אבי סוכר הוא תופעה. כמו דרור חג'ג' עליו כתבתי לפני מספר ימים, גם הוא הגיע מליגה נמוכה והתקדם יפה בלי קשרים ובלי פרוטקציה. הוא חזק כמו פר. הולך באגרסיביות בעיקר לצד ימין, ומאוד קשה לו לנוע עם כדור שמאלה. הוא אמנם השתפר גם בתחום הזה, אבל עדיין קשה לו לבצע שניים-שלושה כדרורים שמאלה ברציפות, וזו בהחלט מגרעה למוביל כדור.

בשנתיים האחרונות סוכר שיפר את הקליעה שלו, ועושה את זה בעיקר בסט שוט, כשהוא עומד מסודר עם הרגליים והרבה פחות מזה תוך כדי תנועה. עדיין, אם אני כשומר צריך להחליט איך להתמודד איתו עדיף להשאיר לו מטר וחצי פנויים ולהכריח אותו לזרוק. הוא שחקן שחושב חדירה לפני זריקה גם היום, וכנראה שגם בכלל, על אף השיפור המסוים בזריקה מבחוץ.

אני חושב שנכון להיום, הוא אולי השחקן שיודע איך ללחוץ על רכזים יותר מכל אחד אחר בארץ. הוא חי את המשחק, והמשחק מטריף אותו. אם יוצא שהוא עולה מהספסל יש לו המון אנרגיות להביא למגרש, והוא משנה משחקים.

באשקלון הוא עשה את קפיצת המדרגה העיקרית שלו, הרבה תודות לאריאל בית הלחמי שהכיר אותו מגבעת שמואל. בזכות זה הוא גם הגיע לסגל הרחב של נבחרת ישראל, ובהמשך שדרג את שכרו בנהריה. הסיפור האחרון עם קייב בה חתם, ועל פי פרסומים בעיתונות ירוויח 130 אלף דולר לעונה הבאה, הוא בכלל בבחינת אגדה. עם מלוא הכבוד לסוכר, ואם אכן הסכום נכון, מדובר במספר מוגזם שלא תואם את יכולתו המקצועית. ומצד שני, אתם יודעים מה, כל הכבוד לו על שהצליח להוציא מהאוקראינים כזה חוזה, ואני מניח שידו של רני כהנא, מנג'ר הקבוצה, היתה גם היא בעניין.

סוכר יודע למסור תוך כדי תנועה. לפעמים נראה שהוא הולך עם הראש בקיר, אבל זה סגנון המשחק שלו. כשהוא נכנס לסל, הוא כבר הולך עד לסוף. לרוע המזל, גם כשהוא סוחט עבירות כתוצאה מהמהלכים האלה הוא לא תמיד מפיק מזה הרבה, כיוון שהוא קלע עונשין בינוני.

הוא פרובוקטור בהגנה, שומר פיזי מאוד, כולל מכות קטנות ודחיפות קטנות, ושחקנים שהוא שומר עליהם נכנסים מזה לתסכול. פשוט לא רגילים להגנה מהסוג הזה וסוכר הוא בחור פיזי מאוד שלא חושש ממגע. הוא בהחלט יכול להוציא שחקן יריב משיווי משקל.

הוא חבר נהדר לקבוצה, לויאלי למערכת, גבר שבגברים ותמיד יעזור לאחרים. נראה אמנם קצת מאיים בחזות שלו, אבל בפנים הוא רגיש ותמיד לוקח ללב. אחד הסיפורים שהכי זכורים לי ממנו קרה בגבעת שמואל, כששיחקתי שם והמאמן היה אילן קובלסקי. אבי הגיע מבת ים והתייצב לאימון עם קוקו. קובלסקי נדהם והורה להיפטר מתצורת השיער המוזרה בעיניו לשחקן כדורסל, אבל סוכר ענה שזה השיער שלו וככה הוא יתאמן.

קובלסקי ענה לו: 'פה לא מתאמנים ככה ואם אתה רוצה להישאר כאן אז תפזר מיד את השיער'. האימון התחיל וקובלסקי ניסה ככה, בקטנה, לגעת לסוכר בקוקו, אולי כדי להקניט אותו או להוכיח לו מי הבוס. סוכר התעצבן, עזב את האימון ולא חזר יותר לסגל של גבעת שמואל.

זו לא היתה הפעם האחרונה שסוכר הביע רגשות. כמה שנים אחרי, בקיץ שעבר, למעשה, הוא עזב את נבחרת ישראל אחרי שנפגע כשלא הכלילו אותו בהרכב למשחק בינלאומי. וגם עכשיו, כשעזב את נהריה, התבטא בתקשורת על כך שנפגע מהיחס של נהריה. שור אימים אמנם, אבל בחור רגיש הוא בחור רגיש ולא יעזור כלום.

gilse@inter.net.il