כידוע, בעודי רוכב על הביואיק הנשיאותית ברחבי העיר מפעם מפעם, אני מעביר את זמני בהאזנה לקלטות ישנות. אלו שפעם נקראו קסטות.

כבר סיפרתי לכם שאם יש משהו שאני מבסוט ממנו עד מאוד ועד בלי ועד אין קץ הוא החוכמה הטהורה שהתגנבה לראשי איכשהו, באופן מוזר, ועל פיה ישבתי הרבה מאוד שעות בתקליטיה של גלי צה"ל לקראת סוף השירות הצבאי והקלטתי מאות רבות של שירים. כאלה שיהיה לי קשה להשיג, כאלה שאין לי אותם על גבי תקליטים. ומי בכלל חשב אז על להוריד שירים במחשב או על דיסקים.

וכבר חודש שלם שאני זומם על my old piano של דיאנה רוס ויודע בדיוק למי ואיך ולמה אני עומד להקדיש אותו בפינת 'שיר אחד ביום'. למאמננו הפסנתרן, כמובן, הלא הוא סימונה פיאנו-ג'אני, אשר שולט ביד רמה במונטפסקי סיינה. לראות את זה קורה - ולהתעלף.

חוץ מזה, אני יודע שקוראים לו פיאני-משהו ולא פיאנו-משהו, אבל למה אתם חייבים לקלקל תזה טובה עם תיקונים טרחניים כרגע?

כך או אחרת, אחרת או כך, המאמן האיטלקי שולט על קלידיו כפסנתרן מדופלם רק שתי עונות וחצי, נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, אם כי חטף זבנגל'ה בפיינל פור הקודם עת הרכיב לו אלכס גארסיה, דווקא הוא מכל העולם, ערב של 19 נקודות משום מקום. ויובילו הסיינאים בפער גדול ומבטיח, וישמטו אותו ויפסידו. ויזעק הפסנתרן לשמיים: שנית זה לא יקרה.

אתמול, אולי כסוג של הוכחה לקראת העתיד לבוא בהמשך העונה, אירח הפסנתרן את צסק"א מוסקבה, זו שנשיא הסיפרה טורח מפעם לפעם להרביץ הודעה רצה בשורה האצה (או להיפך), לפיה לא תזכה בק-טו-בק באליפות היורוליג.

ואכן כי כן, יצא הפסנתרן האיטלקי מהאולם כשידו על האמ-אמא של העליונה, וכשהוא מביס את מורנו ורבנו, אטורה מסינה, ב-18 נקודות תמימות ומזיקות גם יחד.

הפסנתרן הרביץ תוצאה שמככבת היום בכל באירופה: 56:74 נגד צסק"א, תוך שימוש וירטאוזי בקלידים הוותיקים שלו דוגמת סטונרוק, קאוקינאס, מקינטייר, סאטו, לברינוביץ', אזה ושאר החברים שם.

הנה היא, מהגדולות, עם הפסנתר שלה. נותנת קצב. ובדמיוני אני רואה את פיאניג'אני יושב על הפסנתר בסמוך לספסל של סיינה ומקליד במרץ ובקצב תוך כדי משחק, והקהל האיטלקי מריע נמרצות ובמחיאות כפייים קצובות, שעה שמסינה אינו יודע נפשו מרוב צער. והחמש הפרש נעשה שמונה, והשמונה נעשה 12, וה-12 עולה ל-18. וכל הזמן הזה הפנסתרן לא מסיר את החליפה ומפזר צלילים ענוגים בשחור-לבן.

יא אולוהיים! כמה נאה הוא התסריט.

היידה דיאנה, תרביצי בנו תורה. ממש כאן.