נראו לאחרונה
 
 
מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99    מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שאלותשובות באמצע דצמבר
לא היתה ברירה אלא לחפור קצת בתיבת המייל הנשיאותית, אחרת הגבעות שממתינות שם היו הופכות להרים. דיללתי קצת ופניות אחרות יפורסמו בהמשך.
18/12/2011    
 

שלום נשיאנו,

בבאזל התקיים טורניר טניס חביב עד מאוד בו נטל חלק פדררנו, כמובן. בחצי הגמר התמודד ידידנו עם בחור שוויצרי אחר, ואורינקה, כמדומני. ממש לפני סיום המשחק היתה נקודה בה החליק יריבנו ופדרר קיבל נקודה. הוא הסב את תשומת לב השופט כי למעשה הנקודה מגיעה ליריב, ואכן תיקנו את העניין.

בתחילה חשבתי שזו לא חוכמה גדולה לוותר על נקודה, כשאתה במרחק פיפס קטנטן מהניצחון, אולם אז ראיתי שוב את ההילוך החוזר ורואים שפדרר באמת הופתע מהנקודה שקיבל ואינסטינקטיבית פנה לשופט.

הנה זה כאן ושימו לב לפרצופו של פדרר בשנייה ה-47 בערך.

קיצורו של דבר, כל הכבוד.

יאיר

לקח לי המון זמן להגיב ולחשוף את הלינק בפני העם מהסיבות שפורטו כאן לא מעט באחרונה. יחד עם זאת, גם באיחור לינק בענייני רוז'ה-שלנו תמיד מבורך ונאה כרפאל לפחות. זה שהוא ג'נטלמן ידענו.

האם היה עושה אותו דבר גם במצב קריטי בטורניר גרנד סלאם ולא נגד בן ארצו וחבר לאימונים לעיתים כמו ואורינקה? אין לי מושג ומושג אין לי.

שלום,

מעניין אותי מה דעתך בתור מי שעבר פציעה ברגל כששיחק: האם "עדיף" לשחקן להיפצע ביד או ברגל? אני מתכוון לפציעות מאותו סוג, כמו למשל שבר ביד מול שבר ברגל.

לוקח יותר זמן להשתקם מפציעה ברגל, או שמא מפציעה ביד? איזו פציעה תשפיע יותר על המשחק כשהשחקן יחזור? וגם, האם שחקן הושבת פעם לתקופה ארוכה (כמו פרקינס / פייזר / יוני ניר) בגלל פציעה ביד?

רק בריאות :-)

רועי

וואלאק, אחת השאלות היא זו. קצת מביך לכתוב אין לי מושג ומושג אין לי בפעם השנייה בתוך חצי דקה, אבל זו האמת. השבתה ארוכה כתוצאה מפציעה ביד בכדורסל? בחיי, גם כזו לא זכורה לי במיוחד. רוב הפציעות קשורות לרגליים, כנראה.

לא עלה לי בזיכרון אף שחקן שנפצע, אם כי רצה לי תמונה בראש של מוטי דניאל נוחת על ג'קי רובינזון ממכבי דרום בעונת 1978/79. לא שאני זוכר מה אכלתי שלשום, אבל את התמונה אני זוכר משום מה. כנראה שהייתי במשחק הזה כילד. נדמה לי, על אף שאינני, שדניאל נחת לו פרק כף היד של רובינזון והשבית אותו לתקופה. קח את זה בערבון מוגבל, ייתכן שהמצאתי כאן כרגע משהו שלא היה. יודע מה, במחשבה שנייה, אולי הוא שבר את הרגל בכלל באותו מקרה.

התייעצתי עם מנהלת כדורסלע-הפייסבוק, שירה ברזל, ששאלה את אחיה אם הוא זוכר פציעות יד, והחבובים מראשל"צ וסביבותיה השיבו שיואב ספר נפצע בזמנו בפרק כף היד ושבר אותה. זה קרה אי שם בנובמבר 2001 נגד בנטון טרוויזו ועל פי הידיעה הוא אמור היה להחמיץ כחמישה שבועות של פעילות. כלומר, יש פציעות רגל שלוקחות בגדול.

מצד שני, אם כבר יואב ספר, אז שנה אחר כך הוא סבל משבר בכף הרגל וגם אז דיברו על היעדרות של כחודש עד חודש וחצי.

