שלום,
ראשית, תענוג לשוטט באתרך החביב. מאוד הזדהיתי עם המאמר הכפול שלך ערב הפיינל-פור. שנית, מישהו שאל למה נפקד שמך מאיזושהי כתבה במעריב ופתאום נזכרתי איך אהבתי כילד לקרוא אותך ואת מנחם לס (אם אני זוכר נכון את השם) כותב על ה-NBA. האם הוא כותב היכן שהוא?
בתודה מראש והמשך מוצלח,
אסף
תודה על המחמאות. המאמר הכפול, למי שפספס, נמצא בארכיון ונקרא 'הנה בא עוד גל גדול'.
יוצא לי פה ושם לקבל פידבקים מהסוג הזה ומסתבר שבנים גידלתי ורוממתי לאורך השנים ואפילו לא ידעתי. לעניין מנחם לס – אני חושב שהוא לא כותב באופן מסודר. נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שב'ספסל' נתנו לו פינה קבועה, סוג של בלוג, אבל כל הבלוגיה הזו לא החזיקה מעמד בסופו של עניין וגם לס נפל על הדרך.
הוא צריך להיות מבוגר היום, סדר גודל של 75 אני מעריך, חי עדיין בארצות הברית ופה ושם קופץ לבקר. הפעם האחרונה ששמעתי ממנו או עליו היתה כשהוציא ספר, "על חיצים ודובדבנים" בהוצאת גלורי.
עדכון, ידיעה שמגיעה זה עתה:
בוקר טוב ערן,
ניתן למצוא את מאמריו של מנחם לס באתר:
www.hoops.co.il
בו הוא מקפיד לכתוב מדי יום, כולל מענה לטוקבקים, תחרויות כדורסל, וכרגע הוא בעיצומו של פרוייקט אגדות NBA, המסקר את השחקנים שנבחרו ל 50 הגדולים של ה NBA. אשמח אם תעביר את הידע לקורא שהתעניין (מהדורת שאלות ותשובות 6.5).
מיקי
והנה עוד אחת:
שלום ערן,
לידיעתך, מנחם לס חי ונושם ובועט וכותב באתר המופלא אודות הליגה הטובה בעולם - 'הופס'.
חוץ מכתבות מזדמנות על נפלאותיהם של לברון, קובי, פול וחבריהם, הוא גם פצח בפרויקט המספר בכל שבוע על אגדה אחרת מחמישים השחקנים הגדולים של ה-NBA שנבחרו ב-1996. האתר מומלץ ביותר לכל חובב הליגה הטובה בעולם.
יומטוב,
הדר
ומכאן זה אני: נאה, לס, נאה. עד 120.
אהלן-אהלן,
די הרבה זמן החביב קופץ לו על המלבן שם למטה משמאל, וזה די מעצבן ומקרצץ למען האמת. בהתחלה חשבתי שעשית זאת כי הוא היה חביב ולא עוד (היה איזה קטע שדי ירדת על סימונס), ונדמה היה לי כי הצטערת על כך שלא עוד - כי פעם היה חביב.
והמשכתי לתהות, שמא נחמץ לבבך על כך שאולי עדיף היה שהחביב ישתתף בתחרות החביב(ה) גם השנה. הניג'וס על הפריים המשיך להעיק וחפר ארוכות לתוך הקרנית. כמו עכשיו, למשל. אולם שקראתי את מה שנכתב על סימונס הבנתי עד כמה כואב לכותב, ועד כמה זה הציק. אז ערן היקר, החביב, הנשיא, תוריד ת'מציק כבר אל מחוץ לתבנית.
אפי
אכן כי כן, היה אומר על זה ודאי ד. דבורין, תמונתו של טריי סימונס, חביב הסיפרה המכהן, הוספה בשלב מאוחר יחסית אל עמוד הבית. ביום אחד בהיר ביקשתי מהממונים טכנית על האתר לגוון קצת ולהרביץ את צילומו של מי שדומה יותר מכל למחבל שיעי במין פלאש טורדני. לעצם העניין, אתה לא היחיד שנוגע בעניין. גם דלית, קוראת נאמנה, עלתה על אותה נקודה וטענה שיש להסיר את המטרד. כנראה שכבר אי-אפשר לחמוק מהנושא, אפילו לא באלגנטיות. בתום העונה אכנס את הנשיאות ונחליט כיצד לנהוג בעניין. בינתיים, ירצד לו הסימונס עד סוף החודש לפחות.
