נראו לאחרונה
 
 
הספר "דאנק בפרצוף"   הספר "דאנק בפרצוף"
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
היונה נרגע. והופ - הוא שוב בלחץ
לסיכום קיץ עמוס בפעילות אבל לא בהישגים של נבחרת ישראל, הנה סטטל'ה אחרון בשלב זה עד שיהיו עניינים חדשים לדווח עליהם לאומה.
8/9/2011    
 

אוקיי, העם ביקש והעם יקבל סטטל'ה לסיכום ענייני נבחרת ישראל. עוד לפני הכל יש לבשר בשורה חשובה: כאוהדי יונה הנפלדית נמרצים כאן בנשיאות ובדירקטוריון גם יחד, נרשמת אנחת רווחה גדולה: יניב גרין וטל בורשטיין כבר לא יעשו את זה.

לא שחשבנו אחרת, אבל אחרי האליפות בליטא הדברים עוד יותר חזקים, עוד יותר בולטים. הם לא יעברו אותו ברשימה.

גרין קלע 15 נקודות בלבד באליפות ובורשטיין 11. בקצב הזה הנפלד האגדי, שספק אם הוא מודע בכלל לסיטואציה, יכול להמשיך ולעשות את מה שהוא עושה ביומיום מבלי להיות מוטרד. שניים מהוותיקים בנבחרת כבר לא יעברו אותו בטור קלעי הנקודות של כל הזמנים בנבחרת ישראל, מה גם שגרין ובורשטיין מזמזמים פרישה מהסגל, או שמא העניין ייחתך דווקא בידיים של הצוות המקצועי.

הנפלד במקום הרביעי עם 160 הופעות ו-1,564 נקודות, גרין חמישי עם 157 ו-1,361. בממוצעים, שזה פחות קריטי כרגע אבל אם אנחנו כאן אז למה לא – זה יוצא 9.8 מול 8.7 לטובת היונה.

בורשטיין עם 1,158 נקודות ב-124 משחקים (ירד ל-9.3 בממוצע, אחרי שהסתובב באזורים של 10 וגם 11) נכנס למקום העשירי בין קלעי כל הזמנים, אבל לא יחזיק שם מעמד המון זמן. עוד מעט ליאור אליהו יוציא אותו משם.

אבל רגע, עוד לפני אליהו בואו נדבר על האיום האמיתי על היונה. קוראים לו יותם ולא נשלם הקסם הלפרין, שהרביץ באליפות בליטא כמעט 12 נקודות במשחק. על פניו, כמעט שאין ספק שיותם יחלוף על פני הנפלד. לדעתי הצנועה, כל עוד לא נשבר לו הזובון ולמאמנים לא נשבר הזובון ממנו, הוא אמור להמשיך לשחק ובגיל 27 וחצי בערך יש לפניו בטח שלוש שנים נוספות (אני לא אומר יותר מזה, יען כי כולנו עדים להשתלטות העלטה על בורשטיין, למשל, בגיל 31 וחצי ומי יודע מה יקרה עם הלפרין).

בשלוש שנים יכולים לקרות הרבה דברים, אם כי שימו לב גם לזה: הלפרין החמיץ מספר משחקים הקיץ, משהו שלא קרה לעיתים קרובות קודם לכן. נולד לו בן, נולד לו. ואולי בעוד שני קיצים ייוולד עוד אחד במזל טוב, שישבש שוב את דהירת אביו במעלה טבלת כל הזמנים.

כך או אחרת, אחרת או כך, ליותם יש כרגע 1,317 נקודות ב-124 משחקים (10.6). בחישוב ריאלי של משהו כמו 11 משחקים בכל אחד משלושה הקיצים הבאים, שבהם יקלע בהתאם לממוצע שלו, מדובר בתוספת של 350 נקודות. כלומר, 1,667. כן, עובר את הנפלד. לא יעזור כלום, כנראה.

בוזי ינאי, אגב, יושב במקום השלישי עם 1,700. קיץ אחד נוסף, או התעלות לאורך שלוש השנים המדוברות, והוא עובר גם אותו. על דורון ג'מצ'י ומיקי ברקוביץ' שיושבים במקומות 1 ו-2 בהתאמה, אין מה לדבר, הם לא באזורים האלה בכלל מבחינת מספר הנקודות שקלעו.

