חול המועד, מסתבר, הוא לא הזמן המתאים לנסות ולהתעמק בכדורסל. יותר מדי עומס ברמה המשפחתית, משולב בעבודה שמסרבת לצאת לחופש. ברם אולם, זה לא אומר שלא ניסיתי לעקוב ולהבין מי נגד מה. הנה כמה מסקנות מקוצרות.

גביע ווינר לא מעניין. אפילו לא קצת. כל ניסיונותיי להידבק למרקע ליותר מחמש דקות, נחלו כישלון מהדהד. זה פשוט לא זה. נכון שרוממה המחודש נראה יפה מאוד, אבל המשחקים עדיין נראים לי ומרגישים לי כמו משחקי אימון, וחלקם על גבול השכונה. יותר מדי שחקנים לא שומרים, לא מוסרים ובאופן כללי לא בכיוון. אולי כשתתחיל הליגה העניינים יתאפסו גם אצלם וגם אצלי. נראה. לא בטוח.

אגב, מתי באמת תתחיל הליגה, לעזאזל? עם כל הכבוד, סוכות זה לא תירוץ מספיק טוב כדי שהליגה כאן תצא לדרך כל כך מאוחר. ועוד לפני שהיא תתחיל, מה זה השטויות האלו שכל קבוצה יכולה להחליט לעצמה כמה זרים להחתים ולרשום, והאם לשחק לפי החוק הרוסי או לא. נכון שאני לא עוקב מקרוב, ואם אני טועה אשמח אם מישהו יתקן אותי בהקדם, אבל לעניות דעתי הלא קובעת אין בעולם הנאור עוד ליגה שמאפשרת כזה חופש בחירה (ואם יש, שיתביישו). ממש לא מעניין אם זה בגלל מכבי תל אביב או לא. או כולם ככה, או כולם אחרת.

בלי סוף פרצופים חדשים בליגת קזינו. בהערכה זהירה, הצלחתי לזהות לא יותר מארבעים אחוז מאלה שראיתי בטלווויזיה עד עכשיו. בהערכה פחות זהירה, גם בסוף העונה לא אצליח לזהות אותם. בהערכה הכי פחות זהירה, לא תהיה לי כוונה לנסות. ממילא רובם לא יהיו כאן בעונה הבאה. מתחיל להיות מעייף העסק הזה. לא אנסה אפילו להכחיש זאת.

נקסט. באנ.בי.איי החליטו על מלחמת חורמה ב"מתעופפים" למיניהם - כל אותם שחקנים שמזייפים בתיאטרליות עבירות תוקף. לא באמצעות עבירות טכניות, אלא בקנסות ישירים. הצגה ראשונה - 5,000 דולר, שנייה - 10,000 וכן הלאה עד 30 אלף. אחר כך זה עובר להנהלת הליגה לטיפול משמעתי נוסף.

מדורי הספורט והרשת התמלאו חיש קל בתגובות תוהות עד נזעמות של אנשי מקצוע ואוהדים, אבל לעניות דעתי הלא קובעת מדובר בהחלטה מצוינת. רק ככה. רק דרך הכיס. עבירות טכניות פוגעות אך ורק בקבוצה, לא בשחקן (באנ.בי.איי עבירה טכנית לא נספרת כאחת משש העבירות האישיות). עכשיו, שיספגו את זה אישית, גם אם זה כסף קטן בשבילם. לא יילך? שיתחילו ממאה אלף דולר ויעלו עד מיליון. נראה מי ימשיך לזייף.

מה עוד הספקתי לקלוט משם? אה כן: באמצע יום פתוח לתקשורת, אחרי שדווייט הווארד וסטיב נאש דיברו שעות על כמה שהם רוצים לעזור ללייקרס ולעצמם לקחת אליפות, הודיע קובי כי לא משנה מי נכלל בסגל, הלייקרס היא עדיין - קודם כל ולפני הכל - הקבוצה שלו. לא הקדשתי מספיק זמן על מנת להחליט אם האיש יותר נרקיסיסט מחסר טקט וטיימינג או להפך. כך או כך, מפגר הוא כבר לא יהיה.

ראשיד וואלאס חזר לליגה בגיל 209, ועוד לניקס. אם הפיסטונס ממשיכים באותו קו ומצליחים להחזיר את ביל ליימביר ודניס רודמן, אני מתחייב קבל עם וסייבר-ספייס לקנות צלחת לווין שתאפשר לצפות ישירות בכל משחקי ניו יורק ודטרויט, וגם לקום לכל משחק בלי קשר לשעה.

ולסיום, למי שיש לו כוונות לנצל את הימים האחרונים של החג לטיולים, להלן מילון קצר (הכל מניסיון אישי, כמובן):

"בכביש החוף עומס תנועה ממחלף אולגה למחלף נתניה. רונה תיזמנה עשרים דקות" - רונה המלעונה כנראה ריחפה מעל הכביש בדאון הממונע שלה, או צפתה בנו דרך לווייני ריגול אמריקאים. אחרת, לא ברור איך זה לקח לה פחות מארבע שעות.

"מסיק מהנה לכל המשפחה במטע זיתים משגשג" - חמישה עצים בינוניים ומטה, ולידם הבן הצעיר של המשפחה - שמן הסתם קיבל עונש כי לא עזר מספיק בעבודות הבית - מדרבן אותך למלא צנצנת פיצפונת בזיתים תמוהים-למראה ולעוף לו מהעיניים.

"פינת ליטוף מגוונת" - שלוש עזים, שתי תרנגולות וחמור שמחייך אליך עם הבעת 'נראה אותך גבר מנסה ללטף אותי'.

"כיבוד עשיר" - פיתה על סאג'.

"כיבוד אותנטי" - פיתה על סאג'.

"מאכלי עדות" - פיתה על סאג'.

"מחכים לכם!" - ברור, רק חבל שייקח לנו לפחות עשרים דקות להגיע אליכם, סביר להניח שיותר. רונה תיזמנה.

shaharhermelin@gmail.com