ערן שלום,
התרגשות גדולה אוחזת בי כשאני כותב אליך ואין זה על דרך המליצה בלבד. לאחר שתיקה של כמה שנים, בעיקר מצידי, אבל גם קצת מצידך, אני שוב חוזר לקרוא אותך.
כנער צעיר נהגתי לעקוב אחרי הטור שלך במעריב "הסיפרה בסלע" האגדית, ואולי אפילו בגללך אהבתי בצורה ילדותית משהו את האיש והחביב "השריף" דייויד ת'רדקיל.
אם פעם אנשים היו מחכים לקרוא סיפורים בהמשכים בעיתון, או תסכית ברדיו, אני הייתי מחכה ליום רביעי (?) לקרוא על הדירקטוריון, הנציגים בכל מגזר ומגזר על הראשון לציון ועל הצפרירים חולון (שלשום סיפרתי לאשתי על שני הנציגים הללו).
וזכורה לי פעם שהלכתי (יחד עם עוד ילדים מהקיבוץ) לראות איזה טורניר קדם עונה ביד אליהו (בימי דורון שפר במכבי) ולאחר שהחלטתי להיות אמיץ ולשאול את אחד העיתונאים עליך, כדי להכיר לך תודה, ניגשתי לאחד כזה ומרוב התרגשות שאלתי אותו על עופר סלע, לא עלינו, מובן שהוא מיד תיקן אותי ואמר לי שאתה לא נמצא.
אז כאמור שוב מצאתי אותך כאן, כי את מעריב עזבת, וב-ONE אתה לא כותב באותו סגנון, ומזה זמן - נדמה לי שמאליפות אירופה האחרונה - אני מקפיד לעקוב כאן.
אני מאוד אוהב את דרך ראיית הדברים שלך, ושימת הלב לפרטים הקטנים בכל הנוגע לשחקנים מאמנים וכל מי שבסביבה.
אז תודה על הכל, ועוד דבר קטן. כולם מדברים על השוואה בין באסטון למוריס, מעניין שבנקודה אחת הם כל כך שונים: הזריקה לשלוש. לדעתי בזכייה הראשונה של מכבי, באסטון לא זרק אף לא זריקה אחת לשלוש. הייתכן?!
אשמח לדעת מה היו הנתונים של זה, לעומת נתוניו של האחר.
שוב תודה על הכל,
יותם
מייל מרגש הוא זה. רוב תודות ונצורות על כל המחמאות. אכן היו אלה ימי רביעי בהם הופיעה סיפרה בסלע, ואם הוספתי ולו אוהד אחד בעולם הזה לשריף האלמותי באמצעות כתביי וטוריי השונים, הריני גאה שניתנה לי הזכות. אליל הינו!
זה נכון שב-ONE אני כותב בסגנון אחר. שמע, יש ויש, יו נואו. כאן זה יותר פרטי, אישי. שם זה יותר גדול, רחב, כללי. העיקר ששוב התאחדנו בדרך כזו או אחרת ואני שוב מודה על הפרגון. מאוד נעים לדעת ולשמוע שיש קוראים שעוקבים לאורך השנים. מה עם הספרים, הלו? למה יש לי תחושה שלא קראת אפילו אחד מהם? סור בדחיפות אל הלינק 'הספרים שלי'. ועד כאן פינת הפרסום העצמי.
לעצם השאלה: מוריס לקח העונה ביורוליג 61 שלשות ב-49%. נתון פנטסטי. זה יוצא בסביבות 2.5 ניסיונות למשחק. באסטון, כמו שאמרת, לא זרק אפילו פעם אחת לשלוש בעונה הראשונה שלו ב-500 דקות משחק על פני 21 משחקים. וגם לא בעונה השנייה, אגב. בשלישית, משום מקום, הוא צצץ עם 4 מ-7 לאורך העונה. תפס ביטחון.
שלום ערן,
קוראים לי אבישי, אני בן 14.5, תלמיד בית הספר עמ"ל נהריה. מזה שנים שאני קורא פרשנויות כאלה ואחרות של היורוליג, ה-NBA, היול"ב, הליגות המובילות באירופה אך בעיקר הליגה הישראלית שלנו, שלדעתי עונה השנה על כל הציפיות.
