קשה לי עם החגים האלה. לא אנסה אפילו להכחיש זאת. גם הרבה עבודה, גם הרבה התעסקויות בעניינים משפחתיים בוערים ולא פשוטים, וגם בכלל. אין כל כך ראש לכדורסל, מה עוד שלמעט פלייאוף ה-NBA - שעוד לא עבר כברת דרך ארוכה מספיק כדי לדעת עד כמה הצלחתי לנחס ואת מי - שום דבר מעניין לא ממש מתרחש כרגע.

אי לכך ובהתאם לזאת, החלטתי פה אחד כי אין זמן ראוי מזה לעוד אוסף של אמרות שפר, מפי כמה וכמה פיגורות בולטות בתולדות הספורט. לא יודע מה איתכם, אבל באופן אישי אני מאוד אוהב לתור מדי פעם אחר ההברקות הללו. קליל, נחמד וברוב המקרים עושה פלאים למצב הרוח.

והפעם על שולחננו - בובי נייט, המאמן, האגדה והפה הגדול; צ'ארלס בארקלי, כי למרות שכבר הבאנו רבות מהברקותיו, אי אפשר בלעדיו; ג'ון מקנרו, במיוחד עבור מישהו היקר מאוד ללבי, שמאוד אהב אותו כטניסאי ועדיין אוהב אותו כשואו-מן; ואם כבר טניס, גם אנדרה אגאסי, מרטינה נברטילובה, אנדי רודיק ועוד כמה שמפציעים לרגע. היידה, יוצאים לדרך.

בובי נייט

"אמרתי לו לצלם את הביצים שלו, כדי שתהיה לו מזכרת יפה מהן אם אי פעם יעיז לעשות שוב דבר כזה" (על שחקן שלקח זריקה לא טובה).

"אם ישדרו בערוץ אחד משחק NBA, ובערוץ אחר צפרדעים מזדווגות, אעדיף את הצפרדעים, אפילו אם התמונה לא תהיה ממש ברורה".

"היו מקרים, בהם האהבה שלי לכדורסל הובילה אותי לעימותים, אותם יכולתי לנהל טוב יותר. מאז ומעולם היתה לי נטייה להתעמת עם אנשים, במיוחד כשאני יודע שאני צודק".

"אם זה היה תלוי בי, הייתי מבצע בדיקות סמים לכולכם, בני זונות שכמוכם, לא רק לשחקנים" (לעיתונאים).

"כולנו לומדים לכתוב בכיתה א'. חלקנו ממשיכים לדברים גדולים יותר" (שוב, לעיתונאים).

"כשאמות, אני רוצה שיקברו אותי עם הפנים למטה, כדי שכל המבקרים שלי יוכלו לנשק לי את התחת".

צ'ארלס בארקלי

"אני לא שונא אף אחד, לפחות לא ליותר מ-48 דקות. טוב, לפעמים גם בהארכה".

"למה התעניינתי במשרת מושל אלבאמה? כי הם לא נותנים לגברים שחורים להיכנס לאחוזה של המושל, אלא אם מדובר בפועלי ניקיון".

"כשעזבתי לקולג', רוב החבר'ה שהייתי מסתובב איתם עבדו בתחנות דלק והצביעו למפלגה הדמוקרטית. היום, הם עדיין עובדים בתחנות דלק ומצביעים למפלגה הדמוקרטית. אני מניח, שהמפלגה הדמוקרטית לא עשתה הרבה בשבילם".

"תמיד טענתי, שמשקל השחקן האידיאלי עבורי הוא בדיוק מה שאני שוקל בזמן שאני משחק".

"לפני כמה חודשים, הגעתי למסקנה שאני שמן. אם אתה מתעייף מהליכה איטית - והרי זה כל העניין בגולף - אתה שמן באופן רשמי".

ג'ון מקנרו

"הנקודה הכי חזקה אצלי, היא שאין לי חולשות".

"ההפסד הזה לימד אותי שיעור חשוב, רק שאין לי מושג מהו".

"יש לך איזושהי בעיה? כלומר, חוץ מזה שאתה מובטל, מפגר ואינפנטיל?" (לצופה שהקניט אותו).

"אם אני לא מקלל מישהו ושובר לפחות מחבט אחד כל משחק, המארגנים מנכים לי בין עשרה לעשרים אחוז מדמי הפרס".

"אם אתם מאמינים לאנה קורניקובה (שהצהירה בראיון כי היא בתולה), אז תדעו לכם שמעולם לא התווכחתי עם אף שופט על שום החלטה שלו".

לשופט: "תגיד, כמה שופטים יש בהתאחדות הבינלאומית?". שופט: "יותר מ-1,000". מקנרו: "נו, ואני חייב לקבל את הכי מטומטם?".

ועוד כמה מעולם הטניס

"למה אני מעדיף משחקי זוגות? פשוט מאוד: תמיד אפשר להאשים מישהו אחר בהפסד" (גרפיטי במועדון הטניס של סנטה ברברה).

"יש לי תחושת בטן שהיום ונוס וויליאמס תנצח, או תפסיד" (מרטינה נברטילובה).

"היא באה ממשפחה של טניסאים. אביה הוא רופא שיניים" (שדר BBC).

אנדרה אגאסי: "מה יש לך שלי אין?". אנדי רודיק: "שיער".

"אם לפיט סמפראס תיוולד בת, הבן שלי יתחיל איתה. אם יוולד לו בן, הבן שלי יקרע אותו בטניס" (אנדרה אגאסי).

"את חבטת ההגשה המציאו, כדי שגם הרשת תוכל להשתתף במשחק" (ביל קוסבי).

"ההבדל בין מעורבות למחויבות, הוא כמו בין ביצה לבייקון. במקרה של הביצה, התרנגולת מעורבת בתהליך. במקרה של הבייקון, החזיר מחויב לגמרי לעניין" (מרטינה נברטילובה).

"הבעיה העיקרית שלי, היא שבכל משחק יש לי לא אחד, אלא חמישה יריבים: השופט, הקהל, נערי הכדורים, המגרש, ובעיקר אני בעצמי" (גוראן איבניסביץ').

ולסיום, קצת היגיון מבית היוצר של ניקולה מאסו: "אני מעדיף להיות מספר 2 בצ'ילה, מאשר מספר אחד בעולם". הבנתם? סביר להניח שגם הוא לא. חג שמח.

shaharhermelin@gmail.com