מפעם לפעם מזכיר האריה השואג מעל דפי העיתון שהיתה לו מדינה, שאסור למסור תוך כדי קפיצה. עניין שמלמדים עד היום יש להניח ולהניח יש בבתי הספר לכדורסל, ומקורו אי שם לפני 40-50 שנה בטח בדרכי הלימוד של פעם.
ברם אולם ואף על פי כן, אם מאירק'ה טפ-הירו רב הרושם, או יוגב אוחיון או מרסליניו הוארטס, שלא לדבר על חק"ן המכובד, הלוא הוא אליל הסיפרה, חואן קרלוס נבארו, היו נוהגים על פי תורת האריה וקודמיו, לאן הם היו מגיעים בדיוק?
האם תיאו פפאלוקאס היה מגיע לאן שהגיע אם לא היה מבסס חלק גדול ממשחק ההתקפה שלו על מסירה בניתור?
ומה היה עושה הוארטס בלי זריקות החסידה הנערצות על רגל אחת?
ראיתי אתמול כמה שניות מביצועיו של חק"ן המכובד נגד ריאל מדריד. משנה לשנה האיש מטה את גופו עוד ועוד עד כדי זוויות בלתי אנושיות בעליל וקולע מהן סלים. הכל בהפוך על הפוך, ובניגוד גמור למה שהוא אמור לעשות על פי אותם חוקים מלפני עשרות שנים.
אפילו פיזה לא עקום כמותו. יאאא אולוהייים!
איפה רגליים ישרות, איפה מבט לסל, איפה סגנון זריקה קלאסי. חק"ן יודע מה שרק מעטים כבר הבינו: כל דרך לגיטימית כדי להשחיל כדור לסל. אם היה יודע לבצע פליק-פלאק לאחור ולזרוק תוך כדי, היה עושה גם את זה. וכן, בניגוד לתורת האריה השואג! הנה, הדגשתי את זה עם סימן קריאה, למתקשים! גם אני יכול!
מסקנה: עזבו הכל. דברים השתנו. רמת האתלטיות של שחקני ההגנה, כמו גם הגובה של השחקנים ומהירות התגובה.
מה שהיה נכון לפני ארבעים שנה לא בהכרח מתאים לעכשיו. אמת היא זו ולא נוכל להכחיש, שמסירה בתנועה דורשת הרבה יותר מיומנות מהשחקן המבצע מאשר מסירה במצב נייח. יותר שליטה בגוף, יותר שליטה בהחלטות שמתקבלות בקופסה למעלה.
ואכן כי כן, היה אומר על זה ד. דבורין הפורש, יש בזה גם יותר סיכון. אבל יש גם יותר סיכוי להצלחה מסחררת, להסחת תשומת הלב של היריבה, להטעיית בינגו במאני טיים שמפצחת הגנה. כי "הבה נתחכמה לו", מתברר, הוא עדיין להיט גם בשנות האלפיים.
לפיכך, נבשר נא לאריה השואג ולשאר דורשי הלכות תורה מפעם, להניח לעניין ולהרפות. שחקנים גדולים הם גם אלה שיודעים לחרוג מהכללים ולפתח מיומנות ייחודית. ועוד לא דיברתי על השלכת התפוזים של ליאור אליהו, כן?
בבחירה בין להיות עוד שחקן אחד טוב מהשורה שהולך לפי הכללים, לבין מישהו שדורך על כלל ומעוות אותו לצרכיו במסגרת הנורמה וחוקת המשחק, צריך לכבד ולהאיר בזרקור את אלה שיש להם אומץ ויכולת להיות שונים.
או בכדורסלעית: נכבדם ונעריכם על כך עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ.
היידה, אלה היו 400 גרם נדירים למדי לאחרונה של הארה פתאומית (אם כי ממוחזרת-משהו, כמעט בטוח שכתבתי על זה פעם איפשהו. כנראה שכאן אפילו).
שלומות ונצורות בשלב זה.
