שבתי מסיור כפוי של צהריים בתל-אביב-הכרך. כפוי, כי אין לי מה לעשות בתל-אביב-הכרך בצהריים ברוב המקרים. כפוי, כי בצהרי יולי יש לי מה לעשות שם אפילו פחות.

ובשובי לרמת גן-העיר, דוהר באחת ממכוניות הצי נשיאותי הממוזגות, צעקות וקול סירנה ברדיו: אכן כי כן, ריטה עם "שביל הבריחה". השיר שפרסם אותה אי-אז בימים, עם סיפור הז'קט הצהוב שהחליק על הכתפיים שוב ושוב תוך כדי השיר. בחורה שבאה משום מקום, פתחה את הפה, הרעידה את הקירות והשאר היסטוריה.

סיפור גרנדיוזי זה היה. לשיר היו עוצמות יוצאות דופן, אבל לא פחות ממנו דיברו אז על הז'קט. החליק בטעות או בכוונה? רצון למשוך תשומת לב בפרובוקציה קטנה, או מקריות?

לא יודע. אבל אפשר, אגב, להבין את הז'קט. הוא בסך הכל ניסה לרדת למקלטים לנוכח אזעקת האמת.

ובעודי מקשיב לריטה ולקול חסר התקדים עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ, לפחות נכון לאותה נקודת זמן שבה יצא השיר, אני שומע שוב ושוב את "הייה לי מלך" שלה, אבל שומע בתוך זה גם את "היי אלימלך" בין אם אני רוצה או לא רוצה.

וחשבתי לעצמי: מעניין באמת מה אומר ישראל אלימלך האגדי על יורשו בחולון, או המסומן להיות יורשו, מורן רוט.

אוהב? לא אוהב? מפרגן או לא? מעריך או פחות? יש דמיון לדעתו או שמא פחות ממה שחושבים?

אבל היי, אלימלך יושב כבר שנים רבות אי שם בפאתי לאס וגאס, או שמא בטבורה, וקולו לא נשמע.

"היי אלימלך!".

יכול להיות שצריך לתת לריטה לצעוק את זה, הוא בטח ישמע וישיב.

הלכתי לבדוק, סתם ככה, את הרזומה של אלימלך כדי להיזכר. ובום, יאאא אולוהייים! 15 עונות האיש שיחק בחולון. ח-מ-ש ע-ש-ר-ה ע-ו-נ-ו-ת!

והשחיל בקריירה גם עונה באילת, עונה בגבעתיים ושתיים במכבי ת"א.

אז נכון, גם אני כתבתי, ואולי חטאתי בהשוואה הזו. ויש תכונות של רוט שבאמת מזכירות את "היי אלימלך", במיוחד כשהוא טס באולם הפחים, אבל כדי שרו"ח ד. שמיר, המאמן העתידי של חולון, יבקש ממנו "הייה לי מלך!" והוא באמת יהיה, צריכים לקרות עוד הרבה מאוד דברים באולם היחיד (?) בליגת קזינו שעדיין אינו ממוזג.

אגב, לא טענה מנהלת הליגה אי אז בימים שוב ושוב, ושוב ושוב, שכל האולמות בליגה צריכים להיות ממוזגים עד תאריך זה וזה, אחרת לא יאושרו?

והאם התאריך הזה לא עבר מזמן?

אתמהה ממושכות ונואשות ולא אבין זאת.

שביל הבריחה לכבודך, היי אלימלך. השמיע קול.