בנוסף למה שכבר רשמת הנה כמה נימוקים והערות למה הבחירה במקל לגמרי ראויה:

1) אם אפשר לזהות ככה בין השורות סממנים שמבדילים בין חביב נולד לסתם תחרות בחירת שחקנים מצטיינים היא שחביב נולד מחפש את המשהו הזה שמעבר למספרים הרגילים. המספרים הם הבסיס - לא נכחיש זאת - אבל אם למעשה הובן נכון החביב אמור להיות סוג של ווינר, סוג של אנדרדוג לוחם וסוג של תותחן שקט ואימתני (שים לב איך בתמונות הרצות של 4 הזוכים הקודמים שם למטה משמאל, אין אף חיוך).

בהחלט אם זה מישהו שהיה מתחבר לקבוצה שבה הוא משחק ועולה נניח ליציע ומתחיל לתופף עם הקהל (היפותטי לגמרי) - לא היית מתעלם מכך. אם הוא קולע סל ניצחון משוגע עם הבאזר זה יכול להיות שווה נקודה גם אם קודם הוא החטיא את כל 9 הזריקות. תיישון הוא שחקן מעולה שהציג מספרים פנטסטיים בכל קנה מידה - אבל הוא לא הוכיח את עצמו כשחקן שאליו הולך המשחק באותם הרגעים המכריעים בפלייאוף. חוזה במכבי ושידרוג משמעותי ומוצדק בקריירה כן אבל חביב נולד לא בהכרח. אגב בהקשר הזה עדיין לא ממש ברורה לי העובדה שהוא לא נבחר לחמישיית העונה של הליגה.

2) לגבי מאירק'ה - הוא זכאי לשלל התשבוחות והרעפת המחמאות להן הוא זוכה. פשוט חביב נולד זה סיכום של עונה אחת ולא העשור. שחקן העשור כן אבל חביב נולד על עונה מסוימת - לא בהכרח.

3) האמת שלא הייתי מופתע אם דווקא "סרינה" פארגו היה לוקח השנה. כשחתם במכבי לא נראה שהכוונה היתה שהוא יהיה ה-שחקן של הקבוצה עמוק בתוך מאי כשמכבי מגיעה לגמר האירופי ומשחקת נהדר. כמו תיישון גם הוא נראה חביב באישיותו וכמו תיישון שזכה לחוזה במכבי גם הוא זוכה לשידרוג משמעותי במעמד ובשכר - כך שאולי זה מספיק ולא חייבים להגזים ולהוסיף גם את תואר החביב. אך כאמור אם היית בוחר בו זו לא היתה אולי בחירה מפתיעה.

4) יש באתר ובענף בכלל מדי פעם ופעם קובלנות על כך שהכדורסלן הישראלי של היום כבר לא נמצא במרכזן של קבוצות הליגה. הזרים הם אלו שמרכיבים את התפקידים המרכזיים והישראליים הם רק השחקנים המשלימים. במובן הזה מקל הוא-הוא השחקן הישראלי הכי בולט להפרכת הטענה הזו - הוא אמנם לא קולע 20 נקודות למשחק אבל גליל/גלבוע היא שלו מעל הכל. הוא מנהל את המשחק, מוביל את המהלכים החשובים ונראה שהזרים משלימים אותו ולא להיפך. העובדה שהוא עושה זאת בכפיפה עם הצלחה קבוצתית לא מבוטלת ולא צפויה שאיננה נרשמת במכבי ת"א מכניסה אותו לרשימה של שחקנים כמו שפר ואחרים מהעבר.

5) מה שאולי קצת מפריע זה שישראלי נבחר דווקא ולא שחקן זר הפעם. ישראלים מובילים בליגה הם סוג של חביבים אוטומטיים גם אם משחקם אינו מושלם - מתחברים אליהם יותר בקלות ומזדהים עם המשחק שלהם בקבוצות השונות. במובן הזה האם אולי הבחירה בזרים היא כדי שנדע להעריך את היכולות שלהם ולהזדהות עמם שכן בדרך כלל הם למעשה המוציאים לפועל העיקריים בקבוצה - מעבר לעובדה ששפמים יותר נפוצים בקרב הזרים? מקל מצליח לעבור איכשהו את המבחן הזה בזכות הסעיף הקודם - בדומה למאירק'ה וגם למורן רוט נניח מבחינת הדקות והחשיבות שלו הוא כמו שחקן זר למעשה. על כן הבחירה בו ראויה גם מבחינה הזו.