נראו לאחרונה
 
 
מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99    מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מהדורת שאלותשובות לכבוד החג
המון נושאים, באמת המון, ועוד עצרתי את זה באמצע כי לא היה לי נעים על העיניים שלכם. קחו 2,500 מלה ראשונות. מהדורה נוספת תגיע בהמשך השבוע.
8/6/2008    
 

נשיא יקר שבוע טוב,

הציטטה הראשונה לקוחה מתוך תגובה שלך לאחד המיילים האחרונים ששלחתי אליך והשניה ממידע שפורסם היום באתר ספורט 5:


"בימים האחרונים נזכרתי פתאום במישהו שיכול לשמש מחליף, לא רע, לדעתי, ומזכיר בכמה תכונות (למעט אולי יכולת המסירה) את וויצ'יץ'. לחבר הזה קוראים אראזם לורבק, הסלובני של רומא".


"העיתונות הרוסית מדווחת היום (שבת) כי מכבי ת"א ודייויד בלאט, מאמנה של דינמו מוסקבה, מתחרים על שירותיו של ארזם לורבק הסלובני, מהכשרונות הגדולים בכדורסל האירופי."


יכול להיות ששמעל'ה מבקר כאן באופן קבוע?


דביר



הווווווו, שלומות ונצורות לך דביר. קודם כל, לא נראה לי ששמע'לה הוא איש של קומפיוטרים, יו נואו. מופע הקמע שלו העונה, כפי שצולם ותועד היטב בידי מצלמות ערוץ 10, מחזק את תחושתי בעניין. ברם אולם ואף על פי כן, לא מן הנמנע כי שמעל'ה מקבל דיווחים ורעיונות מפי שפיונים ומרגלים שונים הנוהגים לחטט בין הכתבים השונים המופיעים בכדורסלע-האתר. כך, למשל, אימץ לו את אפרים בירנבוים, עניין שעלה פה כבר לפני חודשים רבים. כך, למשל, ייתכן כי יאמץ את אראזם לורבק לחיקו. עניין שעלה, אגב, עוד לפני הציטוט הזה שהבאת.


האמת היא, שלורבק הוא באמת פיתרון מסוים לעזיבה של וויצ'יץ'. אסוציאיטיבית, די ברור לי שהראש של מכבי כרגע הוא למצוא מחליף לוויצ'יץ' מתוך ההיצע האדריאטי. לורבק הוא סלובני שעשה את עיקר תהילתו והתקדמותו באיטליה. הוא יותר משופשף מאשר היה וויצ'יץ', כשזה רק הגיע לת"א. אני מניח שמכבי אוהבים את הרעיון, כי אין להם הרבה זמן וכוונות להשקיע וללמד כרגע, הם רוצים שחקנים מוכנים כדי להחזיר את התארים. הבעיה עם העניין הזה היא, ששחקן מוכן כמו לורבק עולה המון כסף.



אני חושב שהוא שחקן נהדר ברמה אירופית גבוהה. שחקן התקפה מצוין, עם המון דברים להניח את הכתום במקום שצריך להניח אותו בו. ריבאונדר טוב, חוטף טוב, חכם. יורש ראוי מאוד. מסתבר שגם מאמננו-הגולה, שכבר עבד איתו במשך חצי עונה בטרוויזו, חושב ככה. גרייט מיינדס ת'ינק אלייק, יו נואו. היידה לורבק למכבי ת"א. ואם לא, לערבות רוסיה אל מאמנוו-הגולה, גם אופציה לא רעה בכלל.


אגב, אם כבר מדברים, יש לי עוד הצעה למכבי לסמול פורוורד מחליף (אבל הם לא יביאו, כדי לא לחסל את עמרי כספי). ריקרדו גריר, אח של ג'ף ששיחק בנהריה. אול-אראונד פורוורד פצצתי למדי, שעושה הרבה מכל דבר ופשוט יש לו את זה. קצת מבוגר, בן 30 כבר ולא יצא מגבולות צרפת, אבל אם אפשר להביא אותו כדי לחזק את הסגל בכל המובנים ובכל הקטגוריות, הייתי הולך על זה. הוא משחק עכשיו בנאנסי. אם לא, ג'ייסון וויליאמס הוא מועמד מצוין בעיניי.



