נראו לאחרונה
 
 
הספר "דאנק בפרצוף"   הספר "דאנק בפרצוף"
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בלאט של פעם
מאמננו העולה (הגולה לשעבר) שוב בכותרות כמאמן מכבי ת"א. גיל סלע, חניך לשעבר בהפועל גליל עליון, מנסה להיזכר בדברים שאפיינו אותו לפני 15 שנים.
20/10/2010    
 

15 שנים בערך אחרי ששיחקתי אצל דייויד בלאט בהפועל גליל עליון (פשוט נורא איך שהזמן עובר מהר) אני משתדל לעקוב אחריו גם היום כשהוא מאמן במכבי ת"א.

הכדורסל של אז והיום שונים לגמרי, ולו רק מעצם העובדה שאז שיחקו שני זרים בכל קבוצה והיום יש חמישה או ששה ברוב הסגלים.

אמנם שיחקו אז לא פחות מתאזרחים בקבוצות מאשר היום, ואולי יותר, אבל ההשפעה שלהם היתה פחות גדולה. אצלנו, בגליל עליון, בלאט הלך על קאדר מקומי בתחילת הדרך ואחר כך התפתה והחתים שחקנים מבחוץ כמו ג'ואל קופליק, ג'ק מורטון ודראגן סמילאניץ', שלא כל כך התחברו להווי.

ישנם הרבה דברים שהספקתי לשכוח מהתקופה ההיא, אבל אם אני מנסה לצמצם את התכונות המרכזיות של בלאט כמאמן, אז הנה כמה מהן:

בגדול, אצלו לא יהיו מקרים, כמו אצל מאמנים אחרים, שלפיהם הוא זורק שחקן החוצה ומוחק אותו. יש מאמנים שמסוגלים בעקבות איזו פעולה מקצועית לא נכונה שחוזרת על עצמה, או איזו תקרית משמעתית קלה, למחוק שחקן, להוריד אותו לספסל ולא לתת לו סיכוי ממשי בהמשך. בלאט יבוא, ידבר איתך וינסה ללבן את הדברים. אין מצב שיהיה תאקל. לא זמני, לא רגעי ובטח לא מתמשך. הוא מרגיש אותך, רואה אותך, עובד כמו פסיכולוג. לא רוצה לנקוב בשמות של מאמנים אחרים, אבל יש כאלה שמסוגלים לא לדבר איתך שבוע שלם בגלל איזו פאשלה קטנה.


אני זוכר אותו מגיע עם תוכנית עבודה לכל אימון, והכל רשום על כרטיסיות מכולת שמנהלים איתן חשבונות בהקפה ללקוחות. אני לא בטוח שהרבה מאמנים עושים את זה כיום, או עשו את זה בעבר. הוא תמיד היה יסודי מאוד. אני מניח שגם כיום, כמו אז, הוא שם דגשים על כל הנושאים שקשורים לעבודת צוות, כדורסל קבוצתי. הוא אוהב לשתף הרבה שחקנים וחשוב לו שהם ידעו לבצע תרגילים ברמה גבוהה ועדיף ביותר מאשר עמדה אחת על המגרש.

אני זוכר שרצנו במשך 15 או 20 דקות לפעמים באימון, בעיקר בבוקר של משחק, הלוך וחזור על המגרש וביצענו תרגילים. לאורך זמן התרגול הזה שינינו עמדות. אני, למשל, שיחקתי בעמדות 1, 2 ו-3, והייתי צריך לדעת את התפקוד המלא ואת התנועות בכל תרגיל של כל אחת מהעמדות האלה. גור שלף, למשל, שיחק בעמדות 3 ו-4, כך שבחלק מהזמן
- נניח כשרצים בצד אחד של המגרש - הוא ביצע את התרגילים כשהוא משחק כסמול פורוורד וכאשר חוזרים בצד האחר הוא תירגל כפאוור פורוורד.

