נראו לאחרונה
 
 
מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99    מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מערכן של הריגות לערכן של תוספות
רועי וידברג ותומר רוזנטל העבירו פניות רשמיות לתיבת המייל הנשיאותית, וזכו במהדורת דופלקס נאה כרפאל. האזינו נא בני העם ובנותיו.
13/11/2011    
 

שלומות ונצורות ערן,

הייתי רוצה להפנות לתשומת ליבך לעניין פעוט בשולי ליגת קזינו-שלנו:

מרקו "ערכן של הריגות" קילינגסוורת'. בעונתו הראשונה, בנתניה, היתה לי תחושה שמרקו זה עוד גדול (או לפחות בינוני-פלוס) יהיה, ושהוא בדרכו לקבוצות סטייל הפועל-ירושלים שכאלה. יענו, שחקן ברמת יורוקאפ, לא ברמת הליגה הבלקנית, יו נואו.

מרקו קילינגסוורת'

אולם, בשנה שעברה, נראה כי החבר לקח קצת רסקיו-רמדי או משהו, נרגע, והפך רשמית להיות עומאר סניד/בריאן טולברט הבא. מה כוונתי? אני מתכוון לזן החביב של זרים לא-רעים, שכנראה אוהבים את הנוחות המסוימת שיש לאמריקאים בישראל על פני רוב מדינות אירופה האחרות, ופשוט מכתתים כאן רגליהם בנחת.

נכון, מדי פעם יש להם הבלחות בקבוצות גדולות יותר (יענו הפועל ירושלים או עונה מוצלחת במיוחד של קבוצה בינונית), אך מהר מאד הם חוזרים שוב לאשקלון-רמת גן-חולון-נתניה למיניהם.

מה שאני לא מבין בשחקנים מזן זה:
למה הם מתעקשים לעבור קבוצה בכל עונה, מלבד מקרים נדירים?

"ערכן של הריגות" הספיק בשלוש עונות להיות בארבע קבוצות בישראל- כלומר שליש ליגה! אני לא אנסה אפילו לזכור בכמה קבוצות ביקרו "כרמית גיא סניד" או טולברט-המצחיקולו. אני מהמר שזה בערך 6-5 קבוצות לפחות לכל אחד מהם.

מה יש, חברימוס?

מרקו קילינגסוורת'

אם כבר אהבתם מספיק את ישראל כדי להישאר, לא עדיף לוותר על עוד איזה 7-8 אלף דולר בשנה, ולהמשיך להסתובב עם הצרפתים על הטיילת בנתניה? לקפוץ שוב לטיילת יפה-נוף מעל הגנים הבהאים בסוף האימון ברוממה? לחזור מדי שבוע לראות צמחי חולות מרהיבים (כגון המלוח הקיפח והרותם במופע ניצנים) בגן הלאומי באשקלון?

אתמהה ואתהה ממושכות, אך לא אבין זאת.

נ.ב.

מתי כבר עיתונאי מכובד כלשהו (כחכוך בעל משמעות בגרון) יעשה ראיון עומק עם בריאן טולברט על שלל חוויותיו בקריירה הארוכה שלו בארץ? כן, אני יודע, אתה עסוק ותומרינגו סטאר והכל, יו נואו. איי נואו.

רועי וידברג

מייל נאה כרפאל, זה קודם כל, שעה שאני יושב על מיטת הסבתא המרוחקת כ-40 סנטימטרים ממדף האיפור שלה. ושניהם בלתי ניתנים להזזה, לא המיטה החסומה משני צדדיה ולא המדף הקבוע למראה. גבי כפוף במיוחד והוא נשבר אחת לשתיים-שלוש-ארבע דקות בערך, אז אני מתמתח לאחור, מסנן קללה חרישית, רוכן שוב וממשיך להקליד בעוז.

ואתה רוצה שאשב לראיון עומק עם בריאן טולברט, אתה רוצה.