שלום,


אני צופה בפסטיבלי ההוקרה הכמעט שבועיים בהם מככבים בעיקר שחקני מכבי ת"א לשעבר, ועוד כמה כוכבי עבר מקושרים. נראה שלמיקי, מוטי, אולסי, סילבר, ג'מצי, ברודי ועוד- מרוב טכסים אין להם כבר זמן לעסוק בכלום. אחד מגדולי שחקני הכדורסל בישראל בליגה ובנבחרת- חמש פעמים ברציפות מלך הסלים בנוסף להגנת ברזל- נפקד מההילולות. סטיב, סטיב קפלן, אם היית משחק במכבי הכל היה אחרת. גם עיתונאי הכדורסל(הותיקים) שכחו שעיקר תפקידם הוא לא לפרכס את מכבי.


אילן


לפרכס את מכבי? לא הבנתי את הביטוי הזה, אבל אני מניח שהכוונה העקרונית שלך ברורה.

שמע, אתה צודק. אבל לך תדע – אולי לטקס או שניים האחרונים שראית קפלן (ראשון משמאל בצילום, כמו שאומרים), הוזמן אבל לא היה בארץ, או לא יכול היה להגיע מסיבה כלשהי?


מצפוני, בכל אופן, נקי. טקס 'היכל התהילה' ביוני 2005, שהיה לי הכבוד להיות אחד ממארגניו, היה ערב יוצא מהכלל וחגג את נפלאות הכדורסל הישראלי כולו ולא רק אלו של מכבי ת"א. בערב ההוא החבר קפלן עמד על במה יחד עם סטיב שלכטר, קרל נברסון ועוד אמריקאים-ישראלים רבים שלא שיחקו במכבי לאורך השנים וזכה לכבוד המגיע לו.



אגב, אתמול יצא לי לראות בלילה את משחק מספר 2 בגמר הפלייאוף בין הפועל ת"א למכבי ת"א באוסישקין. שידור של ערוץ 1. שדר מאיר איינשטיין, פרשן סטיב קפלן. שנה אחר כך הגיע לעולם ערוץ הספורט. תחשוב על זה ככה: אם לא היה ערוץ הספורט, יכול להיות שסטיב קפלן היה מפרשן כדורסל עד היום. ואתה הרי יודע מה קורה בשנים האחרונות לאנשי כדורסל שמופיעים בטלוויזיה לעיתים תדירות: הם נעשים למאמני מכבי ת"א.


או, במלים אחרות: כך החמיץ סטיב קפלן את האפשרות להיות בכל זאת חלק ממכבי ת"א הרבה מאוד שנים אחרי הקריירה שלו כשחקן.


תעתועי עולם, אה?


שלום,


היום בערוץ 5 הוקדש יום השידורים למאמן הראשון שהביא את הגביע האירופי למכבי ת"א, רלף קליין. לצד הכתבה המרגשת על אודות האיש שודרו גם משחקי עבר נבחרים מאותה עונה ומאליפות אירופה לנבחרות כעבור שנה וחצי.



ישבתי וצפיתי במשחקים אלה בניסיון לעורר אצלי רגשות נוסטלגיים (כן, זקן שכמותי, חזיתי גם בשידורים הישירים אז). ממרחק הזמן דברים נראים קצת אחרת כמו שאתם בוודאי יודעים. אז שרבטתי לי מעט אנקדוטות בתקווה שזה יעניין עוד אדם מלבדי.


אולסי פרי. עוד קודם היותו אלישע בן אברהם. הבחור היה ללא ספק מכונת ריבאונדים ובנוסף חוסם אדיר. משהו שהוא שילוב של טרנס מוריס ביכולות החסימה, עם מיקום וריבאונד שלא מביישים אף גבוה באירופה גם היום. הוא שיחק מול ענקי אירופה והיה היחידי במכבי שממש נדרש לקחת ריבאונד. תוסיפו לזה יד רכה מחצי מרחק ולפניכם הגורם הישיר לעליית המדרגה של מכבי באירופה. כיום אולי אנדי איבי מזכיר אותו, אבל אולסי היה מוכשר יותר. לאולסי, כמו לאיבי, "שריטות" משלו, אבל הבחור ידע לשחק.

