כבוד הנשיא היקר והנכבד,

לרוב מי שנותנת את הטון בבמה מכובדת זו היא אחותי היקרה, שירה, אך הפעם החלטתי לכתוב משהו בשמי.

בשנים האחרונות, כידוע, ובזמן האחרון בפרט, עולה סוגיית הישראלים-זרים-בוסמנים וכהנה וכשמה.

עוד לפני הצעתו (הגאונית אם יורשה לי) של רו"ח ד. שמיר לשילוב שתי נוסחאות לפתרון הסוגיה בליגת "קזינו" שלנו (ובזאת אני קורא לאייטמון נרחב בנושא ולשיווק רציני של הנוסחה), הציקה לי בעיה מסוימת: כולם מדברים על כך שרוצים ישראלים וכמה שפחות זרים, אבל מעטים (מאוד) האנשים שעושים משהו בנדון, עוד לפני שמתערבים באמצעות נוסחאות כאלה ואחרות.

נכון, ברמת העיקרון ניתן להחתים ארבעה זרים והעונה לא חל החוק הרוסי, אבל מי אמר שחייבים להחתים ארבעה זרים, בוודאי ובוודאי אם לא מצליחים להחתים ארבעה זרים ברמה שתהיה בעלת ערך מוסף לקבוצה? למה לא להסתפק, מתוך החלטה עצמאית, בשלושה זרים איכותיים ובעיבוי הסגל הישראלי?

אפשר לנמק זאת בכך שאז למכבי יהיה יתרון רציני בהיבט הזה, אבל אם מאמינים בשחקן הישראלי, צריך ללכת איתו עד הסוף, גם במחיר של עונה-שתיים פחות מוצלחות. וכאן נכנסת סוגיה מעצבנת עוד יותר – איך יכול להיות שבעונה ללא לחץ משמעותי לא נותנים במה לשחקנים? השנה נגמרו התירוצים. האם באמת רוצים לקדם את השחקן הישראלי, או שאלה רק דיבורים ללא כוונה? אם אין כל כוונה, אז מה רוצים ממכבי? אם יש כוונה, אז העונה היתה בזבוז רציני ללא מעט קבוצות.

שירה ואני הולכים כבר שנתיים בחופשת הקיץ לליגת הקיץ המבורכת של הליגה שלנו. אפשר לספור על כף יד אחת את מספר המאמנים שהגיעו לצפות בשחקנים. אני לא סקאוט מקצוען, אבל כל אחד שקצת מבין ואוהב כדורסל יכול היה לזהות תוך פחות מדקה שליונתן שולדבראנד יש משהו מיוחד בידיים (וגם בחכמת המשחק). איפה היו כולם כל השנים, כל אלה שמתבכיינים שאין לנו גבוהים? איך נתנו לו ללכת?

והוא אחד מני רבים. יועד בית יוסף, שזוכה לקרדיט גדול העונה על גבי במה זו, הוא דוגמה נוספת. שירה ואני התלהבנו מהמשחק שלו מהשנייה שראינו אותו. בחור חכם, בעל הבנת משחק, לא חושש מכלום, מנווט את המשחק בצורה טובה. רק צריך הזדמנות. אבל למה שיתנו לו אותה? אחרי זה בוכים, אין רכזים.

טענה נוספת היא שאין קלעים (אז מה נשאר?), למרות שתוך דקה אני יכול לחשוב על לפחות חמישה, בשלוף. מישהו עובד איתם? מישהו מקדם אותם? רק סיסמאות ולהיאבק על שלושה, ארבעה, חמישה או מאה זרים. יש לכם שחקן עם פוטנציאל, איך אפשר לפספס אותו? אבל ימשיכו להתעסק עם הנוסחה, זה מה שיציל אותנו.

מה שהכי מעצבן אותי הוא שדווקא אלה שדוחפים לקידום השחקן הישראלי ובעד נוסחאות כאלה ואחרות שאמורות להעניק לו יותר זמן פרקט, לא נוקטים צעדים מיוזמתם (דן שמיר הוא לא אחד מהם כמובן, הלוואי עוד רבים כמוהו). דווקא מכבי נותנת הכי הרבה דקות לישראלים. השיפור, לדעתי, לא חייב לבוא מנוסחה זו או אחרת, אלא מהחלטה אמיצה של מאמן שישבור את כל הכלים ויחליט שהוא הולך על שניים-שלושה זרים מראש. נכון, סביר שבשנה הראשונה הקבוצה לא תתרומם לגבהים היסטוריים והיסטריים, אבל סביר שתוך תקופה לא מי-יודע-מה ארוכה הקבוצה תגיע להישגים.

ידוע שה"ביפ" אסור באתר נכבד זה, אבל דווקא העונה הזו נותנת לנו דוגמה אמיתית. אתלטיק בילבאו, שמייצגת את חבל הבאסקים, נסמכת כידוע על שחקנים באסקים בלבד. וראו איזה פלא, עבודה מאומצת עם הנוער, שימור הזהות והתמדה בדרך הובילו אותה לאחת העונות הטובות בתולדותיה, מאז שנות ה-80' העליזות. קבוצה שטחנה את מרבית היבשת והתמודדה בגמר התואר השני בחשיבותו באירופה.