כפרשן ותיק ומנוסה, אני בטוח שלפעמים אתה קורא טורים מסוימים, וקיים בתוכך סוג של יצר, שאיני יודע איך לכנותו, אולי אפילו כעס, כי אתה חולק על דעתו של הכותב מסיבות מסוימות.
אז זהו שגם אני, אדם צעיר, ילד, חש ביצרים האלה מדי פעם. אני קורא לא מעט פרשנויות ומשתדל לטקבק קבוע, ואני לא קובע סוג של עליונות או משהו כזה על כתב זה או אחר, אך לא פעם קיבלתי טוקבקים שבעי רצון מהכתב עצמו.
אני סבור שיש לי יכולות גבוהות מאוד בכתיבה, והבנה מספיקה בכדורסל הישראלי שלנו ובכלל בכדורסל, כדי להיות כתב. זה לא סוד שהיום צריך קשרים בכל מקום. ולי, עם כל הצער שבדבר, פשוט אין את הקשרים במקומות הנכונים. ולכן אני פונה אליך, ערן, בבקשה שתיצור איתי קשר בדרך כלשהי ותיתן לי הזדמנות להוציא את היצר שבי לאוויר העולם.
אתה מקבל לבטח אלפי פניות מהסוג הזה, ואני לא אתפלא ואקבל בהבנה אם תחליט שלא לתת לי את ההזדמנות הנ"ל. אך על כל מקרה, אני משאיר לך את הפרטים שלי ומקווה לתשובה.
תודה על הסבלנות,
אבישי
אוקיי. קודם כל תודה על המייל. הוא מנוסח נהדר, מעביר את התחושות ואתה בהחלט תקבל כאן הזדמנות. נסכם שתעביר קטע ברוחו של כדורסלע-האתר בזמן הקרוב והוא יפורסם. אני לא מקבל אלפי פניות מהסוג הזה, לא צריך להגזים, אבל פה ושם מגיעות גם פניות מהסוג שלך.
העברתי לך גם מייל פרטי בעניין, אבל חשוב לי להציג אותו, בהסכמתך, כדי שאולי קוראים אחרים בגילך או אפילו מבוגרים יותר, שמתלבטים ורוצים וסתם מתביישים או חוששים להציע, יידעו שזה אפשרי.
ברם אולם יו נואו, היה אומר על זה ודאי וויל סולומון, שלכדורסלע-האתר יש אופי מסוים ואני לא מתחייב על פינה קבועה לאנשים. האמת היא שלא בניתי על אף קטע קבוע של איש מלבד גיל והתרגיל ומלבדי, אבל עם הזמן למדתי שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לשלב אתר פרטי בתוך היומיום הצפוף ולהעלות בו חמישה אייטמונים חדשים ביום. בדרך הזו נולדו כוכבי לכת יוצאי דופן, שועי מקלדת ממש, מהסוג של אלעד זאבי ורן בורוכוב-סוקולוב שמקבלים במה כאן במה כטוב לבם ביין.
וכמובן סר ש. הרמלין. סר הינו, הכיצד אוכל לסרב לו?
צא לדרך. מאחל לך הצלחה מכל הלב.
שלום,
עלה במוחי רעיון (במוחי לפחות הוא נחמד) לקשר לשחקני הליגה שלנו קצת סלוגנים "משובשים" אשר יתאימו להם. מדי פעם לצרף סלוגן או שניים למאגר שיתאסף בכדורסלע-האתר. יכול להיות נחמד.
כפתיח יכולה להיות פנייה לבאטיסטה: "חבר, אתה חופר", או דוגמא נוספת לשרון ששון/ג'יימי ארנולד: "אם תרצו, אין זו הגנה". במידה ורעיון זה יתפוס אשמח לפנות קצת זמן מחשבה, ולצרף עם הזמן כמה וכמה כאלה מדי פעם.