ג'ימבו. ג'ים בוטרייט היה ללא ספק הבחור עם מי הקרח בורידיו. היחיד שקשה היה לגרום לו להתרגש (אלא אם כן אתה קצין גיוס בבקו"ם). עם לחץ או בלי לחץ, הבחור קלע כמו מכונה. לא סתם קיבל את תפקיד הקפטן וזכה (כמעט) להניף את גביע אירופה השני.



בוב גריפין. הוא היה למעשה הרכז הטוב באותה תקופה. הוא היה חודר, מוסר ומכדרר טוב מארואסטי, ברודי או זיסמן מאוחר יותר. משום מה (באמת שאין לי מושג למה) הוא די נעלם בשנים הבאות. לא רואים אותו במפגשים של אותו דור לצד מיקי, מוטי, טל, אולסי, לו, ג'ימבו ואחרים. איני יודע למה זה. האם הוא מסתפק בקיטונו באוניברסיטה או לחלופין האם הוא מסתפק בלשלוח לנו את בתו לקבלת נזיפות ממאמננו הלאומי?

מיקי ברקוביץ'. הרבה הילה מקבל מיקי גם 30 שנים לאחר אותה עונה. אין ספק, בעונה זו ובאילו שאחריה היה למיקי תפקיד מפתח לצידו של מוטי ארואסטי, לחיזוקה של מכבי ת"א ונבחרת ישראל. א-ב-ל, היות ומזה שנים מתקיים ויכוח מי הוא גדול כדורסלני ישראל במהלך השנים והויכוח נסב בעיקר על יכולותיהם של מיקי ברקוביץ' אל מול דורון ג'מצ'י. הפך יום השידורים הזה גם ליום מבחן להשוואה זו.



כל עוד לא רואים את משחקיהם של השניים ניתן להתווכח. אולם, היות שניתנה לנו הזדמנות פז לחזות בביצועיו של מיקי בשיאו, הרי שאני מכריז בזאת כי יתרונו של מיקי הוא בראשוניות בלבד. הוא הגורם להפיכת הכדורסל לנצפה כל-כך בארץ. הוא הצבר הראשון שהיה לכוכב. אך בכל הקשור ליכולות כדורסל אין ולו יכולת אחת בה הוא עלה על ג'מצ'י. לטובתו של מיקי, טוב היה אלמלא שודרו המשחקים והיינו נשארים עם הזיכרונות והנוסטלגיה.

הקהל. זו כבר באמת נוסטלגיה. לא יודע אם שמתם לב, הכתובות בכיכר היו "הידד למכבי ת"א". הקהל באמת צועק "לא לתת" והקריאה "אל אל ישראל" בהחלט נשמעה במשחקי מכבי אז.

פרסום. מדהים עד כמה דברים לא משתנים. למעט "עלית" ששרדה על גבי החולצות עד לימים אלה, ולמעט פיאט 127 ומוצר בשם "צ'פלי", כל המותגים שפורסמו לצידי המגרש עדיין קיימים.

מדהים
.


אבי


סלח לי שאני לא נצמד לדברים שלך ומספר סיפור אחר לגמרי. הסיפור מאוד פשוט. הייתי אתמול רוב היום מחוץ לבית. יום משפחתי כזה, נינוח, יו נואו, של אחרי עונת כדורסל, תחילתו של קיץ. העברנו חלק גדול מהזמן ביפו העתיקה. אחלה מקום, אגב, לא הייתי בו שנים. מומלץ. ובקיצור, חזרנו הביתה, התארגנו, התיישבתי קצת על המחשב הנשיאותי בלשכה הנשיאותית לראות מה חדש בתיבת המייל הנשיאותית, ואז ראיתי את המייל הזה שלך, אבי.


והדבר הראשון שעשיתי אחרי שקראתי אותו הוא לתפוס את הראש ולומר לעצמי: יא אולוהים, איך פספסתי, ספיישל רלף היום, ססססססאמק, איך שכחתי.



