ברכות לבביות לעידו קוז'יקרו המפלצתי, המכונה גם קיר בטון, שבמהלך מסע ההכנה של נבחרת ישראל בליטא ובאסטוניה עבר בדירוג קלעי כל הזמנים את הפטפטן האיכותי, ארי רוזנברג, את האיש חמור הסבר, אברהם חמו, את האיש הקליל ובולע המילים, מוטי ארואסטי, ואת פפי תורג'מן שמי יודע – אולי עוד יחזור בגיל 36, בחסות החוק הדורש שני ישראלים על המגרש בכל עת.

אם שרון ששון, משה מזרחי ויותם הלפרין מתחרים ביניהם על הזכות להיות הראשון שייכנס לרשימת החמישים, קוז'יקרו שועט לבדו, בקצב קוז'יקרואי למדי, אל המקום ה-40. הוא צריך עוד 62 נקודות, כדי להעיף משם את ליאור ליובין שהקריירה הבינלאומית שלו נקטעה בשלב זה ואולי בכלל, יען כי עתידו לוט בערפל סמיך במיוחד בימים אלה ממש (להבדיל מסתם ימים אלה, אליהם לא נלווית המלה ממש).

ומעכשיו, כל שם שקוז'יקרו יחלוף על פניו הוא פיגורה בקנה מידה של נבחרת ישראל. קודם כל, יש להדיח את פיני חוזז המיתולוגי, מרחק 35 נקודות מעליו. אחר כך זה כבר יהיה קל מאוד, כי ארבע נקודות מעל חוזז יושב אביגדור מוסקוביץ' הפלאי. כשיגיע קיר הבטון גם לתחנה הזו ימתין לו בנחת עופר פליישר, מרחק עשר נקודות נוספות משם, על כל 133 הופעותיו בנבחרת.

יילך נא, אם כך, הקיר עם הראש בקיר וישיג את המוטל עליו. בתום קמפיין 2006 אין סרט שלא ישתלב ברשימת 40 הגדולים. אם הבנתי נכון מצפים לנבחרת לפחות עוד ארבעה משחקי אימון בינלאומיים, אם לא יותר, ועוד ששה משחקים רשמיים. לא תעשה 62 נקודות ב-10 משחקים, קיר? דבר לקירות, אם לא.

אין בשורות בשלב זה מצד יניב גרין. זאת אומרת, יש והוא מתקדם. עדיין במקום ה-24 בכל הזמנים, עדיין מנסה להדביק את עודד קטש שמדורג שלב אחד מעליו. אבל האיש קיבל כאן הבטחה לפיה לא נאיץ בו ולא נציק. כשיגיע הרגע בו יעבור נגר חביב ואתלטי זה את כבוד הכותש, תבוא על כך הודעה רשמית ומסודרת לכל כלי התקשורת ולא רק להם.

מישהו שלח מייל ושאל כמה שחקנים קלעו נקודות עבור נבחרת ישראל בכל הזמנים. הבטתי ימינה, הבטתי שמאלה, פעמיים לכל צד, והחלטתי לחצות את הכביש ולהיענות לאתגר. 165 שחקנים, חבר. לא פחות ולא יותר.

שאלה אחרת שהגיעה לסטטל'ה היתה כמה יהודים אמריקאים, מתאזרחים אמריקאים, נכללים בעשיריה הראשונה של קלעי כל הזמנים. שניים, חבר. לא פחות ולא יותר. לבאן מרסר כבד הגוף במקום החמישי, ומיד אחריו טל ברודי עדיין במפה.