בברכת חג שמח וצום קל,
אבי
אהלן אבי,
צום קל גם לך. בגדול, גם בעיניי הוא מוצא חן. אני משתמש במשהו די דומה, פחות או יותר, בפינת 'זה א-ב של כדורסלע' כאשר לכל בעל ערך יש מין סלוגן משלו לצד שמו. אמנם בזה הכל מתחיל ומסתיים ואף אחד מהם לא הפך לסלענג, אבל אם יהיה משהו שממש תופס אשמח לשלב אותו. "חבר, אתה חופר" על באטיסטה זה ממש-ממש לא רע ונאה כרפאל בעיניי.
היי ערן,
נזכרתי בלינק הנ"ל:
http://www.cadursela.co.il/Default.asp?ArtID=1551&Type=4
ואני חייב לציין: הערכה נכונה! עוד לפני תחילת העונה הימרת שריאל ופנתינאיקוס לא יזכו ביורוליג (שתי פייבוריטיות כבדות בתחילת העונה). לא יודע עד כמה ספאנוליס היה פקטור בכך שפנאתינייקוס עפה כבר בשלב הטופ 16, אבל אין ספק שהוא לא מילא את החור שהשאיר שישקאוסקאס (למרות שהם לא ממש משחקים באותה עמדה).
לגבי פאפאדופולוס, אין ספק שמדובר באכזבה ענקית ובזבוז ענק של שלושה מיליון יורו.
ושוב, יופי של הערכה.
עודד
תודה, תודה. אתה ההוכחה לכך שבזמן שכותבים תמיד לזכור שמישהו יבוא יום אחד, אפילו שנים אחרי, ויאמר לך כמה אתה דביל ומטומטם בגלל איזה משהו שכתבת פעם. במקרה הזה, אצלך, יצאתי טוב וחביב, אולי כי אתה בעצמך בחור טוב ומפרגן. אקח את זה בשתי ידיים.
ערן שלום,
כל הזמן אתה כותב שדן שמיר דומה לרואה חשבון. לפי דעתי, הוא יותר דומה לטין טין הדמות המצוירת. צירפתי לך תמונה.
בשמחות,
יפתח
משהו נדפק בצילום ששלחת. הכנסתי אחרת. אתה יודע מה, אתה צודק. שים עליו משקפיים וד. שמיר הינו! תוריד לו את הכרבולת, והוא גם חצי אדלשטיין, האמת.
שלום לך,
קודם כל, הרשה לי לציין לטובה פוסט שלך מיום כיפור, על ההתנצלות שהכדורסל היווני וינאקיס בפרט חייב לג'יימס נייסמית' ואוהבי הכדורסל באשר הם. בשמחה ובששון ראיתי את ההודעה על ההדחה של אולימפיאקוס, למען לא נראה יותר אי-פעם קבוצות יווניות ביורוליג ואימרו אמן.
ההחלטה לא לשדר את ז'ובנטוט בדאלונה כפי ש- ynet קורא להם מובנת לחלוטין משיקולי רייטינג, אבל חבל שלכך הגענו ואני אומר את זה בתור מי שלרוב מאוד נהנה מצפייה בכדורסל ספרדי. או כפי שחבר טוב הגדיר: "כמו האמריקאים, רק עם שכל".
מאוד חבל לי שאין סיקור הולם לכך בארץ. יתר על כן, לא הגיע הזמן להתחיל לייבא משם שחקנים במקום כל האמריקאים בגרוש שמציפים לנו את ליגת חרטאבונה ?
מספר היתרונות שיהיו לשחקן אתלטי אירופאי על האמריקאי בליגה זו:
יודע איזורית.
יודע איזורית - כתבתי פעמיים כדי להדגיש עד כמה זה חשוב לטעמי.
יותר מותאם לסגנון קבוצתי.
דעתך בנושא ?
תודה,
גיל
ממממממ, דעתי בנושא. נו, טוב. קודם כל ולפני הכל, צריך לומר שהמייל הזה כבר די ישן והושמט בטעות בדרך ככה שהוא עולה רק עכשיו. מכאן גם מובנת ההערה שלך לגבי ההדחה של אולימפיאקוס מהיורוליג. שנית, מאז שכתבת את המייל התקבלה החלטה בדירקטוריון כדורסלע-האתר שלא לקרוא יותר לליגת העל ליגת חרטאבונה אלא ליגת קזינו. שם קצת פחות פוגע ומשמיץ הינו.