התלבשתי על הטלוויזיה ונפלתי על שידור של הפועל חולון נגד מכבי ת"א מ-1995 (עונת נחום מנבר, עם השריף האלילי, שלטון ג'ונס, שטיינהאור, שפע ועדי גורדון בחולון) ואחר כך על הדרבי התל-אביבי מגמר הפלייאוף 1992 שכבר הזכרתי בתשובה הקודמת.


זו היתה הזדמנות מצוינת מבחינתי. אין לי את ערוץ גולד ואני בדרך כלל לא יושב על משחקי עבר, אבל אם השריף בטלוויזיה איך לא אראה? קצת מוזר לשייך משחקים כאלה לספיישל רלף. זאת אומרת, פה ושם המצלמה הראתה אותו, אבל בתקופה ההיא לא היה מיקרופון ליד הספסל, לא שמעו את המאמן ובעצם קיבלנו שידורי משחקים של קבוצות שרלף אימן באותו זמן (חולון, הפועל ת"א), אבל אם לא הכתובית למעלה שהזכירה שמדובר בספיישל רלף אפשר היה לחשוב שמדובר בספיישל הפסדי מכבי ת"א או משהו.



כך או אחרת, אחרת או כך, אתה ראית כנראה את השידורים המוקדמים יותר של הספיישל הזה, ואני אתייחס לעניינים אחרים שראיתי.


קודם כל, שטיינהאור שחקן. כבר כמעט שכחתי. אמנם עושה הצגות ונופל לרצפה מכל מגע, אבל איזה טאץ', איזו תפיסת עמדה לריבאונד התקפה. שנית, השריף אליל הינו. היכולת הזו לקחת את הנמוכים ללואו-פוסט ובמקביל לצאת החוצה ולעלות לג'אמפ-שוט משלוש עשתה צרות לכולם. שלישית, מאיר איינשטיין בלי שיער שיבה. נסו לדמיין את זה. פתאום גם מתברר, על סמך הדיווח שלו, שרק המחצית השנייה הועברה בשידור ישיר. רביעית, הצרות בריבאונד ההגנה של מכבי, עושה רושם, לא החלו העונה נגד הפועל חולון. הן היו שם כבר אז.



אחחחח, אוסישקין האולם. פרצופים שנשתמרו כאילו הם היום, למרות שחלפו 16 שנים. הנה רון קופמן רזה בעשרים קילו ועם שיער על הראש. גם עפר שלח עם שיער. גם אבי סגל לא מלבין ולא מקריח. אני מזהה את מיקי ברזל ביציע העיתונות, פעם כתב בידיעות אחרונות. ואיתן עמית, עורך הספורט בידיעות לשעבר ושיערו מסורק בקפידה כמו תמיד. והנה כל האוהדים, זוכר אותם אחד-אחד. המקורבים. הסדרנים. שתי הבנות ששיחקו בקבוצת הנשים של הפועל ת"א. זיכרונות מדהימים.


וחולון. הקהל, ההתפרצות למגרש, הניצחון. כאן זה כבר שידור של ערוץ הספורט, עפר שלח לצד רם ויץ. תיפח נפשי, לא זכרתי שרם ויץ היה שם כבר ב-1995. שלח מדבר הרבה כבר אז, אבל פחות. דורון שפע חתיכת שחקן. ואיזו ידית יש לגיא גודס, כבר הספקתי לשכוח.



זהו, אבי, קצת נסחפתי עם העניינים. סלח לי שלא הגבתי ספציפית לדברים שלך, אוקיי? זה התארך כבר ונעשה מגילה. בפעם אחרת, בדברים אחרים שלך, אוקיי?


ערן שלום,

האם ידוע לך למה רפאל נאה לא כותב בידיעות בזמן האחרון?

