בנוקיה-היכל ניטש מאבק על הזכות ללבוש חולצות בצבע ובכיתוב אחיד: 'אלופת המדינה לעונת 2010/11'. לא נכחיש, אף לא נכחד, כי כולנו דרוכים לקראת הרגע הגדול הבא, אם וכאשר יבוא, שהרי היו תקדימים נאים כרפאל לפחות.
2008 הביאה לנו את מורן רוט עם "וואט דיד איי טל יו" לעבר מאליק דיקסון בליווי דחיפה סטייל איליין הנרעשת והנסערת מ"סיינפלד".
2010 הביאה איתה את אייזיה סוואן שמתשאל את גל מקל בסגנון שגם שליימ'ה הגדול לא היה מתבייש בו: "וואט איז איט בייבי, וואט איז איט?". ומקל הדומע עונה בשארית כוחותיו: "צ'מפיונשיפ" בקולו הדורון שפרי. וגם בחזותו הכללית, אם כבר מדברים.
ובעוד אנו מצפים לשליפה המעניינת הבאה אחרי שתי המופתיות האלה, זו הזדמנות מצוינת לעסוק בשלנו ולצמצם את רשימת 24 המועמדים האחרונים של 'חביב נולד' בעזרת הליך הניפוי הרשמי של סוף עונה. כזכור או שלא, זו הרשימה שבה נעצרנו:
העולים אוטומטית: תיישון ג'יימס, מאירק'ה גיבור קשוח, סרינה פארגו, גל מקל, ג'וש קרטר, שמוליק ברנר, מורן רוט, לי ניילון, יוגב אוחיון, ג'וש דאנקן.
העולים בזכות נקודה אוטומטית אחת לפחות בפלייאוף: ארון מגי, ריצ'רד הנדריקס, דוויין מיצ'ל, אייזיה סוואן, צ'אק אידסון, דגן יבזורי, וורן קרטר, ג'ייסון ריץ'.
העולים מבין הקבוצות המפסידות לאחר ייסורי מצפון נשיאותיים: אדריאן בנקס, ריץ' מלצר, רון סטיל ודן גרונפלד.
העולים בחוואה: דייויד בלו והווווויל סולומון.
כללי הניפוי לסיבוב הנוכחי מודיעים, כי גם הפעם יעלו מספר שחקנים באופן אוטומטי, ואלה יהיו שבעה השחקנים שצברו 6 עד 12 נקודות כל אחד. במלים אחרות: לי ניילון, יוגב אוחיון וג'וש דאנקן, שנהנו מחסינות עד עכשיו בזכות 5 נקודות לכל אחד מהם, ייאלצו לעמוד גם הם בפני הוועדה הנשיאותית.
בסך הכל אמורים לעבור לשלב הבא 16 שחקנים. מעשית, נותרו רק תשעה מקומות כיוון ששבעה הראשונים כבר בפנים: תיישון ג'יימס, מאירק'ה גיבור קשוח, סרינה פארגו, גל מקל, ג'וש קרטר, שמוליק ברנר ומורן רוט. כל אלה בשלב הבא.
מיד יעלו על הבמה השחקנים הנותרים. ובכן כי כן וגם אכן כי כן, הנה הנימוקים אחד-אחד ובמלואם:
לי ניילון – מלך הסלים של ליגת קזינו לעונה הנוכחית יישאר עם התואר הזה בלבד. אמנם אין כאן הרבה צ'אקונרים כמותו, שכשהם תופסים את הבלטה אי אפשר לעצור אותם, אבל באופן כללי לאיש הזה אין פרצוף של חביב סיפרה והוא אינו כוס התה שלנו. מאבד יותר מדי, אנוכי מדי, כמעט שלא שומר ולא הצליח להגיע עם הקבוצה שלו לפיינל פור. כי לא נאה כי לא יאה. מודח הינו על אף רזומה הקריירה המכובד.
יוגב אוחיון – יש רגעים שאוחיון הוא פוינט גארד כמעט מושלם ברמת ליגת קזינו ואולי גם יותר מזה. חוטף, מסדר, מנהל, רץ, חודר, עולה גבוה, לא חושש, מעז, מוסר פנטסטי, מנהל פיק אנד רול מצוין, קולע מחצי מרחק ואפילו יותר. ועם זאת, הזמן חולף, הקבוצה מפסידה, הוא מאבד את המקום, יורד לספסל ושוב מצטמצם ומצטנף לממדים של עוד שחקן. נו, מה יהיה עם הבחור הזה? מודח הינו.