אגב, בזמנו היה גם סיפור עם ריקרדו פיטיס ששבר יד או משהו, ועבר לזרוק ביד השנייה עם הזמן. סתם ככה, אזכור.

אבל אתה יודע מה, עזוב. השאלה יותר מעניינת מהתשובה בכל מקרה. שיחקת אותה, חבוב.

ערן שלום,

הייתי שמח לקבל איזשהו הסבר מדוע יש בארצנו 7 ערוצי ספורט ואף אחד מהם לא מרים את הכפפה ומשדר דרך קבע את משחקי הליגה הלאומית בכדורסל. זה ממש אבסורד. הליגה הזו לפי דעתי הרבה יותר מעניינת מליגת קופל.

דרך אגב זו הליגה הישראלית באמת!

אודה על תגובתך,

אסף ב.

המייל שלך הגיע ב-27 בנובמבר. ומילא שרק עכשיו אני עונה לך, אבל תראה מה קרה בדיוק יומיים לאחר מכן: שידור חי של המשחק בין הפועל ת"א למכבי באר יעקב הועבר בערוץ 50 (וואן) ובהשתתפות נשיאותית.

עכשיו ככה: אני תמיד מנסה להיות הכי פתוח, כן? והאמת היא, שלא הייתי בשל ובנוי בעבר להיכנס לדיונים האלה שעוסקים בלמה, מי ומדוע זה ככה, בעיקר כי לא התעניינתי בזה לעומק אף פעם ויש דברים שעוברים לידי.

סיפרתי כאן לא פעם, שהליגה הלאומית וליגת הנשים נדחקו אוטומטית מבחינתי במשך שנים בכל מה שקשור לרמת ההתעניינות האישית, כי הראש היה מלא בליגות אחרות עד לפרטי פרטים ובאיזשהו שלב לא נותר מספיק מקום, זמן, אנרגיות, עניין. קרא לזה איך שתקרא.

לא ממש הבנתי אז את כללי השוק סביב שידורי הלאומית טוב יותר מאף אחד אחר, וגם לא עכשיו. למיטב הבנתי, אמורים להיות שידורים נוספים מהליגה הלאומית לאורך העונה, שלא על בסיס קבוע. בוא נקווה לטוב.

שלומות,

הנה שיר הלל למאיר הגיבור: הו מאירק'ה, גיבור קשוח / אל נא תנטוש ותחליט לנוח / אנחנו אותך אוהבים עד מאוד / כל יושבי העמק ועין חרוד / עם שיער דליל ושיעול מכחכח / הייתכן שאותך מישהו שוכח? / הו, כמה מאיר הוא פנים / יודעים גם מאריכי הזקנים / מלוא כל הארץ כבודו / ומלבד סמי בכר, כולם בעדו / בנבחרת הפציץ עד בלי די ועד אין קץ / האמינו לי - הפעם איני מתלוצץ / שמו הולך תמיד לפניו / אני, ידידיי, כבר מזמן מאוהב.

יוסף

נאה וחזק. מצפים לשיר הבא שלך.

ערן,

יום שישי, שעת בין ערביים, סאני בצ'ירוביץ'. ג'ורדן פרמאר שחקן ראוי, הגנה טובה, קליעה ראויה מקשת השלוש, רכז בחסד וכו'. מצד שני, 1.88 לא מהירים בצורה יוצאת דופן, בטח לא שחקן מטרה לקבלת כדור בשניות האחרונות, וגם המוניטין מהמנש, האיש בסך הכל היה שחקן של עשר דקות בקבוצה אלופה והיום הוא שחקן 6-7 בקבוצת תחתית ליד ניו יורק.

אז למה לא בצ'ירוביץ', בעצם? נדמה לי שבפעם האחרונה שמכבי תל אביב החתימה גארד אירופי בעייתי שנזרק מקבוצה אלופה זה הביא שני גביעים. בצ'ירוביץ' היה פנוי בקיץ, החבוב לא היה מבוקש על ידי יותר מדי קבוצות צמרת ביורוליג ואני מניח גם ששכרו בנסיבות הללו היה כזה שמכבי יכולה לעמוד בו, ואצל בצ'ירוביץ' זה לכל העונה. שאלה.

