פרדיננדו מינוצ'י, הג'נרל מנג'ר של סיינה, אומר שבתוך שבוע וחצי הוא יידע פחות או יותר מי ממשיך ומי לא. טרל מקינטייר, קשישטוף לברינוביץ' ורומיין סאטו, מבוקשים כמעט בכל קבוצת צמרת אירופית ויהיה קשה מאוד להחזיק אותם בסיינה. שון סטונרוק הוא מהסוג שלא ירוץ כל כך מהר למקומות אחרים, מה גם שרוב הקבוצות לא היו מחתימות שחקנים מסוגו גם אחרי שהוכיח, שוב, את היכולות שלו בפלייאוף האחרון באיטליה. סטונרוק נמצא על המגרש יותר מכל אחד אחר אצל המאמן סימונה פיאניג'אני, שכנראה יודע למה.

באיזשהו מקום, אני מאמין שמכבי ת"א לא היתה מנצחת את סיינה בפיינל פור של היורוליג אלמלא קרו שלושה דברים:

קאוקינאס לא עמד לרשות האיטלקים.

מקינטייר נעדר שלושה וחצי שבועות לפני המשחק, ולקח חלק במשחק ליגה אחד בלבד לפני המפגש נגד מכבי ת"א.

המפגש ההוא, נגד קאפו ד'אורלנדו, הסתיים ב-57 הפרש. ברגע שמכבי ת"א הצליחה לסגור את הפער ולהעמיד את סיינה במצב שהיא לא רגילה אליו – כלומר, פיגור – ועוד אחרי ניצחון ב-57 הפרש, האנשים שם איבדו את הראש.

אהה, ואלכס גארסיה קלע 19 נקודות. כן.

אבל מכבי ת"א ניצחה את זה. מגיע לה. סיינה ופיאניג'אני יכולים אולי ללמוד ולהפיק לקחים לקראת עונת היורוליג הבאה, אבל נראה שיצטרכו להחליף שם לפחות שניים מתוך שלושת המובילים, ומי יודע אם תצליח להתפתח שם קבוצה כל כך מגובשת כמו שהיתה לאיטלקים השנה.

בינתיים, מתוך כבוד והערכה רבים עד מאוד ועד בלי די ועד אין לכדורסל האיטקלי בכלל ולסיינה של העונה האחרונה בפרט, הנה עוד כמה שהייתם רוצים לדעת (או שלא, אבל מי שואל אתכם), על מונטפסקי סיינה, אלופת איטליה בפעם השנייה ברציפות.

היו לה שלוש פציעות משמעותיות יחסית לאורך העונה: זו של רימאס קאוקינאס שהחמיץ חצי עונה, זו של קשישטוף לברינוביץ' וזו של טרל מקינטייר. מה שמזכיר לי את דברי השמעל'ה התכופים: "צריך לזכור שאנחנו משחקים בלי מרקוס פייזר ועם ניקולה וויצ'יץ' וטל בורשטיין שאינם כשירים במאת האחוזים".

סיינה ניצחה 41 משחקים מתוך 45 לאורך העונה האיטלקית, כולל פלייאוף. אף קבוצה באיטליה לא ניצחה מעולם 41 משחקים בעונה אחת, אבל השיא, בכל הקשור לאחוזים, שייך למילאנו שב-1963 ניצחה בכל 26 המשחקים שקיימה באותה עונה.

היו לה 31 ניצחונות מ-34 בעונה הרגילה. שיא כל הזמנים.

סיינה הקדימה את הבאה אחריה, רומא, ב-16 נקודות בטבלת הליגה. שיא כל הזמנים.

יש לה שלוש אליפויות איטליה בחמש השנים האחרונות.

מאזן הפלייאוף שלה באיטליה בשתי העונות האחרונות הוא 2-19.

המאזן הזה, שהושג בתקופה בה המאמן הוא סימונה פיאניג'אני, הוא שיא עבור מאמן כלשהו בתולדות הפלייאוף באיטליה (90.5% הצלחה).

השיגה 18 ניצחונות רצופים מתחילת העונה.

שנה רביעית שהיא מדיחה את רומא בשלב כזה או אחר של הפלייאוף.

עונה שלמה בלי אף הפסד ביתי. המאזן הביתי בשנתיים האחרונות עומד על 1-44, ומתוך זה 0-34 במשחקי העונה הסדירה. ההפסד הביתי האחרון היה אי-שם באפריל 2006 בסדרת פלייאוף נגד רומא (בארבע הפרש). ההפסד הביתי האחרון בליגה הסדירה היה חודש קודם לכן נגד וירטוס בולוניה (בשלוש הפרש).

שני הפסדי חוץ לאוולינו ומונטגנארו בעונה הסדירה הגיעו בתוך שבוע, מיד לאחר פציעת קאוקינאס שהיה מלך הסלים של הקבוצה.

הפסד נוסף נקבע בווארזה, כשהקבוצה היתה בשיא ההכנות לפיינל פור והמשחק כבר לא קרה שום דבר לקבוצות, גם לא לווארזה שנקבעה עוד קודם לכן כיורדת ודאית.

פיאניג'אני עומד בקו אחד עם המאמנים טרי דריסקול ומייק ד'אנטוני, לכל אחד מהם שתי אליפויות. שלוש אליפויות יש לאלברטו בוצ'י, ואלריו ביאנקיני וקרלו רקאלקאטי. 4 יש לאטורה מסינה ולדן פטרסון. פיאניג'אני ניצח 80 מתוך 89 משחקים בשתי העונות שלו כמאמן ראשי בסיינה.

שון סטונרוק, שהסתבך בעבירות נגד מכבי ת"א בפיינל פור ופחות או יותר מאותו רגע שיצא המשחק החל לנטות לכיוון מכבי, הוא מלך הריבאונדים, החטיפות ודקות המשחק של סיינה בפלייאוף. לא רק האחרון, אלא בכלל. בוטסי ת'ורנטון הוא מלך הסלים של סיינה בפלייאוף. בנג'מין אזה רשם יותר הופעות מכל אחד אחר (29) ועבר העונה את רוברטו קיאצ'יג שנשאר על 28.

בצירוף מקרים מעניין, סיינה קלעה 92 נקודות במשחק האליפות שלה העונה נגד רומא, ובמשחק האליפות שלה ב-2004 נגד פורטיטודו בולוניה.

אני נותן להם כבוד, אני נותן.