ג'וש דאנקן – שחקן מעניין, נתקשה להכחיש זאת. קצת טריקי אפילו. לו היינו מלבישים עליו עוד 10 קילוגרמים, נניח, ולאו דווקא של טקסט אלא ממש בשר, אפשר שהיינו רואים פתאום לנגד העיניים מישהו בסגנון של ויקטור-ויקטור בסיפרה. צ'אקונת נאה ויד רכה, משחק יפה עם הפנים לסל ופה ושם גם עם הגב, יכולת ריבאונד לא רעה. וכמו ויקטור-ויקטור גם הוא קצת אדיש על המגרש, או ככה לפחות נראה, וממעט לחייך. אבל הוא עושה את העבודה בדרך כלל, הוא עושה. דאנקן עובר הלאה.
ארון מגי – לא, לא חומר לחביב נולד. אמנם יש בו סממן מופתי – התמצאות טובה מאוד בדרך כלל בצבע – אבל אין בו תחכום מעבר לזה. גם לא ממש הגנה. מעט עצל. לא שעצלות היא סעיף בעייתי עד כדי כך, היא אפילו קרובה ללבנו לעיתים מזומנות, אבל מגי קצת מבוגר מדי, קצת שבע מדי. ובכלל, לא נוכל לבחור במישהו שמשמש כמחליפו של איגור נסטרנקו אפילו אם מדובר בשיקולים טקטיים. מגי אמנם שמאלי וזה בפני עצמו יתרון במאבק על לבנו, אבל גם מקום ב-24 האחרונים זה מכובד. מודח הינו.
ריצ'רד הנדריקס – קשה שלא להעריך את הנכונות לעבוד קשה, את האגרסיביות והיעילות שהנדריקס מראה כמעט בכל הזדמנות. צעיר, פיזי, אתלטי, המון מוטיבציה, עושה הרבה ממעט. ודאי כשמדובר ברמת ליגת קזינו. לא מדבר הרבה, בא לעבוד. תכונות שיש להעריך, כאמור, אם כי לא כולן הולכות בהכרח יד ביד עם מאפייני חביב נולד הרשמיים והלא רשמיים. אגב, אם יישאר כאן ויתקדם יש לו פוטנציאל להיכנס בעתיד לרשימת גדולי 'ביג תחת' שהיו כאן. בינתיים, הוא ממשיך איתנו הלאה.
דוויין מיצ'ל – מקום בחמישיית העונה יש לו. עונה מצוינת. שחקן שנדמה היה לנו בעונה שעברה, על אף שאיש מאיתנו לא היה אז וגם עכשיו איננו אביב לביא, שלא נשוב לראות אותו. שיחק בחולון, סיים שם לא-משהו-בכלל והתייצב קצת באיחור בשלב טרום העונה כדי לעמוד לרשות ראש שבט האפרים בראשל"צ וסביבותיה.
גם ריבאונדר, גם מוביל כדור שני, גם סקורר, גם מוסר. ובכל זאת, משהו שם לא יושב טוב בעיניי, לא בהכרח משהו שאפשר להגדיר במדויק. סוג של פזיזות אולי? קצת חוסר אחריות לעיתים? שקלנו בחיוב להעלות אותו הלאה כי באמת מגיע לו, אבל אחרי מחשבות רבות השבנו בשלילה. מה שטוב לחמישיית העונה לא טוב בהכרח לטופ 16 של 'חביב נולד'. ואנו עושים זאת בלב כואב, יש לומר, יען כי מדובר אולי בניפוי הקשה ביותר שבוצע בשלב הזה ואולי אפילו בכל שלבי ההדחה עד עתה.
אייזיה סוואן – ברבור מלא הוד בדרך כלל. עף גבוה, יותר מאשר רק עוקץ לשלוש אלא ממש מרביץ משם, חייכן וכל ראיון איתו הוא חגיגה. אחראי לקפיצה של ראשל"צ קדימה, אבל בסופו של דבר אחרי סקירה של השמות הבאים שעוד לפנינו, עושה רושם שסוואן יישאר בחוץ במלוא הכבוד ואפילו בצער. יש לנו מועמדים טובים יותר.
צ'אק אידסון – האיש שהוא שילוב מהפנט של וודי השריף ובאז לייטייר הרביץ פיינל פור יורוליג לא רע, וגם לקח עניינים לידיים כשדורון פרקינס נפצע. אחרי 7 משחקים בדאבל-פיגרס בנקודות מתוך 22 משחקים הראשונים בליגת קזינו, הוא קלע בכל שמונה המשחקים הבאים 10 נקודות ומעלה. אידסון הוא פטיש-פטיש למדי והיכולות שלו מגוונות עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ. לא תמיד הוא מראה הכל, לפעמים כי לא צריך ואחרים עושים את זה לא פחות טוב ממנו, אבל הבן אדם מראה כדורסל מהסוג שאנחנו אוהבים והוא עולה לסיבוב הבא.
דגן יבזורי – התקדמות-התקדמות, ידית-ידית, לעניין-לעניין, בן אדם-בן-אדם, שלנו-שלנו אפילו שהוא לא היידה-גוני. נרצה אותו איתנו גם בטופ 16. יבזורי ממשיך ובגאון.