ובאשר לשחקנים אירופיים. התשובה טמונה בתוך השאלה: כתבת אמריקאים בגרוש, אז אני אומר לך שאולי זה לא גרוש אלא 50 אלף דולר ו-80 אלף דולר לזר בינוני בארץ, אבל להוציא ספרדי עם מנטליות מסוימת, ליגה נהדרת ומאורגנת ולהביא אותו לכאן לא בהכרח הוכיח את עצמו. יש מעט ספרדים יחסית מחוץ לליגה הספרדית. הם לא יוצאים משם. טוב להם ולא רק בליגה הראשונה, אלא גם בשנייה.
אין להם כל כך מה לעשות בישראל. ישראל לא ממש נחשבת בעיניהם, אני מניח. המנטליות והתרבות פה שונות. אני לא רואה ספרדים מגיעים לכאן בקרוב, כפי שלא הגיעו עד היום. חוץ מזה, הם גם עושים כסף טוב בדרך כלל ואפילו מזג האוויר מצוין יש להם שם. בקיצור, אין להם סיבה אמיתית לעזוב.
אהלן ערן,
שמתי לב שבלשכה הנשיאותית קוראים לאוריאן גרין OG. אמנם הבחור לא עמנו עוד, אך האוהדים מכירים אותו ולעד יזכרו אותו בשמו הנפוץ יותר בקרב יושבי מלחה: "רוזנטל" על שם רוני רוזנטל מענף הביפ. למה רוזנטל, אתה שואל? על שום השעטה שלו לעבר הסל כשהוא לא רואה שום דבר בדרך, לרבות שחקני הגנה. בין אם הוא מפצח הגנות באוסטרליה, או מאבד כדורים כאן בארץ, לנצח הבחור ייזכר כרוזנטל.
טל
אהלן טל,
זה אחד המיילים החזקים שהגיעו לאחרונה. מין אינסייד סטאף כזה של אוהדים ומקורבים, משהו גוטה. ברם אולם, לא אנחנו אלה שקראנו לאוריאן גרין OG אלא המאמן לשעבר, רו"ח טינטין ד. שמיר בכבודו ובעצמו פנה אליו בראשי התיבות של שמו. הנחנו שאם ד. שמיר מכנה אותו כך, כנראה שהוא יודע.
רוזנטל אתה אומר? נאה כרפאל בעיניי.
שלום,
בעבר הייתי מצליח לשמוע את הקטעים מהרדיו שאתה מעלה לאתר, ועל-ידי לחיצה על הקישור הייתה נפתחת לי תוכנת המדיה פלייר ומשמיעה את הקטע. היום זה כבר לא עובד וכשאני לוחץ על קישור לשמיעה, זה מפנה אותי לאתר של מאה ושלוש למרות שיש לי עדיין מדיה פלייר על המחשב. לי זה נראה כמו בעיה טכנית של הגדרות, ואשמח אם תוכל לייעץ לי איך לתקן אותה.
בתודה מראש,
Mspok
קודם כל, מה זה השם הזה? מיסטר ספוק זה ענתיקה לאללה. שנית, היות שההערה שלך היא לא ראשונה ולא אחרונה בנושא, ובעתיד ודאי יועלו עוד קישורים לראיונות כדורסל מתוך תוכנית הרדיו ב-103, פניתי אל האחראי שם, קובי אדרי, והנה מה שהוא אומר. תקראו טוב, כי אני אנטי-טכני ואין לי מושג על מה הוא מדבר. אתם ודאי תבינו.
גו קובי, גו. אפילו לא שיניתי את צבע הפונט:
"היי ערן,
היום אפשר להאזין לקטעי המדיה אך ורק דרך הנגן המובנה של האתר. האתר נבדק על כל המערכות הנפוצות הקיימות היום בשוק הדפדפנים וניתן להאזין לקטעים בכולם.
חלק מהדפדפנים (MAC בעיקר) חייבים להתקין פאצ' של מיקרוסופט בכדי להאזין לקטעים שמיועדים למדיה פלייר.
מצורף הקישור הבא שמסביר על כל הבעיות ופתרונן:
http://www.103.fm/pages/page.aspx?cntrVQ=EDI&cn4r06Vq=J
היי ערן,
מה נשמע?
