חברות וחברים, גבירותיי ורבותיי, אתם מוזמנים להוציא את השמפניות, לצאת לרחובות, לשתות, לשיר, לרקוד ולשמוח עד כלות החושים. יש אלופה ב-NBA, ואין סיבה טובה מזו לחגוג. הבה נרים יחד כוסית לחיי הצ'מפיונס, העונים לשם "מה זה משנה, העיקר שאלה לא סן אנטוניו ספרס".

כן-כן, חג גדול הוא לנו. טוב, לפחות לי. אין שמחה גדולה כשמחה לאיד, במיוחד כשלאיד יש צורה של גרג פופוביץ', טים דאנקן, טוני פארקר ומאנו ג'ינובילי. הפרטים המלאים פורסמו בשעתו ממש כאן. במקביל, הריני להעניק לאלתר לחניכיו של ליונל הולינס, בראשות זאק רנדולף, טוני אלן, מארק גאסול, שיין באטיה, או.ג'יי מאיו וסאם יאנג - את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולקהילה.

אם תשאלו את בורוכוב-סוקולוב-ג'ינוביליוב, הדחתם של הספרס על ידי הגריזליז כבר בסיבוב הראשון היא הכל חוץ ממפתיעה, לאור העובדה שרק לפני כשבועיים הימרתי עליהם כמי שיילכו עד הסוף. הלא כבר יש לי קבלה או שתיים בתחום הניחוס. לא אחלוק עליו, ובמקרה של סן אנטוניו ודאי שלא אתלונן, אבל אם כבר נגענו בסוגיה, ואם כבר הסתיימו להן כל שמונה סדרות רבע הגמר האזוריות, זה הזמן לבדוק איפה הייתי ומה עשיתי.

אז ככה:

שיקאגו-אינדיאנה: כה אמרתי לפני שבועיים "המבחן הראשון של הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה, והוא יעבור בהצלחה, גם אם לא חלק. 1:4 שיקאגו". בול פגיעה! זה הזמן לפרוש בשיא.

מיאמי-פילדלפיה: "לא חושב שזו הקבוצה שההיט מעדיפים בשלב הראשון של הפלייאוף, אבל מי שואל אותם. התרשמתי מאוד לטובה מהסיקרס, ודאי שיחסית לאן שציפיתי שהם יגיעו בראשית העונה. יתנו פייט למיאמי, יתנו, אבל זה לא יספיק. 1:4 היט". עד כאן שתיים משתיים. יש מצב שהשמש תזרח מחר במערב ותשקע בצפון.

בוסטון-ניו יורק: "בוסטון מצוינת אבל לא יציבה, הניקס גם השנה יהיו הניקס, אבל כשיתפזר העשן, אני מהמר דווקא על חגיגות באזור מגוריו של חברי לואיס, אוהד הניקס ועו"ד (בסדר הזה). 2:4 ניו יורק". נאה, העולם מתחיל לחזור לעצמו. למי ששכח, הסוויפ היחיד בין שמונה הסדרות. לטובת הסלטיקס, כמובן.

אורלנדו-אטלנטה: "מאז ימי דומיניק ווילקינס, דוק ריברס, ספאד ווב וטרי רולינס אני לא מחזיק מאטלנטה, וכנראה שאני יודע למה. על פניו, אמור להיות העימות הצמוד של הקונפרנס בשלב הזה. בפועל, יש לי הרגשה שהמג'יק קורעים להם את הצורה. 0:4 אורלנדו". ממש. 2:4 להוקס, בסדרה האחרונה אי פעם בה לבש דווייט הווארד את מדי אורלנדו. או שלא.

סן אנטוניו-ממפיס: "אתם לא באמת חושבים שממפיס היא הקבוצה שתעצור את הספרס, נכון? גם אני לא. 1:4 סן אנטוניו". איי רסט מיי קייס.

לייקרס-ניו אורלינס: "מצד אחד, הלייקרס מזעזעים לאחרונה וניו אורלינס יותר טובים מהמיקום שלהם. מצד שני, נא לא לשכוח שמדובר באלופים המכהנים, ומה קורה כשקובי מריח פלייאוף. 2:4 לייקרס". בול שלישי, אם כי אודה ולא אבוש כי הוא הצפוי מכולם.

דאלאס-פורטלנד: "לעניות דעתי הלא קובעת, פוטנציאל לאחת הסדרות הכי מלהיבות בשלב הזה. מאוד הייתי רוצה לראות את הבלייזרס דורכים על מארק קיובן, אבל לצערי זה יהיה רק כמעט. 3:4 מאבריקס". אכן היה מלהיב, אכן היה צמוד, אכן דאלאס עברו, אם כי בשישה משחקים.

אוקלהומה-דנבר: "היידה קווין דוראנט וראסל ווסטברוק. היידה, היידה, היידה! מחזיק מדנבר, בהחלט שמחזיק, אבל הם לא יידעו מאיפה זה בא להם. 1:4 ת'אנדר". פשששש, מהשירות הבולאי התקשרו לשאול אם אני מעוניין במנוי.

לסיכום: ארבע צליפות מדויקות לגמרי, אחד כמעט ושלושה הפוכים לגמרי. אפשר לחשוב שנהייתי דייויד בלו או משהו. לא רע בכלל, והעיקר שפופוביץ' כבר בבית, או בים, או איפה שבא לו לילל למישהו.

צר עולמי כעולם נמלה

והרי הודעה שהתקבלה זה עתה: לידיעת ערוצי הספורט למיניהם, ישראלים וגויים כאחד, לא לכולנו יש בבית פלזמות! לכן, כשאתם מתעקשים לשדר משחקים בפורמט המסך הרחב, או איך שלא קוראים לזה, קחו בחשבון שחובבי ספורט רבים סובלים מכך. במיוחד אמורים הדברים לגבי סרגל התוצאה והזמן, הנקטע לו אי שם באמצע הדרך, ומשאיר אותנו תלויים בחסדי השדר, או סתם מנחשים ומגששים באפלה.

אנא התחשבו גם באלה שצר עליהם עולמם, על מנת שנוכל גם אנחנו לדעת כמה זמן נותר עד שמיאמי היט יצטרפו לספרס ויעופו לנו מהמרקע עד לעונה הבאה. תודה.

shaharhermelin@gmail.com