חבל, באמת חבל, סאני בוי היה יכול להחזיר להיכל את ימי 2004-2005 שמכל משחק יורוליג אפשר להוציא עשר דקות היילייטס של כוכב ענק (עפר שלח אני מתנצל, גנבתי את זה מ"מסע בין כוכבים" 1992). וכמובן, אי אפשר לשכוח את התרומה המקצועית האדירה של רכז גבוה, דבר שלא היה במכבי כבר שנים.

ואת כל זה אני כותב על אף שאינני.

חגי

סאני בוי עושה עונה לא רעה בטרוויזו-העיר. באמת מעניין. שחקן בעמדות 2-1, מנוסה מאוד בכדורסל האירופי, 1.96. לא יודע אם שמו עלה בשלב כלשהו בטרום עונה או לאחר מכן, סביר להניח שהרגליים שלו לא הכי-הכי בהגנה ובלאט, אחרי ימי פ"פ, היה נעול על שחקנים שיכולים להזיז את הרגליים. זו גם הסיבה כנראה שהוא לא מת על הסיפור עם פפאלוקאס.

כך או אחרת, אחרת או כך, יש לו 13.5 נקודות ב-62 אחוז לשלוש (יאאא אולוהייים!) וגם 2.8 אסיסטים ב-21 דקות בליגה האיטלקית העונה.

מעניין, לא נכחיש זאת, אבל ספק אם למכבי ת"א דווקא. ואולי כן. צריך לשאול את גל מקל לדעתו בעניין, אבל מקל עסוק בדיכוי דורבנים בימים אלה.

שלום,

קבל קישור לכתבות שאני עושה על הקבוצה שלנו. אנחנו בליגה א' שנה ראשונה. שנה שעברה הכל היה בהתנדבות, השנה מקבלים משכורות אבל זה בדיחה. וסוף סוף התחלנו להרים את הכדורסל בקריית שמונה. מקווה שתהנה מהכתבה, הנה זה כאן.

עמרי

רוב תודות, חבוב. עכשיו גם העם כולו יודע.

שלומות,

מעניין הקשר בין ההכנה בקיץ לבין העונה העוקבת. בשנה שעברה לקה קיר הבטון במחלת הנשיקה במהלך הקיץ, וכל העונה נראתה בהתאם. העונה הוא היה MVP של ליגת הקיץ, (ועכשיו נראה מישהו מעז להגיד שאין לו תואר בבוגרים) והופה, הבחור עושה בית ספר בצבע לכל הילדודס שחשבו שהשועל הוותיק כבר זקן.

בשולי הדברים, בעניין זכויות יוצרים וסיפור הצילומים שהעלית כאן בזמנו. עבדך הנאמן לומד קופירייטינג בבית ספר לפרסום. יום אחד נתבקשנו, בתור תרגיל מסיים לאחד הקורסים, לערוך פרזנטציה לנציגי משרד התמ"ת בעניין בטיחות בעבודה.

אחד הצוותים הלך על הקונספט של שירי ילדים. אנשי האגף לבטיחות הנהנו בראשם, המהמו לעצמם כהנה וכשמה, והופ, גנבו את הקונספט ללא בושה וללא קרדיט. בחו"כ היסטרי העניין הזה. מה יש לומר.

צוד

צודות ונצורות על המייל הנאה.

שלום,

אי שם בשפלה. משרד רואי חשבון קטן ואפרורי. חדר משעמם למראה, עבש למדי ומלא אבק. מהחלון נשמעים הדי ברקים וטפטופי גשם. כרגע אני עובד על הצהרת הון, שגורמת לי לחשוב שרואה חשבון הוא בעצם ארכיאולוג עם מחשב. ואז נמאס לי לעבוד.

אוזן ימין ערנית מאוד כדי לשמוע אם הבוס מתקרב, ומנגד המוח מנסה לנסח פוסט לכדורסלע.

חשבתי על עניין המסורת בכדורסל. הרבה פעמים במהלך משחקים שמעתי את השדרן אומר: "היה משחק די שקול, אבל האנרגיה והמסורת עשו את ההבדל ומכבי /הפועל ניצחו" . אני מבין שאנרגיות, שחקנים מוכשרים ומאמן טוב עוזרים לנצח.

אבל מסורת? מסורת?! האם הכוונה שזה הגורם הבלתי ידוע, החומר השחור, שגרם לקבוצה אחת לעלות על יריבתה?

אין ברירה שומע צעדים.