חובב כדורסל אנוכי וגם כתיבה על הענף קרובה לליבי (בינתיים אני עושה זאת בחובבנות ב"ספסל"). קודם כל, תרשה לי להגיד שגדלתי עליך (כלומר אני רק בן 22, אבל אני זוכר את עצמי קורא את "הסיפרה" מהפעם הראשונה שהחזקתי עיתון ספורט בידי).
ולענייננו. קראתי פה בעבר על נושא מצוקת שידורי הכדורסל מהליגות הבכירות באירופה. יכול להיות שאתה מכיר כבר. אבל אם לא, שווה לי להפנות אותך לאתר שעוזר לי מאוד בנושא השידורים, בניסיונותיי הנואשים לעקוב אחרי משחקי NBA שלא משודרים בארץ. משדרים שם גם כדורסל מהליגה הספרדית. אז נכון שאי אפשר לסמוך על זה ולפעמים זה עושה קצת בעיות אבל זה עדיף מכלום. ממש שמחתי לגלות אותו.
כתובתו: http://www3.myp2p.eu/index.php?part=sports
שרון
מה קורה פה היום, כל ילדיי האבודים מהעבר התקבצו למהדורה אחת ונזכרים בערגה בסיפרה בסלע? אין זאת כי עלי להרביץ איזה אייטמון ספרתי במיוחד. יודעים מה, אולי לכבוד החג המתקרב. זה רעיון.
תודה על הלינק, שרון, עשית שירות גדול לקוראים, אני מניח. ובהצלחה בכתיבה. מאחל לך שהכתיבה החובבנית, כמו שהגדרת אותה, תהפוך למקצועית ומשתלמת.
שלום,
אני סבור שתמצא תמונה שממצה את הטור האחרון שלך (על צביקה שרף) כאן:
http://rotter.net/forum/scoops1/10479.shtml
(תמונה תשיעית)
אחלה תמונה, לאחלה אייטם. האיש באמת נראה כאילו הוא חווה התעלות אמיתית.
חגי
נהדר, זה באמת הרגע המסוים מתוך המשחק נגד סיינה שאליו התכוונתי. למי שהחמיץ, הנה הקטע שוב. מיד אחריו לכו לצילום ההוא מתוך הלינק, התשיעי מלמעלה, ותראו אם הצלחתי לתאר אותו טוב או לא (מתוך האייטמון 'ממעוף הציפור').
"אם יש רגע אחד שאזכור מהמשחק הזה הוא מראהו של הלאומי שנייה אחרי שטרנס מוריס הרביץ אלי-הופ נאה כרפאל ממסירה של ביינום לקראת הסיום. מאמננו כל כך לא ידע את נפשו, כל כך היה המום ונסער, שהפנה את צדודיתו למגרש ונע אנה ואנה כאובד דרך, כיווץ פיו כאילו רצה לפלוט יאאאאאא אולוהיייייים וברגע האחרון עצר בו והפריח מין תנועה משונה כלפי מעלה. כאילו רצה להרים את האולם, לסמן להר הגעש להתפוצץ, כאילו הבין שזוהי החותמת הרשמית לניצחון.
מצד שני, היה משהו עדין יחסית ושובה לב בתנועה הזו. כאילו הפריח יונים לחלל האוויר, מאמננו, ויחד איתן שחרר את כל הלחצים שהצטברו בחזהו. רגע מפעים זה היה. כה אנושי, אמיתי ותמים היה הרגע הזה, ואיתו גם מאמננו הלאומי, עד שקשה להבין מדוע הוא לובש שוב את בגדי הקרב שלו עשר דקות אחרי ההישג המצוין, ואינו יכול לשמור על התכונה המקסימה הזו גם מחוץ לרגעי קסם מסוג זה".
זה הזמן לשוב לצילום.
שלום,
רציתי להסב את תשומת לבך לעובדה ש-שון סטונרוק דומה באופן מפחיד לניר פרידמן (השחקן מפלורנטין) וכן לעובדה כי ייתכן ונמצא בחור נוסף המסוגל כמו נדב הנפלד לשמור אזורית לבד. שון ידידנו בעל ידיים מהירות, מיקום מצוין, מהשחקנים שאתה תמיד שמח שהוא איתך ולא נגדך אחרת מבעס לבוא כל יום לאימון.
