד מאותם משחקי פלייאוף בפורטו-ריקו, בהם הוא עשה מה שרצה בקיץ האחרון.

מר נקודה לדקה כמו שתמיד אמרנו עליו (28 ב-28).

פעם ראשונה שיש לו דאבל-דאבל ביורוליג.

פעם ראשונה שהוא קולע יותר מ-20 נקודות למשחק.

פעם ראשונה שהוא מוריד ריבאונדים בדאבל-פיגרס.

פעם ראשונה שהוא מסיים כטופ-ריבאונדר בקבוצה.

פעם ראשונה שהוא עומד על קו העונשין יותר מ-8 פעמים (12).

פעם ראשונה שהוא זורק מעל 11 זריקות לסל (14).

פעם ראשונה שהוא מקבל יותר מ-25 דקות למשחק.

פעם ראשונה שהוא עובר מדד משוקלל של 26 (33).

וגם פעם ראשונה שהוא יצא בחמש עבירות.

לרגל כל אלה, ומבלי להכביר במלים נוספות, הוחלט בדירקטוריון כדורסלע להפתיע את סוס היאור בצילום מלבב, בו הוא-עצמו, היפופוטם שובב שכמותו, מפתיע ילד לא מזוהה שנמנה, יש לשער, עם מעריציו השרופים של ניקולה וויצ'יץ'.

באווירת סוף שבוע, ובאופן חד פעמי כנראה, התקבלה בקשת יו"ר הדירקטוריון העייף לאשר העלאת אייטמון שיש בו פחות מ-250 מלים.

תודה לדובי יעקובוביץ' על הצילום, בו מתגלה פייזר כאיש נעים הליכות וליצן שאוהב ילדים, זמן קצר בלבד אחרי שחרך יוונים ודרס סלוניקאים באלכסנדריו-האולם. לרגע חששתי שהוא הולך ללעוס גם את הילד (הלשון שלו אקטיבית מדי, לטעמי), אבל בסוף זה נגמר בהצמחת קרניים בלבד.

חביב ואף נאה.

שלומות ונצורות לכם בשלב זה.