אריאל

גם אם היו לי מחשבות אי פעם בנושא (ולא היו לי), עכשיו אני כבר יודע בוודאות שלא ארצה להיות רואה חשבון. לא בגלל שהמייל אינו נאה בעיניי. בגלל הצעדים. איזה פחד.

שלונ"צ,

גיליתי ששני חביבים, אחד רשמי ואחד לא, יושבים לי על אותה משבצת במוח ומבלבלים אותי תכופות - החביב ג'ייסון ויליאמס (מה שלומו, אגב?) והחבוב דיון דאוול. סתם כך, לעדכנך ברחשי לבו של העם.

אמנון

מפלאי עולם. שעה שרשמת את הדברים ושלחת לתיבת הנשיאותית ג'ייסון וויליאמס היה בבחינת שם מפעם. בקרוב
הוא עומד לקיים הופעת בכורה בעונה הזו עם השרון הרצליה. ולגבי הדמיון, אולי. אולי. יש משהו כללי כזה, נניח. לי וויליאמס מזכיר את ת'רדקיל בכל מה שקשור להבעה שהוא לובש על הפנים לפעמים במהלך משחק, ודאוול מזכיר את קלי מקארתי במידות, בסגנון.

שלום רב לנשיאות הנכבדה,

ברצוני לשאול לגבי נהירת השחקנים הצפויה מה-NBA ולגבי מכבי ת"א.

נראה לי, שבמסגרת המבצע "להשבת הבנים האובדים הביתה", כפי שככל הנראה ינהגו קבוצות כמו ברצלונה עם האחים גאסול וכן מקרים נוספים דוגמת איליאסובה וגאלינארי, החליטו במכבי להחזיר בכל מחיר את עומרי כספי. כל זאת למרות שמכבי משופעת בפורוורדים למכביר.

שאלה שמטרידה אותי הינה, האם אין זו הזדמנות פז, שככל הנראה לא תחזור בדור הקרוב, להביא לכאן שחקן כוכב מהסוג הכי גדול מה- NBA כשהוא בשיאו ממש, כמו דוראנט או סטודמאייר (לאור הדיווחים בתקשורת).

הרי כספי ככל הנראה יחזור לפה מתישהו ויש לציין שאז גם ההתרגשות תהייה לבטח גדולה הרבה יותר, כיוון שיחלפו יותר שנים מאז שעזב ולא שנתיים כמו עכשיו.

בנוסף לכך, נראה לי שההתמרמרות בקרב השחקנים בקבוצה על כך ששחקן שבא באמצע העונה לוקח להם דקות משחק, תהיה פחות גדולה ויותר מובנת, אם זה יקרה על ידי שחקן כמו דוראנט או ווייד לדוגמא. מה דעתך על כך וכיצד אתה היית נוהג בעניין?

תודה רבה,

שי

נראה לי שבשום שלב מכבי ת"א לא חשבה באמת על כוכב NBA מסדר הגודל של ווייד או דוראנט. גם אם, נניח, היו פרסומים בעניין דוראנט. אבל עזוב, עבר זמנו בטל קורבנו. ורק אני אשם, יו נואו, כי עברו יותר מדי שבועות מאז ששלחת את המייל ועד שעניתי. אלו הם החיים נכון להיום עם הלפ טופ אשר על על מדף האיפור בחדר השינה של סבתא נועה.

שלום,

אני יודע שאתה לא אוהב שמזכירים את ענף הביפ במשחקי כדורסל, אבל עפר שלח נתן היום במשחק אבחנה יפה על בריאן רנדל. לא זוכר את הניסוח המדויק, אבל הסגנון היה שרנדל הוא כמו שוער, וזה באמת נראה כך לפעמים. הנוכחות ההגנתית שלו יוצאת דופן.

איתמר

כן, גם רסקין הזכיר את זה פעם. לפניו או אחריו, לא יודע. יאללה, אתה יודע מה. שיהיה. נניח. אבל הגישה לא השתנתה: אל תכניסו לנו השוואות ומונחים לא נחוצים ממשחקי הביפ במשחקי כדורסל. העם יכול להסתדר גם בלעדיהם.

ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.

 
 
שוטה הנבואה
 
 
אבל כבד
 
 
מי החבוב? ...
 
 
פעמיים אלוף אירופה עם מכבי ת"א, מדליסט כסף עם הנבחרת. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up