ואללה. ג'יימי ארנולד תותח התקפי ואני חושב שפימפמתי כאן לא מעט את הנושא לאורך משחקי ההכנה. 21 נקודות ועוד 18 של דרור חג'ג', שחיפה בו-זמנית על משחק חלש של ארז כץ כרכז ויותם הלפרין כסקורר, סידרו ניצחון על בוסניה, גם בזכות הגנה חזקה במחצית השנייה וכו', אבל את הדברים האלה אני אשאיר ברשותכם לקטע שלי ב-ONE, אוקיי?

כאן אנחנו מדברים על סטטיסטיקות ונתונים, או בשמם המקוצר סטטל'ה. והנתון הראשון להיום נוגע לא בארנולד ולא בחג'ג', גם לא בהלפרין, אלא דווקא ביקיר הסטט', מר יניב גרין, שקלע 10 נקודות ב-13 דקות והסתבך עם עבירות, מה שלא מנע ממנו לקפוץ מהמקום ה-20 למקום ה-19, תוך שהוא חולף גם על מאיר טפירו הפלאי והפצוע כאחד ומוריד אותו שלב אחד לאחור.

וזה לא הסוף: גרין, איש טרי מאוד ברשימת העשרים, יעבור נגד מקדוניה (מתי זה, ביום ראשון?) גם את המדורג 18 ברשימת כל הזמנים – מר חיים זלוטיקמן המצונן תמידית ומקפיד לכחכח בגרונו עד עצם היום הזה. בין השניים מפרידה נקודה בלבד.

בקיצור, יניב עושה כאן דברים מדהימים ועוד יעשה. עד סוף הקמפיין יש עוד מספיק זמן והוא יעמוד במטרה שהוצבה לו כאן, בסטטל'ה: לעבור את גור שלף במקום ה-16 ולהפוך לשחקן הפעיל שקלע הכי הרבה נקודות לנבחרת ישראל בכל הזמנים. זה יקרה. וכשזה יקרה, נחגוג ונדווח.

הפער בין ארנולד לקודמו במשבצת, כריס ווטסון, הולך וגדל כל הזמן עוד ועוד ועוד. ויילך ויתפח, כמובן, אם להשוות בין מספר ההופעות הבינלאומיות של שניהם. ווטסון הופיע 21 פעמים עם הנבחרת בקיץ שעבר, תקופה שכללה את משחקי ההכנה, משחקי טורניר ההזדמנות האחרונה וגם אליפות אירופה עצמה. הוא סגר עניין על 125 נקודות בפרק הזמן הזה. המשחק נגד בוסניה היה ה-12 של ארנולד בסך הכל, ועוד חמישה לפניו. וכמה יש לו כבר?

187 נקודות, וזה נותן 15.6 נקודות בממוצע לערב.

15.6 בממוצע. חזק.

המתאזרח היחיד שקלע יותר טוב ממנו בנבחרת ישראל, ולאורך פרק זמן הרבה יותר ארוך, מה שמגביר ומגדיל את ההישג, הוא לבאן מרסר שסיים את חלקו עם 15.8 למשחק. ארנולד רק מתחיל. הוא בן 31 ולא יוותרו עליו כל כך מהר. יש סיכוי רציני מאוד שבבוא היום, כשיתלה את הנעל ואת השנייה סתם יזרוק לפח, הוא יהיה הסקורר הטוב ביותר מבין המתאזרחים בכל הזמנים.

אלא שעד אז יש עוד זמן, מה שגורם לסטטל'ה להביט קודם כל אל העתיד הכי קרוב, ורק אחר כך אל הרחוק. והעתיד הכי קרוב הוא המשחק הבא נגד מקדוניה (ביררתם לי כבר אם זה ביום ראשון באמת?). במשחק הזה, כאמור, גרין יטפס אל המקום ה-18. במשחק הזה יקרה עוד משהו: הלפרין ייכנס רשמית וסופית אל רשימת חמישים הגדולים.

ובקצב שבו קולעים שני החבר'ה שחיים על הקו שבין המקומות 40 ל-45, ליאור ליובין ועידו קוז'יקרו, שלשניהם אין חלק התקפי משמעותי במיוחד בנבחרת הזו, יותם יעבור במהירות ובקרוב מאוד גם אותם, אבל זה כבר יקרה רק בקיץ הבא.

נדבר אחרי מקדוניה. בראשון, בשני, יהיה כשזה יהיה.