נראו לאחרונה
 
 
מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99    מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אולי ישים שום בנעליים, אולי ישים
הנתין המכובד צורקה רוצה לדבר על ריקי רוביו. סתם ככה, מה יש. הוא לא אשם שיו"ר הדירקטוריון בחר לטפל במייל שלו שבועיים שלמים אחרי שנשלח, כן?
3/10/2011    
 

שלום,


לקראת האליפות השנייה ברציפות של ספרד הגיע הזמן להתמקד בשחקן אחד שנמצא ברמה אחת לפחות מתחת לרמתו הרגילה.


מדובר כמובן בחבר ריקי רוביו. כבר כתבתי באליפות הקודמת (בדומה לדעתם של הסר ורב"ס המכובדים) כי הוא השחקן הכי אוברייטד באירופה.


אם באליפות הקודמת הוא היה איכשהו סביר, באליפות הנוכחית הוא שובר שיאים של שום כלום. בהשוואה לאליפות הקודמת הוא ירד מ- 22.6 דקות למשחק ל -16.4 דקות בלבד (ותודה לקלדרון שהפעם נמצא בנבחרת).



בחטיפות הוא אמנם עדיין מהמצטיינים עם 1.4 חטיפות למשחק בדומה לאליפות הקודמת, אבל חבוב - מה עם הקליעה?


רק 1.6 נקודות למשחק (לעומת 5.9 נקודות באליפות הקודמת).


והשיא (של השפל): 1 מ-15 לשלוש (ובאחוזים: 6.7!) לעומת 6 מ-21 באליפות הקודמת (28.6 אחוזים שפתאום נראים כמו הישג מהולל).


דרך אגב, גם שאר חבריו של רוביו לקו האחורי בנבחרת ירצו לשכוח את האליפות מבחינת הקליעה ל-3.

כולם מלבד כמובן "לה בומבה" נבארו שמצדיק את הכינוי שלו עם 31 מ-69 ב- 44.9 אחוזים נהדרים. אבל השאר: יול עם 3 מ-13 ו-21.4 אחוז, סן אמטריו עם 2 מ-12 ו-16.7 אחוז בלבד.


צורקה



מודה לך על הנתונים שסיפקת, מתנצל על העיכוב בתגובה ומעדכן את העם כי דבריך נכתבו במהלך ה-18 בספטמבר, יום הגמר בין ספרד לצרפת ועוד לפני הזכייה.


אכן כי כן, רוביו נראה רע בהמשך ישיר לעונה שלו בברצלונה, שגם בה, בלי לבדוק, אני מניח שהוא ירד בנתונים לעומת העונה הראשונה שלו שם.


אני לא יודע מה ההסברים האמיתיים לגבי הצניחה הזו במספרים ההתקפיים, ובעיקר לגבי ההססנות הנוראית שהוא מגלה כלפי חוץ (וכלפי פנים היא ודאי גדולה בהרבה), אבל יש לי הערכה אחת.


נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שברצלונה של העונה השנייה שיחקה כדורסל איטי ומסודר יותר, לעומת זו של העונה הראשונה שלו שטסה הרבה יותר טוב. למה ואיך? אולי משהו בהבדל בין החיבור שהיה לקבוצה עם פיט מייקל לעומת התקופה שלה עם אלן אנדרסון, אבל ספק אם אפשר להשליך את התזה הזו כולה על טיעון צר כזה.



ממצב שבו רוביו רץ ומוסר להאלי-הופים לפראן ואסקס או נהנה ממסירות מאחורי הגב ובין הרגליים, הוא נעשה מין מסדר משחק ארכאי כזה שמחכה שנבארו ייצא מהחסימה, כדי לתת לו את הכדור בדיוק ברגע הנכון. זה חשוב לדאוג לנבארו, כי בסופו של דבר מי כמותו יכול לאסוף נקודות מכלום וגם כי הוא אליל הסיפרה, אבל באיזשהו מקום משהו בחופשיות ובעצמאות של רוביו קורקע וכמעט נמחק עד שבשלב מסוים הוא הפך למחליף של ויקטור סאדה.


נדמה לי, על אף שאינני, שבארכיון כדורסלע-האתר נכתבו לא פעם דברים בעניינו של רוביו גם במסגרת מהדורת שאלותשובות. אחת מהן ודאי הוקדשה לו. אם נחיה גם נזכה לראות את הארכיון המצונזר והמושבת ברובו שב לאיתנו ביום מן הימים, ואז אפשר יהיה לבדוק ולדלות תשובות נוספות.


ממה שהספקתי לראות באליפות אירופה בליטא, הוא עדיין מהסס בקליעה גם כשיש לו אותה, וסגנון הזריקה שלו נראה לא טבעי במיוחד. האמת? עם זריקה פצלוחית כזו גם אני הייתי חושב פעמיים ושלוש.



מה שכן יש לו, ואת זה כנראה אי אפשר לקחת, זו אינטנסיביות יוצאת דופן. הבחור זריז מאוד, הוא מוכן ורוצה לשמור והוא עובד עם הרגליים כמו שמעט עושים. ההשפעה ההגנתית שלו על הקבוצה גדולה יותר מאשר ההתקפית. לא שזה קשה במיוחד במקרה שלו, אבל ישנם רק מעט שחקנים שיכולים לומר זאת על עצמם.


אהה, ויש לו גם חטיפות וריבאונד, אבל את זה גם יוגב אוחיון עושה, כן?


שיהיה לחבוב הזה בהצלחה במינסוטה.


שלומות ונצורות בשלב זה.

 
 
שוטה הנבואה
 
 
אבל כבד
 
 
מי השחקן? ...
 
 
פעמיים אלוף אירופה עם מכבי ת"א, מדליסט כסף עם הנבחרת. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up