נראו לאחרונה
 
 
מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99    מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
להבא אפשר לוותר על מתאזרח
גיל סלע מסביר, מנמק ומעביר הילוך: אם כריס ווטסון מקבל 12 דקות בשני משחקים ביחד, כנראה שאין צורך ממשי במתאזרח אם הוא לא פגז. לקרוא ולהפנים.
7/9/2008    
 

אני רואה את כריס ווטסון יושב על הספסל במשך ארבעים דקות נגד בריטניה, ומשחק 12 נגד בוסניה, ונזכר שפעם עוד היו תילי תילים של דיונים לגבי זהות המתאזרח בנבחרת ישראל. היום כמעט שאין כלום, מתעסקים בזה מעט מאוד וסוגרים עניין. כבר לא נעצרים לשאול אם כדאי ואם צריך, כבר לא דנים בשחקן מסוים שגדל כאן וצירוף מתאזרח עלול לבוא על חשבונו. פשוט מוסיפים איזה אמריקאי מזדמן לסגל וסוגרים עניין. כמו חתיכה בפאזל. ולא משנה אם היא מתאימה לכל השאר או לא.

לאורך השנים אני זוכר מתאזרחים כמו לבאן מרסר, דזי בארמור, דייויד ברנסלי, דריק שארפ, ברד ליף, ג'יימי ארנולד, ג'רון רוברטס וכריס ווטסון. רובם מצטרפים בגיל מבוגר יחסית. חלקם לא ברמה הדרושה. חלקם לא ממש ישראלים ברוח, בגישה, ברמת העניין. חלקם הגיעו כי לא היה נעים להם לא להחזיר שום דבר לקהילה אחרי כל כך הרבה שנים שהתפרנסו כאן. היו גם מקרים שמבחינה חברתית העסק לא ממש דפק. וזה בכלל לא משנה כרגע אם ווטסון הוא בחור נהדר, טלית שכולה כחול-לבן.

פיב"א מתירה לצרף מתאזרח אחד בכל נבחרת. אנחנו רואים שהנבחרות הבכירות, אלה שיש להן שחקנים ברמה גבוהה ובלי סוף, כמו יוון, ליטא וספרד, לא מצרפות מתאזרח. רוסיה, לעומת זאת, צירפה את ג'יי אר הולדן – אבל עם כל הכבוד זה ג'יי אר הולדן, שחקן שהגיע חמש-שש פעמים ברציפות לפיינל פור של היורוליג וזכה פעמיים בתואר.

לפניו לא היה שם מתאזרח. ועכשיו, כשהולדן פרש, אני לא יודע עד כמה יתאמצו בנבחרת הרוסית למלא את החלל. וגם אם כן, להערכתי יעשו את זה רק אם ייפול להם ליד שחקן ברמה גבוהה מאוד מסדר הגודל הזה. אני מניח שמישהו בכל זאת יהיה, כי מאמן שם דייויד בלאט שמגיע מהאסכולה הישראלית מה גם שהוא אמריקאי בעצמו. הוא כבר ידאג שיהיה שם מישהו שיבין אותו במאה אחוז ולא רק בערך.

אין לי דבר נגד ווטסון, אבל אם זו תהיה התרומה שלו לנבחרת ישראל גם בהמשך (על אף שנתן כמה דקות טובות בהגנה בבוסניה), די ברור לי שאפשר היה לוותר עליו לטובת שחקן אחר. לא מספיק שבקבוצות מגיעים חמישה זרים, גם בנבחרת צריכה משבצת להיתפס מראש על ידי מישהו מבחוץ? מילא, אם זה מרסר או שארפ. לא בטוח שהמקרה של ווטסון אוכל כאן. היתה לו עונה לא רעה בחולון, אבל הוא לא שחקן ברמה כל כך גבוהה שמגיע לו שריון בסגל בחסות תעודת הזהות הכחולה.

(הערה על הדרך לאחי, יו"ר הדירקטוריון: איך יכול להיות שעדיין לא שילבת אותו בלינק המופתי 'כל הדרך אל הקו?', ראית איך הבן אדם זורק עונשין?).

ובחזרה לנושא.

את ה-12 דקות של ווטסון אפשר היה לתת לארז מרקוביץ'. או למושון יעקוסי, גבוה מסוג אחר, אולי גם ניר כהן ראוי – אני לא מכיר אותו מספיק. ותאמינו לי, לא הייתם מרגישים בהבדל.

