התעצבנתי לרגע, וברגעים כאלה קורה שאני יורה אי אלו מילים, ולצערכם, לעיתים הנשיא חושב שזה עשוי לעניין גם את אתכם.

על מה הפעם? ובכן, בניגוד למצופה, לא על הכובע שריקי רוביו מארגן לי לבליעה, אלא על בשל האייטמונון שהעלה כאן הנתין המכובד מאוד שי פיין.

דובר בנער בן 15, מוכשר ובעל נתונים גופניים נאים, הן בגפיים וכפי שמתואר גם בין האוזניים, ששוקל צעדיו העתידיים בענף הכדור הכתום היקר לנו.

אז התעצבנתי.

למה? כי הוא לא רוצה, זה למה.

אז לא צריך. וזה לא קשור למבנה הליגה, מספר הזרים, רמת המעודדות והסנדוויץ' של השופטים. אם הוא לא רוצה, אבל באמת, זה לא יקרה.

יתכן שבאמת ומדובר בעלם חמודות, אבל אני אומר ככה: כישרון + נתונים הם חלק קטן מהעניין. חלק קטן בלהיות שחקן, אבל לא רק. כל השאר זה רצון אמביציה ומודעות.

הבחור מתאר את תלאות האימון במספר קבוצות, וגם חשש ממסגרת נוספת – נבחרת ישראל.

נבחרת ישראל!

הבחור חושד שהסיכוי הריאלי שלו בגיל 18 הוא להשתלב בליגת קזינו 2 מקסימום, וגם זה, אחרי שיעבוד מאוד קשה וישפר כמה וכמה אספקטים.

ואומר רב"ס, ואף רוטן - חבוב, עזוב. אתה לא בעניין כרגע. זה לגיטימי כמובן, אבל זה לא קשור לשום דבר מלבד עצמך.

מי שבאמת רוצה להיות שחקן, מי שלא יכול לראות כדור בלי שהפיוז יקפוץ לו, מי שלא בא מוטרף כמו איש זאב אחרי משחק בו הסריח את הפרקט, אז זה לא זה.

שאלה אותי השבוע אחת מהחניכות היותר חביבות עלי, נערה בת 14, מוכשרת כמו שד וחכמה כמו שאני בחיים לא אהיה, עד מתי היא צריכה לתרגל את התרגיל ההוא והזה. היא כרגע מתכוננת למבחן לחגורה שחורה, והאמינו לי, אם לשחקני נבחרת ישראל היה את מוסר העבודה שלה כולם היו במנש.

התשובה שלי היתה בשאלה כמובן: "כבר חלמת על התרגיל הזה בלילה?"

כי ככה אני הייתי, ככה אני עדיין כשיש לי מטרה תחרותית. אני די בטוח שככה היו עומרי כספי, וקטש, ודורון ג'מצ'י, וגיא גודס.

זה צריך לבוא ממך. כן , מותר לך לקטר על עומס אימונים וכאלה. אני למשל, שונא אימוני כושר ובעיקר ריצה. שונא. אבל רק תנו לי להיכנס לזירה, ואני לא יוצא ממנה עד שפשוטו כמשמעו בועטים אותי הביתה.

ואם אתה מכוון מראש להיות "ניצן חנוכי" וזה לא מתאים לך - אז לא צריך, וחנוכי לא קשור לכאן בכלל.

אפילו נניח והמנש לא ריאלי, ומי אמר שלא, אבל אתה לא רוצה להיות שחקן נבחרת ישראל? להרוויח חצי מיליון דולר לשנה במכבי ת"א? או ברצלונה? אם התשובה שלילית למחצה - אז נו, הבנתם כבר.

שלא לדבר על זה שלא אהבתי את הזלזול המשתמע בחבר חנוכי, שגם בלי להכיר אותו אישית אני מהמר כי הוא אחד האנשים היותר משובחים בליגתנו הקזינואית.

נסכם: נער יקר, אם אתה מוכשר, לך תהיה ברקוביץ'. אבל בשביל זה צריך לרצות. אבל ממש.

לא? אז לא.

אהה, וארבעה זרים בליגה זאת בושה וחרפה. אבל זה לא קשור כלל וכלל.

הלכתי לאימון. זמן להתעצל קצת בפיג'מה יפנית, אחרי ששיחקתי אותה לארי בירד.

וכרגיל, כשאני כותב עצבן המילים יוצאות מבורדקות.

אז תודה (שיש לכם סבלנות אלי).