דור
מסכים איתך. ראיתי אותו בפעם הראשונה עוד כששיחק בקאנטו יחד עם רימאס קאוקינאס. הוא היה יוצא מהכלל, קשוח, פייטר, ריבאונדר מצוין, חוטף כדורים, הגנה טובה, ראיית משחק טובה, משחק בשביל הקבוצה. יש לו טווח שלוש והוא קצת יותר אתלטי מהיונה, זה בעצם מה שמבדיל בין שניהם. זה והרעמה. כך או אחרת, אחרת או כך, אחלה אבחנה יש לך. חוץ מזה, ברגע שהוא הסתבך בעבירות מכבי ת"א הסתדרה הרבה יותר טוב עם סיינה בפיינל פור.
ניר פרידמן אתה אומר? בוא נראה.
שלום,
אם אני לא מתבלבל, לפני עשר שנים בערך היה משחק בליגה הישראלית בו קבוצה חזרה מפיגור של בערך 20 נקודות הפרש, בערך שתי דקות לסיום. האם זכור באמת מקרה כזה ומי היו הקבוצות?
תודה,
אייל
יכול להיות שאתה מתכוון לזה: ב-1993/94 היה משחק בין בית"ר ר"ג נגד הפועל ירושלים. רמת גן הובילה ב-13 הפרש דקה וחצי לסיום, ירושלים התחילה להפציץ שלשות (סרג'נט קולמן, מיקי ברקוביץ', עדי גורדון) וניצחה בנקודה. אלה היו ימי האחת ועוד אחת מהעונשין. ירושלים ביצעה ארבע עבירות בזמן הזה, אבל גלעד כץ, יואל כהן ומילטון ואגנר עשו 8 מ-8 מהקו ואיבדו רק כדור אחד. ועדיין, הם הפסידו מול 7 שלשות ב-7 ההתקפות האחרונות של ירושלים, שבאחת מהן גם קיבלה עבירה וזריקת בונוס מהקו.
שלום ערן,
לאחר שנים מספר של ניתוק טוטאלי מכדורסל, התחלתי לאחרונה לחזור לעניינים פה ושם. מה שגרם לי להיזכר בתקופה שבה התחלתי בכלל להתעניין בדבר הזה. זה היה בערך בגיל 10 עם הפועל חולון של עדי גורדון, שטיינהאור, ת'רדקיל, ושלטון ג'ונס העוצמתי. מה שאני חותר אליו בעצם, זה לבקש ממך לרענן לי קצת את הזכרון: זכורה לי איזו תחרות הטבעות באותה עונה שבה השתתף שלטון ג'ונס (לאחרונה גיליתי שהוא גם השתתף בתחרות הטבעות באן.בי.איי), וגם, כמובן, גמר הגביע מול בני-הרצליה שהסתיים בקטטה המונית בשידור חי. בקיצור, אתה בטח זוכר יותר טוב ממני ובשביל זה אתה פה.
לא, האמת שלא בשביל זה אני פה. תכל'ס, אני גם לא ממש זוכר או יודע על מה אתה מדבר. באותן שנים היה נהוג לקיים משחק אולסטאר מדי עונה, יכול להיות שעל תחרות ההטבעות שלו אתה מדבר.
לגבי המכות, נו, זה כל אחד זוכר. התאומים מיקי ודב הרמן, מייק קרטר, דזי בארמור, כל אלה היו מעורבים ועוד שחקן או שניים בקטנה, שהתרחקו די מהר מהבלאגן. אחד מהם היה ג'ון הדסון מהרצליה, שכנראה חשש שמא תיהרס תסרוקתו המיוחדת ומיד זז הצידה. הכרוז ביקש לכבד את נוכחותו של הנשיא ולהפסיק בתגרה. נחום מנבר, הבעלים של הפועל חולון שהפך אותה לקבוצה חזקה עם כל ההחתמות הגרנדיוזיות של אז, לקח מגאפון ואיים שאם הסיפור הזה לא ייפסק מיידית הוא עוזב. אכן עזב. לכלא.
ולא תאמינו, זה נגמר. עד כאן להפעם אייטמון ארוך במיוחד של מהדורת שאלותשובות. וישנם עוד כמה מיילים שלא נכללו בנאגלה הזו, אבל יופיעו בפעם הבאה.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.