לעומת זאת, בכל מה שקשור למספר ההופעות, הלפרין בהחלט יכול לחלוף על פני ברקוביץ', ולסיים קריירה כמספר 2 בכל הזמנים אחרי ג'מצ'י. למיקי יש 165, למוטי דניאל 162, להנפלד 160, לגרין 157 כרגע, לינאי 150. אם לסכם את עניין יותם ולא תם הקסם – היעדים הריאליים של הלפרין הם מקום שני בסך ההופעות ומקום שלישי בין קלעי הנקודות של נבחרת ישראל בכל הזמנים. יש מישהו שלא היה רוצה להתחלף איתו חוץ מדורון ג'מצ'י ומיקי ברקוביץ'? אני לא מכיר אחד כזה.

אליהו, אם מדברים, נתן חתיכת קפיצה. הוא התחיל את הקיץ במקום ה-26 ברשימה ונתן זינוק עד למקום ה-15 כולל משחקי ההכנה, יו נואו. כרגע יש לו 971 נקודות בדיוק כמו לדורון שפר. אליהו לפניו, למעשה, כי הוא עשה מה שעשה ב-81 משחקים בעוד שפר נזקק לחמישה יותר כדי להגיע לאותו מקום. הממוצע של אליהו הוא 11.98, מכובד ונאה.

פניני התחיל את הקיץ במקום ה-48 והיום הוא ב-28. קחו נשימה: הוא עבר את פיני חוזז, אביגדור מוסקוביץ', עפר פליישר, שוקי שוורץ, ג'ון וויליס, ליאור ליובין, גיא גודס, מארק טורנשיין, רמי גוט, דריק שארפ, חיים שטרקמן, עמית תמיר, צבי לובצקי, אילן זייגר, דוד קמינסקי, יואב ספר, סטיב שלכטר, איתמר מרזל וג'ק איייזנר. הבא בתור הוא דורון שפע ומפרידות ביניהם 23 נקודות בלבד.

דייויד בלו התחיל את הקיץ במקום ה-107 וסיים במקום ה-67, יען כי בטווחים של 200-100 נקודות בקריירה ישנם הרבה שחקנים והפערים קטנים. אתם לא באמת רוצים שאתחיל לכתוב כאן עכשיו את כל 40 השמות, נכון?

מי שאכל קש לאורך כל ההכנה והאליפות הוא אורי קוקיה, שלא רק שכמעט ולא קיבל דקות משחק אלא גם נאלץ לראות איך הממוצע שלו צונח מיום ליום מבלי יכולת ממשית לעשות משהו לגבי זה. הכלל המקובל הוא – גם אם מעט לא הוגן – שכל מי שהתלבש למשחק בינלאומי הדבר נחשב כהופעה בטור ההופעות שלו, גם אם לא שיחק. לקוקיה, וגם לרוברט רות'בארט, אגב, זה קרה כמעט כל הזמן.

זה מוזר, לרות'בארט יש כבר 26 הופעות בנבחרת ישראל שברובן כלל לא שיחק אלא ישב לבוש על הספסל והמאמנים בחרו שלא לאפשר לו לשחק. לקוקיה יש כבר 33 משחקים בינלאומיים, אבל באלה של הקיץ הוא ישב בצד או שיחק מעט מאוד. הממוצע, בהתאם, צנח מאוד. לא שקודם היה גדול במיוחד, אבל כעת הוא עומד על 1.5 נקודות במשחק. רות'בארט יושב על 0.65 בממוצע. אני מאמין שבלובליאנה הוא יקלע יותר.

וזהו, בעצם. אוחיון, נעימי, אפיק והחבר'ה האחרים לא רשמו איזה ששוווווון – ושמחה! יוצאת דופן.

ולכן, ועל סמך הדברים - שלומות ונצורות בשלב זה.

 
 
שוטה הנבואה
 
 
קצת קארים, שיהיה. ...
 
 
אחרי דנילוביץ' ומאיירס, הנה עוד שני אירופיים מובילים. ...
 
 
יאאא אולוהייים! איזה צילום. ארל האליל מקבל ערך. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up