תודה,

תמיר


תיפח רוחי, אין לי מושג. קראתי שהוא שבר את הרגל בזמן הפיינל פור האחרון במדריד. לא יודע בדיוק באילו נסיבות, איך ומה, אבל תכל'ס – מאז הוא לא כותב. על פניו זה מוזר, כי עיתונאי יכול גם לכתוב מהמחשב בבית, או להכתיב לקלדנית, ויכול להשיג את הידיעות שלו באמצעות שיחות טלפון. זאת אומרת, אין חובת התייצבות במגרש כדי להעביר ידיעה או כתבה, ככה שלא ברור מה מונע ממנו לעבוד באופן שוטף.



עבר כבר די הרבה זמן מאז הפיינל פור במדריד ונאה עדיין לא באזור. הוא החמיץ את כל הרגעים הסוערים סביב מכבי ת"א: גמר היורוליג, הפיינל פור הישראלי, המינוי של בירנבוים. עבור אחד שעובד עשרות שנים, כמעט שלא פספס משחק או אימון ובדרך כלל עשה כל מאמץ להיות שם כשזה קורה, זה באמת יוצא דופן ומאוד לא אופייני. אין לי מושג מה קורה איתו, למען האמת. כנראה שיש כאן דברים שאני פשוט לא מודע אליהם. הכי חשוב - שיהיה בריא.


היי ערן,

מאיזשהו מקום ומאיזושהי סיבה, קפץ במוחי לפתע השם כריסי היינד. תמהתי נואשות וממושכות - אך לא ידעתי זהותה, על אף שאת שמה אני מכיר בוודאות. נדמה לי שהיא קשורה לכדורסל, ולכדורסל - קשורה היא. אנוכי סקרן לדעת האם אתה יודע במי מדובר.

יוסי סיאס



די, נו, באמת. מה זה השמות האלה? זה שוב אתה, שוורדי? לא נשבר לך הזובון מהשטויות האלה? ואם זה לא אתה (למרות שאין סיכוי שלא), קבל נא את התנצלות הדירקטוריון.


לכבוד יו"ר האגודה שלום! (כן, כן, אגודה אחרת איך אוכל להסביר את המהלומות שהנני הולך להמטיר?). בחו"כ! ברצוני למחות כנגד שערוריית חלוקת הפרסים בכדורסלע-אתרך! לא ייתכן כי אדם אשר ענה נכונה לא פעם ולא פעמיים ואף לא שלוש או ארבע פעמים על החידה לא יקבל פרס! פשוט לא ייתכן!



נו באמת! פעם זה היה דינו אגדינו שלא הניח את האנדנדינו איבי שלו על שמי! פעם סתם לא היה לך זובון לשלוח מתנתך עד קרואטיה הרחוקה, פעם סתם התעלמת ולאחרונה אף זכרת איך לאיית שמי בעברית אף על פי שהמייל היה בשפת הגויים! אך הפרס הלך למישהו אחר.


חליק, נמאס! עד כאן! כפיצוי אני דורש לפרסם את הטור הקצר שלי באתרך, הלא היה כבר תקדים לכך!

כותרת הפנייה: תכלה שנה וצרותיה!

תוכן הפנייה: תמה לה ליגת קזינו-חארטובנה והופה האליפות לחולוניה. וכמו בכל סוף עונה מה אני אגיד, אני חושב שדי נשבר לי הזובון לעקוב אחרי קבוצתי האהובה, האימפריה של שמעון מזרחי ושותפיו המגוחכים, וקבוצתי הלא פחות אהובה, אימפריית המלכים מסקרמנטו שכל שנה עושים עוד ועוד חשק לעבור לאהוד את קבוצת הנשים של המועדון.



למה בכלל אנחנו טורחים לאהוד חבורה של גברים מיוזעים שלרוב מאכזבים אותך חזור ואכזב בכל שבוע? (אלא אם כן, כמובן, מאמן אותם התורה מסיני, או שיש להם את דרק פישר כדי לקבור אותך סופית בשלשה במשחק מספר 7 בגמר המערב).



אולי בכל אחד ואחד מאתנו מתחבא מזוכיסט קטן שנהנה לגרום לנו לסבל ולעצבים שבועיים. אולי זה משום שסתם משעמם לנו, הרי כמה כבר אפשר לראות מהדורות חדשות בישראל על מצב החינוך הנפלא ועל השלום המשגשג ועל מדענים שפיתחו עגבנייה בטעם מנגו שיש לנו מדי ערב בישראל. האמת, יו"ר יקר, שבתום כל עונה אני מחליט "זהו עד כאן! אין יותר כדורסל בחיים! מהיום רואה מבט והולך לישון".

