הייתי קצת עסוק מאז המשחק נגד מקדוניה ולא הספקתי להביא לכם את הפינה הבלעדית, זו שאתם לא יכולים בלעדיה (כך הייתי רוצה לקוות, ואשאר כנראה עם חצי תאוותי בידי בעניין הזה), אבל יש פה פרט מאוד חשוב לשדר לאומה.

רבותי, תנו כבוד ליניב גרין. האיש קיים את משחקו ה-90 בנבחרת ישראל נגד נבחרת מקדוניה, זה דבר אחד. דבר שני, לא רק שסיים עם דאבל-דאבל מרטיט של 12 נקודות ו-14 ריבאונדים ב-28 דקות משל היה איזה ארטיס גילמור או משהו (ולעומת זאת איכזב עם 3 מ-11 מהשדה), הוא גם חצה את גבול 900 הנקודות בקריירה במדי הנבחרת.

והיות שכבר קראתם כאן שגרין הוא הכדורסלן הפעיל בעל מאזן הנקודות הגדול ביותר בנבחרת ישראל נכון להיום, ברור לכם גם שהוא היחיד שחצה את ה-900. גרין עדיין מדורג במקום ה-15 בין קלעי כל הזמנים, ובמשחק האחרון שנותר בסיבוב הנוכחי, נגד פורטוגל בחוץ, נבקש ממנו לקלוע 7 נקודות לפחות כדי לקפוץ מעל חנן קרן שבמקום ה-14.

לגרין 905 נקודות, לקרן 911, אבל לחנן יש 11 משחקים יותר. בקיצור, ככל שעובר הזמן מתברר שהיניב גרין הזה הוא חתיכת סחורה שחבל על הזמן. נהיה איתו כולנו במשחק נגד פורטוגל, כל חברי סטטל`ה, כל נציגי הסיפרה וכל אנשי מערכת כדורסלע כאחד, ונעקוב בדריכות האם יצליח להגיע לשבע נקודות. ואם כן, כיצד יקלע את נקודתו השביעית במשחק. האם בליי אפ קל או בדאנק? בטרן-אראונד ג`אמפשוט או בהאלי הופ? האם בזריקת עונשין או ברוורס ליי-אפ? ואולי בכלל בחדירה דרך הבייס ליין? או שמא לאחר שייק אנד בייק חסר תקדים ונדיר במיוחד? בקיצור, נעקוב.

מה עוד? הנה מה עוד.

שתי התפתחויות חשובות בדירוג בין השחקנים הפעילים עצמם, בתוך הדירוג הכללי של כל הזמנים.

קודם כל, זה קרה סוף-סוף. עידו קוזי`קרו סופסל ארוכות וממושכות ובמשחקים האחרונים או שלא קלע בכלל או שסיים עם נקודה. כל הזמן הזה התקדם יותם הלפרין מאחור, עבר את משה מזרחי, עבר את שרון ששון ועכשיו גם את קוז`יקרו. יותם, שנכנס לא מזמן לרשימת חמישים הגדולים, התקדם בזכות 21 הנקודות נגשד מקדוניה למקום ה-44, כשהוא דוחק משם שלב אחד אחורה את קוז`יקרו. מסכן, בכל מה שקשור לנבחרת ישראל כנראה שעתידו לא מאוד קיים.

המשחק נגד פורטוגל יהיה החמישים של הלפרין בנבחרת ישראל. אז די כבר עם זה שהוא צעיר מדי להוביל ולשחק ולבלוט וכל אלה. יש לנו פוטנציאל כאן לשחקן שישתלב בין חמשת הקולעים הטובים ביותר של הנבחרת בכל הזמנים. רק שיהיה בריא וישחק הרבה ויקלע הרבה. בינתיים, הוא גם גאה לחצות את גבול 400 הנקודות בנבחרת, אני מניח, ולא שמישהו יידע אותו על כך. בשביל זה בדיוק סטטל`ה כאן.

התפתחות דומה נוספת שייכת לדרור חג`ג`, עוד שחקן של הדור החדש יותר, או לפחות שחקן שהחל את הפריצה שלו באיחור. חג`ג` עבר את ארז מרקוביץ`, שהקדים אותו בעשרות רבות של נקודות לפני התאספות הנבחרת בקיץ, אבל שיחק מעט, קלע מעט, בעוד חג`ג` הפך לרכז היותר דומיננטי מבין השלושה שמופיעים בסגל.

עם 38 הופעות יש לחג`ג` 7 נקודות יותר מאשר למרקוביץ`, שציין הופעה 50 בנבחרת נגד מקדוניה, אבל גם כן הופעה, שלא נדע. כמה הוא שיחק שם, בקושי דקה או שתיים. מילה טובה וחמימה ומפרגנת למתן "לה בומבה" נאור, שבהופעתו העשרים בנבחרת היה מצוין כמו רוב משחקי הקמפיין הזה, והצליח להתייצב על ממוצע עגול ונאה למראה של 6 נקודות בדיוק. מכאן והלאה, ועם יכולת כזו, ועם אחוזי קליעה מדהימים כאלה לשלוש (62%), הדרך לממוצעים של 7-8 נקודות למשחק בעתיד, נראים לגמרי ריאליים.