יש ימים שהקטע הסנטימנטלי מדבר אלי חזק, לא נכחיש זאת. יושב לו באירופה כבר מספר שנים מולי קצורין, הלוא הוא מאמננו שחור השיער לשעבר, וחי את חייו בשקט. עובד בצ'כיה, עובד בפולין. מקומות שפעם חשבנו שאין בהם כדורסל והנה לא רק שיש, הוא אפילו מאוד נהנה מהעבודה שלו ומשתכר יפה מאוד וחזר למרכז הבמה האירופית דרך אימון נבחרת זרה. וזה נאה.

אחת לתקופה מראיינים אותו ברדיו, או לוקחים ממנו ציטוט או שניים לעיתונים, לאתרים. לפעמים יותר, לפעמים פחות. והוא, שמקיים כל כך הרבה אימונים ומשחקים וחיי יום יום מלאים ועמוסים, יח עם עוזרו ננו גינזבורג שאיתו ועליו בכלל לא מדברים, חי עם התקשורת הישראלית ויכול גם בלעדיה.

כבר כמה שנים שאני טוען כאן שאינני אביב לביא, אבל נדמה לי שקצורין אימן כאן קבוצה בפעם האחרונה לפני יותר מעשור. עונת 1997/98 אני חושב. ברמת גן. אולי 98/99, בעצם. משהו כזה. אחר כך הוא עבד כאחראי על הנבחרות הלאומיות וכמאמן הנבחרת הבוגרת. והתפוגג לנו אל הנימבורק והורוצלאב והגורטאט למיניהם. נכבדו ונעריכו על כך.

הערב יש לו הזדמנות אדירה לתפוס בבת אחת את כל הכותרות בכל כלי התקשורת האירופיים, שמסקרים כדורסל בין השאר או בעיקר. כל זה יקרה אם רק ינצח את נבחרת ספרד.

פולין התחילה טוב עם שני ניצחונות על בולגריה וליטא. בדיעבד התברר, שכולם ניצחו את בולגריה, וכמעט כולם ניצחו את ליטא. אחר כך באו סרביה, טורקיה וסלובניה, נבחרות טובות מפולין, וניצחו אותה. ככה שמי שמנסה לסכם בשורה אחת תחתונה, חסרת רגש ומבלי לנתח דברים לעומק, יכול לומר שפולין וקצורין, למעשה, לא עשו שום דבר יוצא דופן. ניצחו את החלשות יותר (וליטא, לפחות בטורניר הזה, די חלשה) והפסידו לחזקות יותר.

הערב כל זה יכול להשתנות, אם קצורין יצליח לנצח את ספרד, עוד נבחרת שטובה מפולין, אבל כזו שמגלה עליות וירידות לאורך הטורניר. אלופת עולם אמנם וגם סגנית אלופת אירופה, אבל כמו שקצורין נוהג לומר וגם אמר מספר פעמים בטורניר הזה, אם כי טרם יצא לו לממש: "במשחק אחד הכל יכול להיות".

נו, ואם נחיה גם נראה האם קהל האלפים הופלני יעזור למאמננו שחור השיער לשעבר ובהווה גם יחד לצלוח את השלב השני ולעבור, יחד עם האוהדים מלודז'-העיר לקאטוביץ'-הכרך, או להיפך. או שאולי אין הן כרך, בעצם, לא זו ולא האחרת.

בין גאסולינה אחת לשנייה, זו מדובללת הזקן שזכתה באליפות עם הלייקרס וזו שרזתה מאוד כדי להגיע ל-NBA ולהרביץ עונת רוקי לא רעה בכלל בממפיס, ינסו הלאמפות והגורטאטים למשוך את האיגנרסקים והקוז'ארקים והשצ'בצ'יקים למשחק חייה של נבחרת הפולנית בעת החדשה.

לא שיש לנו משהו נגד הספרדים חלילה וחסה, אבל היום כולנו פולנים. היידה מאמננו שחור השיער לשעבר ובהווה גם יחד, היידה, היידה, היידה!

וזאת לך השיר. פיל קולינס, עם כנגד כל הסיכויים, אלא מה.

קבלו אותו כאן.