התוכן שכתוב כאן אינו חדש, אבל נמאסו כבר התירוצים. אין גבוהים? יש, ואם אחד כמוני מזהה אותם, איפה מאמנינו הנכבדים והמוערכים (לא בציניות)?

אין קלעים? יש, רק מזניחים אותם. דגן יבזורי הוא פשוט עילוי לדעתי, אחד שעשה הכל בעצמו ואת כל הדרך הקשה מלמטה (לדעתי הוא יכול להגיע לרמות הכי גבוהות). אין לי ספק שיש עוד רבים וטובים כמוהו. מספיקה הסתכלות אחת על הליגה השנייה (הנפלאה) שלנו כדי לשאול את עצמך, מה כל אלה עושים בליגה השנייה? קחו את הבולטים שבליגה השנייה ותחברו אותם לקבוצה אחת. נראה מה נקבל.

שלומות ונצורות,

אורי ברזל

בלי קשר לייחוס המשפחתי המכובד שלך, מדובר במייל נאה כרפאל. בנוסף, כמו שכתבת, לא מדובר בדברים חדשים אלא מרוכזים ועטופים היטב ומוגשים בגרסה נוספת של העניין ובארומה עכשווית. נכבדך ונעריכך על כך. ניכר שאתה מצוברח/עייף/שבע מהעניין/אכפתי/רוצה שינוי או כל לוכסן אחר ואחריו הגדרה שתנסח אתה בעצמך.

אני מסכים עם מרבית הדברים שלך אבל מעוניין להציג גם צד אחר. כך או אחרת, אחרת או כך, הנה מספר תשובות לתהיות ואמירות שלך. הערותיך ושאלותיך מודגשות.

אני קורא לאייטמון נרחב בנושא ולשיווק רציני של הנוסחה.

הריני להזמין בזאת את רו"ח ד. שמיר לפטם אותנו במאסטר פיס הרבעוני/חצי שנתי שלו. שהרי זהו, עבר את ירושלים, עבר. ועכשיו יכול לנוח קצת. יכתוב, ישווק, יטען, הבמה כולה שלו. אני תמיד בעד. שומע, ד.? העם ממתין לך, הגיע הזמן לחזור. המייל הנשיאותי בכוננות ספיגה.

למה לא להסתפק בשלושה זרים במקום ארבעה מתוך יוזמה?

כי כל אחד חושב על עצמו. ההנהלות רוצות זרים, כי הם נחשבים לאטרקטיביים ומושכים קהל, ובנוסף עלותם של הבינוניים שבהם בדרך כלל זולה משל ישראלים בינוניים-פלוס בגלל ענייני מיסוי. המאמנים רוצים ארבעה, כי אם יבחרו בשלושה והקבוצה תהיה חלשה ולא תצליח לרוץ כמו שציפו יבואו אליהם בטענות והם עלולים לאבד את התפקיד.

איך יכול להיות שבעונה ללא לחץ משמעותי לא נותנים במה לשחקנים?

עובדה שיכול להיות. קבוצות חוששות שסגל שירוצו בו ישראלים חסרי ניסיון, או עם פחות זרים, עלול להעביר את העונה בתחתית. אף אחד לא רוצה לנהל עונה במצב רוח של הפסדים. בלי קשר למספר הזרים כרגע, נסה להיזכר איזו עונה מזופתת עברה על מכבי חיפה בגלל ההפסדים. גם על השרון הרצליה.

האם באמת רוצים לקדם את השחקן הישראלי, או שאלה רק דיבורים ללא כוונה?

יש פה ושם מי שמנסה לקדם ישראלים, כמו במכבי ראשל"צ העונה (אור סולומון, איגור נסטרנקו), או בהפועל חולון (שון דניאל, שלומי הרוש) או בגלבוע/גליל (נמרוד טישמן), אבל במבט כולל ורב-שנתי אלו טיפות בים. ברוב המקרים וברוב השנים, עושה רושם, אלה דיבורים ללא כוונה עמוקה ומשמעותית.

עם זאת, יש עוד נימוקים אפשריים. השרון הרצליה, למשל, היא קבוצה שהתרגלה להיות באמצע הטבלה ומעלה. היתה תחרותית, יומרנית. קרה מה שקרה עם האיחוד בין רעננה להרצליה והתקציב פחת משמעותית. ובכל זאת, הם החליפו והחליפו זרים. למה הם לא נתנו לישראלים במה מקסימלית? אולי כמו שכתבתי קודם, כדי להימנע ממצב רוח מפסידני-תיאורטי לאורך העונה, ואולי כי רצו בכל זאת להצליח מתוך ההרגל להיות למעלה והלכו עם קו מוכר ומתכון זרים ידוע.

