נראו לאחרונה
 
 
מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99    מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בחזרה לחיים
"סול טו סול" ידעו כבר בשנות השמונים מה צפוי לקרות בויטוריה-העיר. בלו ופארגו נזכרו, רקדו לפי הקצב בסיום וניצחו. נאזין ונרקוד אף אנחנו לעת שבת.
25/3/2011    
 

היו מקרים שמכבי ת"א חטפה בומבות באירופה לאורך השנים האחרונות, לא נכחיש זאת. זה קרה בעיקר בספרד. אבל היו יותר מקרים שבהם מכבי התהלכה על המגרש במשחקי חוץ עם סמל ההיכר המפורסם שלה על המצח, שבע הנשמות, ולא משנה מי אימן באותו זמן.


היריבה פותחת פער של 15? היא תחזור למינוס 4 ותחמיץ ניצחון ברגע האחרון.


היריבה בורחת שוב לשבע הפרש, פחות משתי דקות לסוף? היא תנצח במשחק. יבוא איזה ריבאונד של פרקינס לאסיסט של בלו, או אסיסט של פרקינס לשלשה של בלו בהתקפת מעבר, או שאליהו ישליך תפוז שנכנס איכשהו לסל. מישהו יעשה משהו.




כשמכבי בעניין – שום דבר לא אבוד. כשפארגו עלה לזריקה האחרונה הכדור הלך יפה באוויר ורואו שהוא בפנים עוד לפני שהיה שם.



כשבלו קלע את השלשה החשובה היה ברור שזה הולך פנימה. הרגליים הסתדרו לו, הכדור נחת בידיים שלו בדיוק בזמן.


חשבתי על איוונוביץ'. מספרים שהוא נמצא בתקופה קשה כרגע, סועד את אשתו החולה. בהילוך החוזר לקראת סוף המשחק רואים מצוין, איך הוא נזעק לעבר אחד משחקני ההגנה של ויטוריה שהלך לאחור עם תנועת הכדור מתוך אינסטינקט הגיוני.


הגיוני-מה-הגיוני, איוונוביץ' ידע שהכדור הזה יגיע מפרקינס הצדה אל בלו, ולא פנימה לתוך הצבע. הוא הגיב בזמן, אבל השחקן שלו לא. הוא היה בתנועה לצד השני.


טו לייט.



שבע נשמות, אלף נשמות, לא מבין בענייני נשמות, אבל SOUL II SOUL דווקא כן. והם מבינים גם משהו על "חזרה לחיים" מעצם שמם.


וזה בדיוק מה שהסל של סרינה עשה אתמול באולם בויטוריה, יו נואו.



אז הנה זה כאן.


שבת שלומות ונצורות.

 
 
שוטה הנבואה
 
 
אבל כבד
 
 
נעבור ל-NBA: מי השניים? ...
 
 
פעמיים אלוף אירופה עם מכבי ת"א, מדליסט כסף עם הנבחרת. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up