15 שנים הן לא בהכרח זמן שאפשר להגדיר אותו כתקופה אחרת, ובכל זאת אני חושב ששחקנים היום יותר מפונקים. אם אתה נותן להם לרוץ 15 דקות רצופות באימון סביב אותו תרגיל, הם בטח יגידו שזה משעמם. אם תלך על ה-walk through הזה שוב ושוב כמו שבלאט אהב לעשות בגליל, ואולי אוהב גם היום, יש ודאי מי שמעקם את האף אבל בסוף היום וברגעי האמת לא יודע לבצע את התרגיל. לנו זה מאוד עזר בזמנו וכל אחד ידע את מקומו.

בלאט שם אז דגש גדול מאוד על הגנה קבוצתית ועל לחץ. אני רואה סימנים לעבודה כזו גם במעט שיצא לי לראות ממכבי ת"א עד עכשיו. זכור לי שבאיזשהו שלב הצבנו נתון שלפיו כפינו 17 איבודים בממוצע על היריבה וזה הרבה. הוא אוהב ללחוץ בעיקר 2-2-1 ואז לחצנו גם בכל מיני צורות נוספות.


הוא שם דגש על תרגילים של יכולת אישית והרגלי עבודה מושרשים. תרגול של פייק, כדרור ימינה וג'אמפ, ואחר כך פייק, כדרור שמאלה וג'אמפ. המון דברים מהסוג הזה, הלוואי שהייתי זוכר את כולם אחד אחד.

קלטתי באחד המשחקים האחרונים שגם היום הוא עדיין מסביר ומלמד תוך כדי משחק. בלאט לקח אליו את סחורצאניטיס והסביר לו שאסור "לנעול" שחקן עם הידיים לאחור תוך כדי ריצה קדימה לתפיסת עמדה, כי ישרקו לו עבירה. ובאמת, הסנטר היווני שם את הידיים שלו על שחקן תוך כדי תנועה. זה אמנם מותר, אבל אסור להגזים כי בסופו של דבר שופטים שורקים על זה.

בכל מה שקשור למעמדות בתוך קבוצה והאם בלאט מאפשר ומרשה את זה, אני חושב שמדובר במצב טבעי בכל קבוצה. ישנם שחקנים טובים יותר, ישנם אנשים דומיננטיים יותר, וישנו החלק של המאמן שמציב היררכיה ומנסה ללכת לפיה. איך שלא מסתכלים על זה, בכל קבוצה נוצרים מעמדות. גם בגליל של פעם, וגם במכבי של היום. בכל מקרה, גם אם אתה שחקן שמיני-תשיעי-עשירי בקבוצה בלאט לא נותן לך להרגיש נחות.

הוא מאמין ברוטציה גדולה בכל מקום שבו אימן וצריך את האנשים שיעבדו קשה ויהיו מוכנים לקריאה. האמת היא שקשה לשחק ככה, גם לשחקן וגם למאמן. פשוט קשה לתפקד עם עשרה שחקנים שהאחרון בהם מקבל, נניח, 10 דקות במשחק והראשון משהו כמו 28. אבל מי שרוצה לשחק בקבוצת צמרת מובילה חייב לקבל מצב כזה על עצמו, ומי שלא רוצה להיות חלק מרוטציה ארוכה ולהסתפק בפחות דקות, אלא לשחק 34 דקות ולקלוע 20 נקודות אם הוא יכול, שיחפש קבוצות תחתית.

לפעמים שחקנים לא מבינים שעדיף להיות בקבוצת צמרת, עם פחות דקות באופן איישי, מאשר בקבוצה קטנה שנדרסת כל הזמן. היום, 15 שנים אחרי, אני מוצא את עצמי אומר גם לשחקניות בקבוצת הנשים שאני מאמן, שמי שלא רוצה או יכולה להיות חלק משאיפות של קבוצת צמרת, שתחפש לעצמה מקום אחר. במונחים של כדורסל גברים זה אומר לשחק במקום במכבי ת"א או הפועל ירושלים, במכבי ראשל"צ או בעירוני רמת גן.

gilse@inter.net.il

 
 
שוטה הנבואה
 
ארועים לתאריך: 25/06/2017
 
  נרימה כוסית לחיי 
קוקי בלצ'ר
 
  נרימה כוסית לזכר 
מייקל ג'קסון
 
 
ובכן, לא.
 
 
מימין עם הכדור - מי זה? ...
 
 
סילבן לנדסברג מצטרף ל"זה א-ב של כדורסלע". בשעה טובה, חבוב. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up