אבל אז מגיעה לה עונת המלפפונים וכמו כל ציוני אחר, שיח על חקלאות עושה לנו מה שגשם טוב אחד עושה לגשר צאלים וסוחף אותנו לתוכו. ואני שוב נסחף אל תוך החוויה המזוכיסטית ואל הפנטזיות שאולי הפעם באמת ימצאו להם שחקנים שישאו בכבוד את המספרים אותם נשאו שועי עולם דוגמת היונה ההנפלדית, הפרפר הפרקרי ומעשן הסיגרים האגדי (היי! אני מדבר על ולאדה דיבאץ דה גרייט!). אולי אולי ואולי. יאללה ססעמק. איך זה שעוד לא קיבלתי ספר!??!


גיא



ממממ, מקרה-מקרה יש לנו פה. שמע, פעם, לפני משהו כמו 19 שנים בערך, רכשתי לי כרטיס מנוי במפעל הפיס. אני שומר את המספר הזה מאז והם מחלקים מכוניות, וטיסות לחו"ל, ומכשירי טלוויזיה ומיליוני שקלים, ואף פעם לא הרווחתי יותר מ-100 שקל.



19 שנים אני אומר לך. אתה מבין את זה? אז אתה מדבר איתי על ארבע-חמש חידות? חוץ מזה, מי לימד אותך לכתוב עם כל כך הרבה סימני קריאה? בשביל מה זה טוב?


שלום,


רצועה צולבת בסיכום עונה.

אמנם אי אפשר לסכם הכל, אבל הנה כמה דברים שלא אומרים במקומות אחרים, מנקודת הזווית שלנו, האוהדים. www.zolevet.net


טוב, אני מבין שזה מין פרומושן לאתר חדש או משהו. אוקיי, קיבלתם את הבמה. שיהיה לכם בהצלחה.


ערן שלום,


תמה אני על כך שאומרים שחולון עשתה היסטוריה בכך שבעונתה הראשונה בליגה העפילה לשלב הגמר. אם זכרוני אינו מטעה אותי, והוא לא, אז נהריה עשתה זאת בעונתה הראשונה בליגת העל בשנת 2002/03. נכון שנהריה לא זכתה וכנראה גם לא תזכה בקרוב באליפות, אבל מה עם הצדק ההיסטורי? כבר בצהרי ערב הגמר דובר על כך שחולון עשתה היסטוריה בעצם העפלתה לגמר. על מה ולמה?



לתגובתך המלומדת אצפה,


רו-רו


מה זה רו-רו? מה קורה פה היום?


בגדול, אתה צודק. לא כל כך עקבתי או שמתי לב, ואני לא יודע למה זה התגלגל איך שהתגלגל לגבי הפרסומים לגבי הפועל חולון. אולי זה אתה, אגב, שלא מדייק? אולי כתבו, שחולון היא העולה החדשה שמסיימת את העונה הסדירה במקום הראשון? כך או אחרת, אחרת או כך, אם אתה מדבר על קבוצה שכבר בעונתה הראשונה בליגה הגיעה לגמר הפלייאוף, אז נהריה באמת היתה שם קודם. ולפניה, אגב, גם מכבי רעננה ואליצור נתניה. מבחינת חולון, הסיפור הוא עלייה לגמר אחרי שש הדחות רצופות בחצי הגמר.



ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות, אחת נוספת ובה שאלות, אמירות והערות נוספות שלכם, תתפרסם בהמשך השבוע.


חג שמח שיהיה.

 
 
שוטה הנבואה
 
ארועים לתאריך: 25/04/2024
 
  נרימה כוסית לחיי 
חאליד אל אמין
 
 
אבל כבד
 
 
מי השחקן? ...
 
 
פעמיים אלוף אירופה עם מכבי ת"א, מדליסט כסף עם הנבחרת. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up