אולי עשו את זה, בין השאר, כי רצו לשמור את לני רקנאטי במערכת, על ידי ניסיון להוכיח לו שאפשר להצליח גם בתקציב קטן יותר. והצלחה במקומותינו, כך קו המחשבה, מגיעה בעיקר דרך החתמת זרים מוצלחים.

איך אפשר לפספס שחקן עם פוטנציאל?

אפשר, זה קורה כל הזמן בכל המקום וגם לסקאוטים הגדולים ביותר. אני תמיד נזכר בסיפור של דרל ארמסטרונג ששיחק בקפריסין, לפני שהגיע לקריירה ארוכה וטובה ב-NBA. איפה היו כל הסקאוטים אז? ומה עשה ברוס בואן בליגה הצרפתית השנייה בתחילת דרכו? ואיך התגלגל יודוניס האסלם לליגה הצרפתית הראשונה וכבר שנים שהוא במיאמי, אף אחד לא עלה עליו בתחילת הדרך? וג'יי אר הולדן שהתחיל בלטביה? ואריאל מקדונלד שהתחיל בקבוצה קטנה בבלגיה? מאוד יכול להיות שגם שולדברנד נופל איפשהו בשכונה של אחד המקרים האלה.

אני מסכים שהיה מעדיף להשקיע את כל הזמן שאפשר בסקאוטינג וחיטוט לעומק בשדרות השחקנים של הכדורסל הישראלי, מאשר לדיוני נוסחאות זרים בליגת העל.

דווקא מכבי נותנת הכי הרבה דקות לישראלים.

אל תאכל את הנימוק הזה שמכבי משמיעה. הישראלים של מכבי הם ברמת זרים. למכבי אשדוד, למשל, יש את מאיר טפירו, אז היא מריצה אותו ל-30 דקות משחק ויותר. אם לברק נתניה או השרון הרצליה היו שלושה ישראלים כמו יוגב אוחיון, ליאור אליהו וגיא פניני, היא היתה הופכת פתאום לקבוצה שנותנת הכי הרבה דקות לישראלים. בנוסף, כשאתה מנצח משחקים בליגה בקלות (והרי כמעט כל משחק בליגה תלוי לגמרי במצב הרוח וההכנה של מכבי ת"א), אין לאף מאמן במכבי שום בעיה לתת דקות לישראלים.

השיפור, לדעתי, לא חייב לבוא מנוסחה זו או אחרת, אלא מהחלטה אמיצה של מאמן שישבור את כל הכלים ויחליט שהוא הולך על שניים-שלושה זרים מראש. נכון, סביר שבשנה הראשונה הקבוצה לא תתרומם לגבהים היסטוריים והיסטריים, אבל סביר שתוך תקופה לא מי-יודע-מה ארוכה הקבוצה תגיע להישגים.

בעיקרון, אני ממתין יחד איתך, אבל ההנחה שהנחת כאן ("תוך תקופה לא מי-יודע-מה ארוכה הקבוצה תגיע להישגים") היא ספקולטיבית, לא מבוססת ובהחלט אפשר לטעון שהיא נשמעת כמו משאלת לב.

מספיקה הסתכלות אחת על הליגה השנייה (הנפלאה) שלנו כדי לשאול את עצמך, מה כל אלה עושים בליגה השנייה? קחו את הבולטים שבליגה השנייה ותחברו אותם לקבוצה אחת. נראה מה נקבל.

בגדול, יכול להיות שאפשר להרים איזו נבחרת כוכבים ישראלית כזו, יו נואו, מתוך הליגה הלאומית שתכלול 12-10 שחקנים. להערכתי ואחרי מבט על חלק גדול מקבוצות הליגה לאורך העונה, יש שם פחות ישראלים ברמה טובה מאוד ממה שנדמה במבט ראשון.

מצד שני, אם מה שאני מגדיר כ"שחקני תפר בין הליגות" כמו שלומי הרוש, ליאור שגב, אנטון שוטבין, אופיר פרחי, ערן אסנטי ואחרים (באמת בלי לפגוע באף אחד מהם) משחקים בליגת העל, בטוח שלפחות 18-15 שחקנים ישראלים מהליגה השנייה יכולים גם. חלקם, למען האמת, כבר היו שם וחזרו למטה בין אם לא הצליחו, ובין אם פשוט נמאס להם לשבת על הספסל והעדיפו לקבל 30 דקות במשחק וכסף סביר.

למעשה, כבר כמה וכמה (וכמה!) שנים שאין כמעט הבדל בין הדרג הנמוך-בינוני של הישראלים בליגת העל, לדרג המוביל של הישראלים בליגה הלאומית.

עד כאן תשובותיי שנכתבו תחת לחץ גדול, אגב, של תומרינגו סטאר שאפנה לו את המחשב כדי שיוכל לראות סרטונים של באז ליייטייר האליל ביוטיוב. ייתכן שהיה יוצא טוב יותר בלי הפרעות, קח בחשבון.

אבל זה המצב. והמצב, הוא בדיוק כזה.

שלומות ונצורות בשלב זה.