אני פשוט חושב שאנחנו, כגישה, כנבחרת, חושבים בקטן מדי. אין לנו ממש הכרה ואמונה שישראל היא נבחרת כדורסל טובה ומכובדת, כזו שמגיעה לאליפות אירופה פעם אחר פעם ולא חייבת סיוע חיצוני. הספרדים מרגישים ככה, הליטאים גם, היוונים. הקרואטים.

לסלובנים נפל פעם אריאל מקדונלד בשיאו, אז הם צירפו אותו. אני לא רואה שמאז הם מופיעים לכל אליפות וטורניר עם מתאזרח חדש. ובעידן הנוכחי הרי אין ממש בעיה לסדר אזרחות לשחקן. סלובניה היא אחלה מדינה, יהיו מספיק אמריקאים שיקפצו על העגלה וירצו להתאזרח שם כדי להשיג עוד כסף בעתיד באמצעות דרכון אירופי וחוזים עם קבוצות שמחפשות שחקנים מהסוג הזה.

שלא לדבר על מקרה בלות'נטל, שזו בכלל פארסה שהתמשכה לאורך השנים האחרונות. הבחור לא מעוניין לשחק בנבחרת, לא מעניין אותו, לא אכפת לו, צביקה שרף והמחויבות והדגל לא ממש מזיזים לו, כנראה. ובכל זה שמענו לאורך השנים ששוקלים להעמיד אותו לדין, או להפעיל נגדו סנקציות שונות ומשונות. נכון שיד כמו שלו אין הרבה ושהוא שחקן ברמה גבוהה יחסית, ובטח עונה לקריטריונים המקצועיים שמתאזרח אמור לספק לנבחרת שלו, אבל ככה? פעם אחר פעם לשמוע את הסירוב, ועדיין להמשיך לנסות?

אלא שבמקום לפנות למתאזרח הבא בתור מרגע שנשמע הסירוב, הייתי רוצה שינסו ללכת לשחקן מקומי. למישהו שנולד וגדל כאן, שהוא מספיק טוב כדי להצליח ומחכה להזדמנות הזו במשך שנים. איכשהו, זה אף פעם לא קורה. מסננים את המתאזרחים בשיטת האלימינציה, בוחרים אחד ועוברים הלאה.

למה לא ג'רון רוברטס? לא יודע. אני בכלל לא בטוח שהנימוקים קשורים לעמדות במגרש ולחסרים מסוימים שנוצרים בסגל, או עמדות שהן חלשות יחסית. נראה לי שהסיבה פשוטה: לפני האליפות הקודמת רוברטס שיחק בארץ, בהפועל ת"א. היום הוא כבר לא.

זה היהגם המקרה של ווטסון ב-2005. הוא פשוט היה כאן ושיחק בליגה שלנו, אז היה נוח להצטייד בו לקראת אליפות אירופה וטורניר ההזדמנות האחרונה. אחר כך הוא עבר לבלגיה. רחוק מהעין רחוק מהלב – ופתאום בחרו ברוברטס.

עכשיו, כשבלות'נטל וארנולד לא רוצים, ולרוברטס ששיחק בהולנד בהחלט מגיע מקום אחרי אליפות טובה שהיתה לו בשנה שעברה, פתאום חזרו לווטסון.

אם רוברטס היה טוב כדי להוסיף עוד נוכחות בעמדות 3-2 בגלל היעדרו של טל בורשטיין, למה הוא לא מתאים עכשיו? הרי בורשטיין איננו גם בקמפיין הזה, ודווקא אצל הגבוהים אין לנו בעיה. גרין, קוז'יקרו, תמיר, אליהו – ארבעה מספיקים בהחלט.

בקיצור, התחושה היא שלא באמת מפעילים את הראש במקרה של המתאזרחים, אלא ממלאים משבצת באופן אוטומטי. שיהיה. כי צריך. כי אם לא יועיל אז לא יזיק. הייתי שמח לראות את יעקוסי בנבחרת, מגשים חלום. הוא היה טורף את כולם עם המרפקים שלו והנוכחות בריבאונד בכל דקה שהיה מקבל.

Gilse@inter.net.il

 
 
שוטה הנבואה
 
 
אבל כבד
 
 
מי החבוב? ...
 
 
פעמיים אלוף אירופה עם מכבי ת"א, מדליסט כסף עם הנבחרת. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up