תומרינגו סטאר ומעלליו הם נופת צופים לעומת הקטע עם מדף האיפור הצר, האמן לי, חבוב.

מרקו קילינגסוורת'

המייל שלך הגיע לפני חודש שלם ורק עכשיו אני מתפנה אליו, זה אומר הכל, אני חושב. על פי מפתח הזמנים הזה טולברט יצטרך להמתין שנתיים נוספות לפני שאולי-אולי-אולי אפנה אליו לראיון. סביר שהוא לא יהיה כאן עד אז. בעצם, בליגה הלאומית זרים מסוימים יכולים לשחק גם עד גיל 40 ויותר. אנחנו מכירים אישית כמה וכמה (וכמה!) כאלה, יו נואו.

לעניין סניד וטולברט הפגנתי חריצות לא אופיינית ובדקתי במקומך: סניד שיחק כאן שתי עונות מכבי ראשל"צ, שתי עונות בעירוני אשקלון ואחת בהפועל ירושלים. טולברט שיחק במכבי פ"ת/גבעת שמואל, ראשל"צ, רמת גן, חולון פעמיים , אשקלון פעמיים וזה מבלי להחשיב את זמנו בקזינו 2. סתם ככה, למען יידע העם.

לעניין "ערכן של הריגות": שמע, אני חושב שהוא תפור בדיוק למידות של הקבוצות שהוא משחק בהן, לא יותר ולא פחות. הוא שיחק קצת בטורקיה בקבוצה קטנה, עבר בדרום קוריאה, שיחק בליגה האיטלקית השנייה ובשנים האחרונות הוא פה, כי לפה הוא מתאים.

בהגנה הוא לא גדול רוב הזמן, יו נואו, אלא אם כן מדביקים אותו רגעית בתנופה והתלהבות. בהתקפה הוא 4 נמוך ויעיל, שיכול לשחק גם כחמש בחלק מהמקרים, ולא קל לעצור אותו יען כי הוא מיומן ויעיל בצבע.

נוח לו, כן. ברוב המקרים המרחקים בין הערים קצרים, כולם מדברים אנגלית מי יותר ומי פחות, הוא מכיר את מרבית השחקנים ואת כל האולמות ויודע לתזמן את עצמו בכל עניין וצורך. מה רע?

קילינגסוורת' כמעט בן 30 וכנראה שאין לו שאיפות גדולות מעבר לזה. עכשיו הוא גם משחק אצל מאמן שכבר אימן אותו בעבר, ואפילו אותו אחד שהביא אותו לארץ מלכתחילה.

ואגב, אני חושב שהפערים שהזכרת קודם (8-7 אלף דולר) בין חוזה לחוזה נמוכים מדי. במקרה שלו אני מעריך שמדובר בהפרשים של 25-20 אלף דולר ובואו לא נזלזל בזה? הפערים האלה הם סכומים שאנשים רבים לא מרוויחים בשנה שלמה.

עוד עניין, שאני לא יודע עד כמה הוא רלוונטי לקילינגסוורת' אבל יש בו ודאי מידה רבה של השפעה לגבי זרים אחרים, הוא היציבות. אתה מגיע לגיל מסוים שבו נמאס לך לנוע ולהחליף מקומות, שפות, אנשים ומראות. נשואים עם ילדים עשויים גם להביא איתם את המשפחה כולה. שוב, לא יודע אם זה המקרה של "ערכן של הריגות" אבל ברור לגמרי שמהבחינה הזו הרבה יותר נוח לשחק בקבוצה אחת, ואם לא בה – אז במדינה אחת.

לנשיא שלום,

כצפוי, החלו לאחרונה השמועות על "בעיות הסתגלות" של ידידנו קית' לנגפורד במכבי תל אביב.משום מה זה מפתיע שכוכב ברמתו מתקשה להתחבר לקבוצה, שבסך הכל התחילה להתאמן לפני חודש גיב אור טייק.

