כן, היו דברי כפירה מסוימים נגד רוג'ר פדרר באייטמון "זוטות ונצורות 5565/3", לא נכחיש זאת.

אבל זה לא אומר שסבלתי מהניצחון שלו על רובין סודרלינג בגמר הרולאן גארוס, כן?

ומה שמגיע – מגיע. כשהבן אדם זוכה בתואר שכל כך רצה וכל כך המתין לו, לא נשאיר אותו יבש בלי שיר. או אפילו שניים.

היתה פעם להקה שקראו לה:

D:ream

עם נקודותיים, כן.

כך או אחרת, אחרת או כך, נרביץ צמד שירים לכבוד רוג'ר פדרר, שהיום כבר כולם מסכימים שהוא הגדול מכולם (אם כי לא עבר דרך נדאל עצמו, לא עבר, כדי לעשות את זה הרבה יותר הירואי).

חוץ מזה, לא ספרתי ולא מדדתי, אבל כמו שפדרר הוא אלוף גדול, לדעתי הכדורים פוגעים אצלו בעץ של המחבט ועפים לשמיים יותר מכל אחד.

וזה מוזר, כשאתה נחשב לטניסאי הגדול בכל הזמנים.

נו, נחיה עם זה. ולחשוב לאן היה מגיע אם לא היו לו ההחטאות המביכות האלה של כדורים שפוגעים במסגרת החיצונית של המחבט.

איפה הייתי?

אהה, שני שירים. מהניינטיז הפעם. היו חזקים בזמנו, היו.

אחד הוא things can only get better

כי תואר הגרנד סלאם הבא, אולי כבר החודש בווימבלדון, יפריד את שובר השוויון בינו לבין סמפראס (14 לכל אחד) ויעמיד אותו בראש הזוכים באליפויות כאלה בכל הזמנים. ואם לא החודש באנגליה, אז אולי באוגוסט בארצות הברית.

השני הוא ur the best thing

כי הוא באמת הכי טוב, נו. למה צריך לתרגם לכם כל דבר, למה?

הנה הראשון. והנה השני.

והיידה רוז'ה-שלנו, היידה, היידה, היידה!

נרימה כוסית לעתיד עוד יותר טוב.