יניב גרין רוכב על הגל, אין מה להגיד. כולם פצועים והוא טס לו במרחבי הזמן ובתוך יומיים חולף על שתיים מאגדות הכדורסל היותר גדולות שהיו למדינת ישראל. אחרי שעבר ברשימת קלעי כל הזמנים של נבחרת ישראל את עודד קטש האגדי, עבר גרין גם את בארי לייבוביץ' המרהיב-לשעבר בזכות שמונה נקודות שקלע במשחק השני (והניצחון השני) על נבחרת בלגיה במסע ההכנה למוקדמות אליפות אירופה או חצי גמר אליפות אירופה, או איך שקוראים לזה).

תגידו את האמת. כשראיתם את גרין בתחילת הקריירה, גדול כזה, גמלוני כזה וחסר כל הבעה על פניו, האמנתם שהאיש יעמוד על סף כניסה לעשרים הקלעים הגדולים ביותר אי-פעם של נבחרתנו הלאומית והגאה? לא, באמת. שואל אתכם ברצינות.

והלו, האיש בן 26. והוא יכול לשחק עוד 5-6 שנים בשקט. ודאי עכשיו, אחרי שקיבל שנת נופש וחופש על ספסל מכבי ת"א ולא נשחק פיזית. אולי רק מנטאלית. ובהזדמנות הזו צריך לומר, שהוא חצה את גבול שמונה מאות הנקודות במדי הנבחרת. ומאחר שבורשטיין, טפירו ושלף פצועים, הוא יהיה גם הראשון מבין הפעילים כיום, שיגיע ל-900 נקודות. לא טל, לא מאיר, לא גור. יניב גרין. מי היה מאמין. הכי לא סקורר מביניהם, אבל הכי יציב. כמו אבן האיש הזה.

ועכשיו, שימו לב, שימו לב. השחקן הבא ברשימה שגרין יעבור בקרוב הוא טל בורשטיין. אותו חבר למחלקת הנוער בבני-הרצליה, שאם היה משחק ולו רק חמישים אחוז מהמשחקים שהחסיר בנבחרת ישראל בגלל פציעות לאורך השנים, היה מתרומם כבר לאזור העשיריה הראשונה בגיל 26. אבל הוא לא, אז הוא תקוע במקום ה-21 בדירוג. לא רע בכלל, אבל בורשטיין, לפחות מהבחינה הזו, הוא פספוס. בינתיים. ועוד סל פחות סל, קודם כל והעיקר שיהיה בריא וכשיר.

בקיצור, בקרוב מאוד אנחנו חוגגים כאן לגרין כניסה מרשימה מאוד לעשרים הגדולים בכל הזמנים, אחרי שידחק את בורשטיין ואת עדי גורדון, שטרם בא לו פיענוח. עניין של זמן קצר. נדווח.

ובגזרה אחרת, יותם (רק מתחיל) הקסם, שוב הוביל את הקלעים והוא מתייצב גאה ונחוש על 300 נקודות בדיוק מאז החל לשחק בנבחרת ישראל. הכמות הזו מעניקה לו את המקום ה-52 וכמובטח, הלפרין כבר יותר פערים משרון ששון ומשה מזרחי, שניים שאת גבם ראה תקופה ארוכה עד לקמפיין הנוכחי, בו הוא הקלע העיקרי של הנבחרת. ומושיקו וששון לא.

אז כן, זה יקרה בעוד כך וכך משחקים, ועל פי הקצב של הלפרין מדובר בכמה שפחות. שלב אחד לפניו בדירוג עומד רלף קליין הנצחי, ואחד לפני רלף ניצב ג'ים בוטרייט, אחד ממלכי המלכים ששיחקו כאן, בטח בכל הקשור לסקורינג.

ברכות נמרצות גם לג'יימי ארנולד, שהתייצב על 100 נקודות מאז החל לשחק בנבחרת, ועשה את זה בתוך שבעה משחקים בלבד. שיחוק.