ניסיתי לחזור אחורה בזמן ולהיזכר בשאר ה"כוכבים" שהגיעו למכבי לאחר תחילת האימונים. נזכרתי כמובן במילאן מצ'באן ובאלטון ודי בראון. יחסית אפשר לומר שהתופעה די נדירה במכבי, אבל השאלה היא: האם יש שחקנים שהגיעו באמצע העונה (שאני כנראה לא זוכר) וכן היו סיפור הצלחה?

מכבי אלקטרה תל אביב

האם היו כאלה שבכלל שרדו יותר מחצי עונה במכבי? אני חושב שבקבוצות אחרות בליגת קזינו המצב הרבה יותר טוב, אבל לדעתי קבוצות שמשתתפות ביורוליג לא מצליחות לשלב שחקנים באמצע העונה.

אני יודע, שלאחרונה, עם המעבר לסבתא אנד אול, כשאתה מקבל שאלות שמצריכות מחקר ומחשבה מסוימת, אתה נוהג לנפנף ב"יו נואו, לא בא לי לחפש עכשיו יען כי השעה מאוחרת והפלאי בדיוק חזר מאימון וכיו"ב", אבל אבקש כי הנשיא יחרוג ממנהגו וייתן תשובה שמתאימה לימיו הצעירים יותר כחוקר סטטל'ה אנרגטי.

או שלא. אבל תודה בכל מקרה.

תומר רוזנטל

טוב, הנה פנייה טרייה בהרבה שהגיעה לפני יומיים-שלושה. יש לי תחושה שזה יותר קל מאשר נראה במבט ראשון, ובכלל נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שעסקנו כאן בעבר בשאלת השחקנים שהגיעו באמצע עונה.

בוא נדבר על מכבי ת"א, כי את זה אני מדקלם פחות או יותר גם מתוך שינה, ולא יכול לספק תשובה גורפת לגבי כלל קבוצות היורוליג וכל אלה שצירפו שחקנים במהלך עונה.

שחקנים שלא פתחו את עונת היורוליג והגיעו במהלכה אתה אומר? זכורים (לי) בעיקר דייויד בנואה, זדראבקו ראדולוביץ', אריק גינגולד, ברונו שונדוב, גוראן ירטין, ארון מגי, צ'ארלס גיינס, וגם השלושה שהזכרת קודם. ייתכן שפספסתי נוספים.

ארון מגי

מהרשימה הזו עולה, שאין אפילו שחקן אחד שהיווה הצלחה יוצאת דופן, או המשיך לעונה נוספת. ברונו שונדוב זכה אומנם עם מכבי ביורוליג ב-2004, אבל לא המשיך בקבוצה.

סתם דומאות שקפצו לי לראש מהעונה שעברה ומחוץ למכבי ת"א: אלן אנדרסון הצטרף במהלך הטופ 16 לברצלונה, שלא הגיעה לפיינל פור והוא לא המשיך לעונה נוספת. מרקו יאריץ' הצטרף לסיינה במהלך העונה אחרי הפציעה של בו מקאלב, הגיע איתה לפיינל פור אבל לא נשאר בקבוצה לעונה הזו.

לעומת זאת, אנטה טומיץ' הגיע לריאל מדריד באמצע עונת 2009/10 כשהוא חתום על חוזה ארוך טווח, ואפילו רשם את הבכורה שלו ביורוליג נגד מכבי ת"א במסגרת הטופ 16. הוא נשאר בה עד היום.

כך שיש גם מקרים כאלה, זה בטוח.

ולסיכום: לא יודע אם אני חוקר סטטל'ה אנרגטי בימים אלה, אבל מקווה שתשובה קיבלת.

שלומות ונצורות בשלב זה.

 
 
שוטה הנבואה
 
 
אבל כבד
 
 
מי החבוב? ...
 
 
פעמיים אלוף אירופה עם מכבי ת"א, מדליסט כסף עם הנבחרת. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up