שנה עברה, שנה חלפה אני כפיי ארימה, ודורון ג'מצ'י מדורג עדיין ראשון בטבלת ההופעות של נבחרת ישראל בכל הזמנים.

היינו בדיון הזה פעם בהקשרים של יניב גרין, שאולי יעבור אותו אי-פעם. ככל שעובר הזמן, וככל שגרין משחק את ה-10 עד 15 דקות שלו למשחק בקמפיין הנוכחי, התחושה היא שלא הוא האיש שצריך לכוון לעברו במשימה כזו.

עקרונית, זה אפשרי. עדיין. אבל הגב, והצוואר, אולי גם הזובון שנשבר. כל אלה מסמנים שגרין לא יוכל להיות האחד שישבור את השיא. אלא אם כן הוא ממש בעניין ומתכוון לעשות כל מה שאפשר וצריך, כדי להיזכר בהכי הרבה משחקים בתולדות נבחרת ישראל.

עד כמה שאני מתרשם ובניגוד אולי למה שנהוג לחשוב, זה לא ממש מעניין אותו. אם הוא באמת נגרר הפעם למשימה הנוכחית, ולא ממש רצה לשחק (גרין! לא רצה לשחק!) כנראה שהסיפור הזה של טבלת ההופעות לא קריטי עבורו עד כדי כך, אם בכלל.

הנה המצב בכל הקשור למספר משחקים בנבחרת ישראל.

דורון ג'מצ'י – 191.

מיקי ברקוביץ' – 165.

מוטי דניאל – 162.

יונה הנפלד – 160.

בעז ינאי – 150.

איתמר מרזל – 140.

יניב גרין – 140.

תומר שטיינהאור – 138.

עפר פליישר – 133.

אביגדור מוסקוביץ' – 131.

עידו קוז'יקרו – 127.

יש עוד כמה וכמה (וכמה!) בדרך כמו מאיר טפירו, עדי גורדון, גור שלף, ואז מגיע יותם הלפרין עם 111 משחקים בנבחרת ישראל. הלפרין, לא נכחיש זאת, בן 26 וחצי בלבד. אם לא ייפצע חלילה, הוא יסיים את הקיץ הזה עם 115 הופעות.

בפעם האחרונה שחישבתי 191 פחות 115 יצא לי 76.

76 משחקים יהיו חסרים לו כדי להשתוות לדורון ג'מצ'י. אחד נוסף כדי לעבור.

המפתח הוא כשירות מלאה וכמובן רצון להשתייך לנבחרת ישראל. כמובן שמעל כל זה השחקן צריך להמשיך ולהיות מספיק טוב כדי להיות חלק מנבחרת ישראל.

בואו נראה איך זה עובד מכאן והלאה. אם גרין משחק בגיל 30 אחרי כל הפציעות והמכאובים שלו, וכמותו גם בורשטיין בן אותו שנתון ומי שעבר ניתוחים והיעדרויות (והיה אמור להיות הרבה לפני הלפרין ברשימה לו היה כשיר כל הזמן) – בואו נחליט שגם הלפרין יוכל לשחק לכל הפחות ארבע שנים נוספות, אוקיי?

כמה משחקים בינלאומיים יש בשנה אחת? ניקח את הקיץ הנוכחי כאיזשהו מודל. היה איזה טורניר בבלארוס, וטורניר בפורטוגל, וטורניר בהדר יוסף ומשחקי הקמפיין עצמו. אם אני לא טועה, מדובר ב-17 משחקים בסך הכל.

בפעם האחרונה שהכפלתי 4 שנים ב-17 משחקים לשנה יצא לי 68.

כמה היינו צריכים שם קודם, 77 כדי לעבור?

אוקיי, אז הלפרין צריך סדר גודל של עוד חמישה קיצים כדי לעשות את זה, ועוד לפני גיל 32 הוא ישבור את השיא של ג'מצ'י. באחד הקיצים הוא יכול לזייף קצת, כי גם ארבעה וחצי יספיקו, למעשה.

איכשהו, יש לי תחושה שלגביו, להבדיל מגרין הלגמרי-לגמרי נינוח לגבי עצמו ולא משנה מי-מה-מו, העניינים האלה דווקא כן מדברים אצל הלפרין. כאמור, תחושה.

כך או אחרת, אחרת או כך, 191 הופעות זה הרבה ומכובד עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ, אבל כבר נתקלנו בשחקנים שהרביצו הרבה יותר מזה. שיטוט אקראי בחיל התותחנים של כדורסלע-האתר, שיום אחד – אם לא כבר עכשיו – יהיה מקור לא פחות טוב וכנראה שגם יותר אמין מויקיפדיה לגבי כל אותם גיבורים, מראה שפייר לואיג'י מרזוראטי הופיע 278 פעמים בנבחרת איטליה. הרווה דוביסון שיחק 254 הופעות עבור נבחרת צרפת. חואן אנטוניו סן אפיפניו שיחק 239 פעמים עבור נבחרת ספרד. ויש עוד.

נאחל לחבר הלפרין שיהיה בריא, קודם כל. ושירצה לשחק עבור נבחרת ישראל שנים רבות. ושיהיה בכושר טוב מספיק כדי להיות חלק ממנה. ושיקבע שיא-שיא, כזה שיהיה קשה מאוד לשבור, מינימום 200, כן?

רגע, ואולי בכל זאת גרין? יסיים את הקיץ הנוכחי עם 144, יצטרך רק עוד 38 משחקים כדי לעבור את ג'מצ'י. עניין של שני קיצים מלאים, פחות או יותר, ועוד רבע קיץ. לא יודע, לא יודע. אם מישהו ישכנע אותו שזה ממש חשוב (זה ממש חשוב, אגב?) אולי הוא יקיים שיחות פרטיות עם הגב שלו ויילך הלאה. מצד שני, בקצב של 11 דקות, 4 נקודות ו-3 ריבאונדים במשחק כמו שקורה עד עכשיו, ספק אם יש לו אפילו קיץ אחד נוסף לתת.

כך או אחרת, אחרת או כך, צעד-צעד, לאט-לאט. בסוף זה יגיע. מכיווונו של הלפרין, כנראה.

שלומות ונצורות בשלב זה.