נראו לאחרונה
 
 
הספר "דאנק בפרצוף"   הספר "דאנק בפרצוף"
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גדול גם ממונטנגרו
השוטה שנעלם החל מסוף העונה שעברה, פחות או יותר, הפציע לפתע אל תוך חיי ארבע דקות לסיום המשחק נגד מונטנגרו. ההצגה שהוא נתן במאני טיים לא תישכח.
31/8/2012    
 

ארבע דקות לסיום המשחק בין ישראל למונטנגרו הוא התקשר. לא שמעתי ממנו חודשים.

"מה נשמע?" הוא שאל, מסגיר את גילו ההולך והמקשיש, שהרי אנשים כבר לא שואלים יותר "מה נשמע?". רק זקנים ומזדקנים.

"אהההה, איפה היית?" עברו שתי שניות לפני שיישרתי קו.

"בעיקר פה, אבל גם קצת שם" הוא ענה והמשיך: "שים לב, יוגב סחט פה פאול והולך לקו. קולע אחת משתיים, תראה".

אז ראיתי. ואוחיון קלע באמת אחת משתיים.

"הייתי פה, הייתי שם, הייתי שבע, הייתי טרוד, הייתי עייף, שיחקתי את איש המשפחה עד הסוף בלי לברוח באמצע. ותראה, כספי סחט עוד עבירה. קולע את שתיהן".

המתנתי יחד איתו שכספי יסיים את הטקס. שתיהן בפנים.

"יפה", אמרתי לו, "חזק אתה, חזק".

"והאמת," הוא המשיך, חשבתי לחזור ממש בקרוב. ממש. זה כבר מדגדג לי, אני מתגעגע, הייתי יותר מדי בחוץ. ישבתי יותר מדי מחוץ לעסק. הנה כספי שוב על הקו. קבל עוד שתיים משתיים. עלי".

חשבתי שזה הולך ונעשה מעניין והבטתי בכספי באותה מידת ריכוז, שבה הוא הביט על הסל. פיייייי, קלע את שתיהן. "שמע, מקומך בהחלט איתנו", אמרתי לו.

"70-72 לנו, אבל נפסיד את זה", הוא פסק. "הנה, דאנק של דאשיץ'. שוויון".

ואז בא כספי עם שלשה.

"גם עכשיו נפסיד את זה?", שאלתי אותו ביתרון 72-75 כשנותרו 1:58 דקות לסיום.

"מפסידים את זה", באה התשובה.

צ'יק-צ'אק זה התהפך ונהיה 75-77 למונטנגרו.

51 שניות לסיום ניגש אלכס טיוס לקו. "עכשיו תראה מה זה, אין סיכוי שהוא קולע. 0 מ-2. שב, תתרווח וקבל נבואת אמת בשידור חי", הוא אמר לי. וטיוס החטיא את שתיהן. אחר כך נפסקה לו זריקה נוספת בגלל הפרה. "מחטיא גם את זה, וגם אם היה צריך לזרוק את זריקות 4 ו-5 היה מחטיא שוב". וכך היה. אמת היא זו ולא בדיה.

עשרים שניות לסיום הלך אחד השחוביצ'ים לקו. "קולע את שתיהן", פסק האיש שעל הקו. בינגו.

"ענק אתה, מה יש להגיד", הודעתי בהתפעלות.

16 שניות לסיום, כספי על העונשין. "כמה היה לו עד עכשיו, 8 מ-8? אז הנה ההחטאה הראשונה שלו. קבל. קולע רק אחת", הכין אותי האיש.

וואו. אכן כי כן, רק אחת.

טיילור רוצ'סטי היה אחרון הצועדים אל הקו. "הכי חלק בעולם בלי מתחרים, אין סיכוי להחטאה".

2 מ-2 לרוצ'סטי וניצחון מצוין למונטנגרו.

"אין מלים, זו אחת ההצגות הכי גדולות שאני זוכר", אמרתי לו. "כלומר, מונטנגרו היו ממש בסדר, אבל אתה? זה משהו של פעם בחיים. תגיד, מתי אתה חוזר, מר שוטה הנבואה היקר? לאן נעלמת? או שמא אשאל אותך באותה מידה של סקרנות שקווין, השוטר ההוא ממחלק הרצח של מיאמי, מנסה לברר לגבי דקסטר בעונה מספר 5: מי אתה באמת?".

"אומרים שאני אינני אני, אז מי אני בכלל?", זמזם שוטה הנבואה באדישות מעברו השני של הקו, "אבל האמת היא שאני רוצה לחזור, כן".

התפלאתי. "דלתותינו פתוחות בפניך תמיד, ההיעלמות שלך היתה חד צדדית, יו נואו. איש לא גירש אותך. הלינק שלך, אף שהוא צדדי יחסית, הוביל באופן קבוע את דירוג הצפיות בלינקים השונים של כדורסלע-האתר. אני חושב שבשלה העת לשובך, ודאי אחרי ההצגה שלך בדקות הסיום שהיתה גדולה יותר משל נבחרת מונטנגרו".

"תן לשים ת'ראש על דיונה ולעבור את החגים. אשוב כנראה לקראת פתיחת הליגות השונות", השיב השוטה, "ואם נחיה גם נראה", התנבא.

 
 
שוטה הנבואה
 
ארועים לתאריך: 25/06/2017
 
  נרימה כוסית לחיי 
קוקי בלצ'ר
 
  נרימה כוסית לזכר 
מייקל ג'קסון
 
 
ובכן, לא.
 
 
מימין עם הכדור - מי זה? ...
 
 
סילבן לנדסברג מצטרף ל"זה א-ב של כדורסלע". בשעה טובה, חבוב. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up