מזל טוב כפול לרגל יום הולדתו של איתי סלע הפלאי ולרגל הולדת כדורסלע הפלאי אף הוא. וסחתין על יוזמת שאלותשובות עם רו"ח ד.שמיר. היה מרתק בעיניי. כמה דברים מהתקופה האחרונה, שאני אשמח לשמוע את דעתך לגביהם.

מה אתה אומר על סוגיית הליגה האדריאטית ומכבי ת"א? וכוונתי היא מהבחינה המקצועית, לא מבחינת ליגה אדריאטית כקלף-מיקוח-לא-כזה-משהו-בדיעבד אל מול ליגת קזינו והעומד בראשה, אלא האם כדאי או לא עבור הקבוצה כקבוצה?

יצא לי לחשוב על העניין הזה לעומק אחרי שפורסם שהשיקולים הם כלכליים ברובם, וכי ישנם שיקולים אחרים שטרם פורסמו. לאור העובדה שמזה כמה וכמה (וכמה!) זמן שמכבי מתנהלת כחברה לכל דבר ועניין ולא כקבוצת ספורט, חשבתי לעצמי שבעצם ההנהלה הולכת (כנראה) לבצע כאן מהלך שהעובדים שלה מתנגדים אליו, ואם אני לא טועה גם בלאט מתנגד לאפשרות להצטרף לאדריאטית בנוסף לליגת קזינו.

לא בטוחה שזה צעד חכם במיוחד לעשות משהו שיודעים מראש שהעובדים נגדו, שעלול להוביל לשחיקתם ולירידה בהישגיהם. ובסופו של דבר ההישגים הם אלה שעומדים לנגד עיני ההנהלה, במיוחד אחרי העונה האחרונה. אז מה דעתך בעניין הזה?

ועוד סוגיה: מה אתה אומר על הפועל ת"א ואי-העפלתה (הזמני) לליגת קזינו? כל הכבוד למ.כ הבקעה על העלייה אחרי סוויפ שלא הולך ברגל בכלל-בכלל, וחבל על הפועל שאחרי עונה יפה כמו שעשו, לא הצליחו לעלות ליגה על המגרש.

אני חייבת לציין משהו שדי הכעיס אותי: אבנר קופל צוטט כמי שאומר שהפועל ת"א תהיה בליגת העל, כי לקהל שלה מגיעה קבוצה בליגת העל. באמת? ככה קובעים אם קבוצה תהיה בליגת קזינו? לפי הקהל? ויותר מזה - לפי קהל ששירי שואה בעיניו הם שירי עידוד לקבוצה שלו? והאם הוא היה אומר שהבקעה בכל מקרה תהיה בליגת קזינו במידה והמצב היה הפוך? אתמהה ממושכות.

ודבר אחרון - ברכות למכבי ראשון על הזכייה באליפות לנוער. שחקנים טובים יש שם, לא נכחיש זאת.

שירה

שלומות,

תודה על הברכות. אני די בטוח שמבחינה מקצועית ההצטרפות לליגה האדריאטית לא שווה את הטרחה, הטרטור, המאמץ, עוגמת הנפש המצטברת של השחקנים והצוות המקצועי. אבל אל תשכחי שזה אני, ממציא המוטו הנוח: "נוחות, נינוחות ונוחיות" לפני כמעט כל דבר אחר.

האם ההצטרפות לאדריאטית מצדיקה את ההכנסה הכלכלית שמכבי ת"א יכולה להפיק מהעניין הזה? זו הרי לא משוואה ברורה או מקובלת, כי אפשר להשוות זיעה, עייפות ואנרגיות מבוזבזות לכסף. ההנהלה עשתה את החישובים שלה והחליטה מה שהחליטה. העובדים לא מרוצים? אין מה לעשות. ההנהלה קובעת ולא הם.

ככל שעקבתי, עד היום הצטרפו שתי קבוצות לליגה הזו שאינן ממדינות יוגוסלביה לשעבר: כלומר, כאלה שנאלצו להסתובב בדרכים יותר מהמקומיות: מכבי ת"א בעונת 2002/03 ונימבורק, אלופת צ'כיה, בעונה שהסתיימה. למכבי הספיק הסיפור ההוא ובתום עונה אחת היא לא חזרה לשם. נימבורק כבר הודיעה שלא תמשיך בעונה הבאה. מאוד יכול להיות שאם היתה ליגה ים תיכונית ברמה גבוהה עם 13 משחקים באתונה, סלוניקי, איסטנבול, אנקרה ולימסול, מכבי היתה בוחרת באופציה הזו. כרגע, היא לא קיימת.

צפויים להיות למכבי ת"א יותר משחקים קשים וצמודים באדריאטית מאשר בליגת קזינו, זה נכון. אבל, בעצם, אני לא יודע עד כמה חשוב לאוהדי מכבי ת"א התואר שנקרא אלופת הליגה האדריאטית. עד כמה זה באמת מזיז להם או משנה להם. יש להניח ולהניח יש, שהקהל היה ממשיך לבוא, לעקוב, לקנות מנויים ולעודד כמו תמיד גם אם הרפתקת האדריאטית לא היתה יוצאת לפועל.

במלים אחרות: אפשר היה לוותר בקלות, אבל יכול להיות שהסיפור הזה נכון בעיני מכבי ת"א לא רק מבחינת הגדלת ההכנסות אלא כצעד שמוכיח למנהלת הליגה שקצו שם בניסיונות להגביל ולשבש את הדומיננטיות של הקבוצה בליגה הישראלית.

בואי נסיים את הקטע הזה בעוד עניין אחד, אם כבר מדברים. מספרים המספרים ואומרים האומרים ומדווחים המדווחים, שעונה באדריאטית תכניס שני מיליון דולר למכבי ת"א. אני, שאפילו לא מספיק נמרץ וחרוץ כדי להשיג באנר בתשלום לכדורסלע-האתר, לא מזלזל אפילו בגיוס של 50 שקלים לקופה המועדון, ובכל זאת יש לי שאלה.

והנה היא: מילא רענן כץ שהלך, לא רציתם אותו, נעשה בלאגן כללי מסביב, אוקיי, הבנו. אבל האם לא יותר פשוט להכניס שותף או שניים עשירים במיוחד לגוף המנהל שיגדילו את התקציב, מאשר לקחת את כולם לסובב-אדריאטית? קשה לי להאמין שלא יימצאו קופצים על הצטרפות לניהול ובעלות מכבי ת"א, יש מספיק חברות ואנשים עשירים כאן עם זיקה לספורט, שביניהם ישנם ודאי לא מעט אוהדי מכבי ת"א.

לעניין הפועל ת"א: בלי כל קשר לקהל אני חושב שקבוצה שלא עלתה דרך המגרש לא אמורה לעלות בדרכים אחרות. אלה לא הכללים שמנהלת הליגה דבקה בהם, ומבחינתם יש עקרונות וקריטריונים אחרים. בכלל, המחשבה לנסות ולהיות כמו ב-NBA, עם כל מיני מועדונים שיכולים להיכנס לליגה על סמך כשירות פיננסית למספר שנים קדימה, היא ניסיון לחקות גישה שלא קיימת כאן. מאז ומתמיד חיינו פה – ולא רק פה, אגב, אלא כמעט בכל העולם – על עליות וירידות, שכר ועונש, הצלחה וכישלון. יהיה לא פשוט לשנות את התפיסה סביב העניין הזה, אם וכאשר.

היידה, לסיום, לנוער של מכבי ראשל"צ, היידה, היידה, היידה!

שלומות ונצורות בשלב זה.