וורן קרטר – האיש הזה צריך להמשיך איתנו. התחיל לא טוב ומהוסס וכבר שלחו אותו הביתה בדיבורים ובכתבות, אבל הוא נשאר והפך לשחקן מרכזי וחשוב במערך ההפקות והאירועים של ל"ל המולך על ג"ג. פוטנציאל דאבל-דאבל בכל משחק, יעיל ושקט ומוצא חן בעינינו. נרצה לבחון אותו גם בהמשך.
ג'ייסון ריץ' – אין חולק או חולקת או מחלוקת על היכולות האישיות של החבר הזה, ברם אולם ואף על פי כן לאורך חלקים רבים של העונה הוא שיחק מתחת ליכולתו, ולא נוכל להעלות אותו לשלב הבא. מודח הינו.
אדריאן בנקס – סקורר רציני, אתלטי, מרחף, קולע שלשות, מדנקק דאנקים, שנפל לאחת הקבוצות המרגיזות ביותר שראיתי בשנים האחרונות. כזו שקשה להבין איך לא הצליחה להוציא מעצמה יותר פלפל ואנרגיות ומוטיבציה, וחשוב מזה – יותר אינטליגנציה. בנקס נתן כמה וכמה (וכמה!) הצגות גדולות ברמה האישית ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שיש לו מקום בטופ 16 שלנו.
ריץ' מלצר – אחד השחקנים המרשימים ביותר העונה, עשה את שלו בשקט ובצנעה, נאבק ונלחם בתוך חילופי שחקנים, פציעות, דילול מצבת כוח האדם ועמד בכולם בגבורה. הרביץ פלייאוף יוצא מהכלל, אבל הפועל חולון נותרה כל כך דלילה בכוח אדם מיומן ברמה גבוהה, שאיכשהו קרס שוב ושוב לקראת סיומי המשחקים נגד ג"ג הפקות ואירועים בע"מ. אומרים שגם חביב הינו ברמה האישית. נרצה לבחון את דמותו גם בשלב הבא.
רון סטיל – מרבית חברי הנשיאות אוהבים את הבחור ואת סגנונו, ולא נכחיש כי סיים עונה אישית לא רעה בכלל, כולל פלייאוף מוצלח. הוא גם מלך אחוזי העונשין העונה, נרצה לכבד זאת בתשואות רמות. ברם אולם וגו' – אין מקום לכולם. במלוא הצער, סטיל ייפלט אם כי נצמיד תג תזכורת לדש בגדו ועליו נכתוב: 'אוהבים אותך למדי, חבוב. הישאר עמנו לעונה נוספת, כדי שנוכל להעניק לך צ'אנס ראוי יותר בעונה הבאה'.
דן גרונפלד – ידו בכל ויד כל בו, היה כותב עליו ודאי יגאל מוסינזון הפלאי זכרו לברכה, לו היינו מבקשים לתאר את דמוי נער הישיבה הזה. עם כיפה, טלית וציצית וסידור בידו, אין לי ספק וספק אין לי שהיה נראה בדיוק, אבל בדיוק, כמו תלמיד חכם. במקום זה הראה חוכמה על המגרש, חוש התמצאות וגם שאפתנות גדולה לאורך העונה והפך לשחקן מרכזי ביותר בבני השרון. נשאיר אותו.
דייויד בלו – זה יהיה לא נכון לומר, שלא למדנו להעריך את בלו יותר מאשר בעונות קודמות. להיפך, למדנו-אף-למדנו. ידיתו הנוצצת והשיפור בתחומים אחרים במשחק שלו הפכו אותו בגיל 30 לשחקן שלם וחשוב יותר משהיה בעבר. מקצועית, זה טוב ויפה. חביב נולדית, זה לא הופך אותו לקרוב יותר ללבנו. הערכה, התרשמות מיכולתו ולעיתים השתאות של ממש, בהחלט יש. אבל דייויד בלו כחביב נולד? לא רואים את זה קורה, כאן אצלנו בנשיאות. אז שמא נחתוך עניין כבר כאן ונישאר ידידים לתמיד? שמא אינדיד.
הווווויל סולומון – את עיניו היוקדות-הוזות לא נשכח לעולם. חיית משחק הינו. סיפור הטוויטר בו הביך את מאמנו כלל עם ועדה ועולם ומלואו ותבל כולה - לא נשא חן בעינינו כלל ועיקר. ועם זאת, לשירת הווווווויל סולומון המלחאית נצטרף מיד ובכל עת, שהרי אליל הינו ובעיקר מיוחד ושונה מהטיפוסים הסטנדרטיים. נרצה לראות אותו בטופ 16 על אף הצניחה במעמדו וביכולתו במהלך העונה. עם זאת, יש להודות כי סיכוייו להיבחר קטנים.
ממשיכים לנפות בקרוב.
שלומות ונצורות בשלב זה.
