הכרתי את דרור חג'ג' בפעם הראשונה כששיחקנו בגבעת שמואל בעונת 1998/99. הוא היה עדיין חייל, אם אני לא טועה, והרוויח משהו כמו 1,500 שקל לחודש, אולי 2,000. הוא בא אחרי עונה עם אליצור בת ים בליגה נמוכה, אחרי שסיים גיל נוער במכבי ראשל"צ אצל המאמן זיו ארז, ולא ספרו אותו שם מבחינת הקבוצה הבוגרת. אז הוא החל לנדוד.

השינוי הגדול אצלו בא כשהגיע להפועל ת"א והתחיל לשחק בליגה הלאומית אצל אריק שיבק. אני חושב שבשנתיים שלו אצל שיבק ואחר כך אצל ארז אדלשטיין בליגת העל, הוא קיבל עיצוב מחדש למשחק שלו. עד אז הוא היה שחקן עם סגנון די שכונתי. בהפועל ת"א הוא הבין שהוא צריך לצריך יותר קבוצתי ולשתף את שאר השחקנים במשחק מתוקף תפקידו כרכז.

בתוך שלוש עונות בהפועל ת"א הוא שיחק לצד רכזים כמו גיא גודס, אלון שטיין וליאור ליובין, שכולם באו מנקודה התחלתית טובה משלו על הנייר, אבל חג'ג' הצליח בגדול. הוא נתן עונות מצוינות וכשהפועל ת"א עלתה לליגת העל הוא שיחק כמחליף של ליובין, ולא פעם היה טוב ממנו כשהוא מביא שינוי ותנופה מהספסל.

היתרונות שלו ידועים ומוכרים: הוא שומר מצוין בהגנה, עלוקה ממש. פיזית הוא חזק מאוד למרות שהוא קטנצ'יק, רק 1.78. הוא מהיר מאוד, חודר לסל מצוין ובעיקר לצד ימין. קלע עונשין טוב וגם לוקח די הרבה ריבאונדים יחסית לרכז-גמד (בצחוק, דרור, בצחוק, מה אתה נעלב?). יש לו יתרון גדול בכך שהוא מסוגל תוך כדי חדירה לעצור פתאום אחרי כדרור ולעלות לקליעה מחצי מרחק, תכונה שיש למעט שחקנים. וכמובן, הוא מביא איתו טירוף הגנתי שמחלחל אצל כל השאר.

אחד הדברים שהקפיצו אותו קדימה היה השיפור בקליעה מבחוץ. הוא צבר ביטחון עם השנים ועם השיפור במעמדו וביכולתו, והתחיל לזרוק מחוץ לקשת. בשנים הראשונות הוא לא זרק הרבה, וגם אם זרק הכדורים בדרך כלל לא נכנסו. זה הופך אותו לקשה יותר לשמירה מבעבר, כי פעם פשוט נתנו לו מטר לזרוק, והיום יש בכך סיכון.

דרור הוא אדם מאמין, שומר מסורת, מניח תפילין מדי בוקר. אני זוכר שלקח אותי פעם אליו הביתה והאכיל אותי בכמויות של ג'חנונים עם אמא שלו, איתה יש לו יחסי קירבה מאוד ברורים. הוא חבר טוב. אני חושב שהאמונה שלו עבדה בשבילו. תמיד הוא אמר שיהיה בסדר, אם רק יתנו לו הזדמנות אמיתית ואם רק יקבל דקות משחק.

זה קרה והוא הגיע לרמות שהיום הוא מרוויח 100 אלף דולר ואולי יותר, אחרי עונה מצוינת בליגה הבלגית עם לובן, שזיכתה אותו בהכרה מלאה והביאה אותו לעמדת שחקן משפיע ונחשב בנבחרת ישראל. אחר כך באה ההצעה מא.א.ק אתונה, שם כבר היה קשה יותר וברוב המשחקים, להבדיל מבלגיה, הוא עלה כרכז מחליף ונתקל בסגנון משחק יותר קשוח ואגרסיבי וברמה גבוהה יותר הן בליגה היוונית והן ביורוליג.

הגנתית, אני חושב שאפשר להתמודד איתו אם מובילים אותו לצד שמאל, משם יותר קשה לו לתפקד. שנית, כדאי להפקיד עליו שומר גבוה יחסית ולא שחקנים מהסוג של אפיק נסים, מורן רוט או ליאור ליפשיץ. אם ישמרו עליו טל בורשטיין או משה מזרחי יהיה לו אמנם יתרון במהירות, אבל אני מאמין שבמאזן הכולל של פלוסים ומינוסים יהיה לו יותר קשה להתמודד מולם מאשר מול שומרים נמוכים.

לא נשאר אלא לומר כל הכבוד. אף אחד לא האמין שהוא מסוגל לעשות את זה, חוץ ממנו כמובן. בלי קומבינה, בלי פרוטקציה, שום לכלוכים ושום ליקוקים. הוא הגיע לאן שהגיע בכוחות עצמו וכל הזמן עבד קשה, נשאר לזרוק לסל אחרי אימונים, עבד בחדרי כושר וכל זה תמיד הודות למשמעת עצמית חזקה. אין הרבה כאלה.

gilse@inter.net.il