"לפחות במשחק הגמר עצמו אלה היו יותר דרים-פליירס מאשר דרים-טים", אומר אריק שיבק, שזה שהוא יושב בהולנד לא הופך אותו לאחד שלא רואה משחקים בטלוויזיה, כן?

אז נעזרנו בו אתמול בראיון ב'רדיו ללא הפסקה' והוא השמיע כמה וכמה (וכמה) דברים מעניינים. שיבק מונה את העקרונות שעליהם התבססו הספרדים במשחק, ועל התגובה הלא מספיק טובה של האמריקאים. טוען שההפרש בסיום (11 נקודות) לא משקף את מה שבאמת קרה על המגרש, ולא שוכח להזכיר את חסרונו של חוסה מנואל קלדרון.

אחר כך אנחנו עוברים אל מייק ששבסקי וההודעה על סיום דרכו במהלך הטורניר ושיבק מסכים איתי שלדעתו מדובר במהלך לא תקין. מדברים גם על יכולתו של ריקי רוביו ועל ההנהגה שלו במגרש, ושיבק משבח את אאיטו ואת השחקנים האחרים והמבוגרים יותר שהולכים עם הבחור הצעיר הזה, נותנים לו גב ומסכימים להיות מונהגים על ידו.

מה שבולט מאוד בנבחרת ספרד הוא היכולת שלהם לחבר את השחקנים הבולטים ביותר מבין הנבחרות הצעירות המצוינות שלהם לאורך השנים. ישראל? אם נצליח לחקות אותם, אולי אפשר להתקרב לרמה של הספרדים על אף שאין לנו גאסול.

כאן זה אריק שיבק

ומיד אחריו רפי בוגטין, עוזר מאמן רמת השרון, ששימש בעבר כעוזר מאמן בספרטק מוסקבה וזכה לאמן שם את ליסה לזלי, בת 36 כיום. אותה לזלי שהשלימה זכייה רביעית ברציפות במדליית הזהב במשחקים האולימפיים עם נבחרת ארצות הברית. בוגטין מביא סיפור-שניים מתוך ההיכרות האישית שלו עם לזלי באותה עונה (2005/06).

שלומות ונצורות בשלב זה.