נראו לאחרונה
 
 
הספר "דאנק בפרצוף"   הספר "דאנק בפרצוף"
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כמו לקנות אייפון 5
סר ש. הרמלין מנסה להבין למה חשוב כל כך לאמריקאים לעסוק בשאלת 'עולים או לא עולים לפלייאוף' ביחס ללוס אנג'לס לייקרס. חברו הטוב לואיס משיב.
3/4/2013    
 

העונה הרגילה ב-NBA תסתיים בעוד שבועיים, ב-17 באפריל. נכון לרגע כתיבת שורות אלו, חמש קבוצות כבר הבטיחו את מקומן בפלייאוף המערבי: סן אנטוניו, אוקלהומה סיטי, דנבר, לוס אנג'לס קליפרס וממפיס. על שלושת המקומות הנותרים נאבקות גולדן סטייט (שרק קריסה בלתי מובנת תמנע זאת ממנה), יוסטון, הלייקרס, יוטה ודאלאס.

בשבועות האחרונים קראתי ושמעתי בתקשורת האמריקאית יותר ויותר התייחסויות לשאלה האם הלייקרס יצליחו ברגע האחרון להתברג איכשהו במקום השמיני, ולהיות חלק מהפלייאוף. ניתוחים על גבי פרשנויות על גבי תחזיות. גם אנשי הלייקרס, מקובי, דרך ד'אנטוני ועד לשאר השחקנים, מדברים אחרי כל המשחק על איך שלמרות הכל הם יהיו בפלייאוף, כאילו גורל העונה, שלא לומר הליגה, שלא לומר ענף הכדורסל כולו - תלוי בכך.

קראתי, שמעתי, ואני מודה שאין לי מושג על מה המהומה. נכון, מדובר באחת הקבוצות הגדולות, המפוארות והמעוטרות בתולדות הליגה, שלאחר שהצטיידה בסטיב נאש ובדווייט הווארד הפכה לפני פתיחת העונה למועמדת רצינית לאליפות. אבל הלא כבר בשבועיים-שלושה הראשונים ראו כולם לאן נושבת הרוח, וזו לא בדיוק שינתה כיוון מאז. ההבדל היחיד מבחינת התקשורת האמריקאית, הוא שבמקום לשאול אם הלייקרס ייקחו אליפות, הם מתעסקים עכשיו בשאלת ה'כן ייכנסו או לא ייכנסו לפלייאוף'.

הפכתי והפכתי בסוגייה, והגעתי פה אחד למסקנה שאת התשובות צריך לקבל ממקור מוסמך בצד ההוא של האוקיינוס האטלנטי. מישהו שחי ונושם את התרבות האמריקאית מאז שנולד, וגם שולט לחלוטין ברזי המסורת והפולקלור הספורטיביים המקומיים. ובמלים אחרות ופשוטות יותר: טלפון ללואיס, אוהד ניקס פנאטי ועורך דין ניו-יורקי מצליח. בסדר הזה, כמובן.

מה נשמע, לואיס?

מצוין. עברתי שבוע של פסח ועליתי רק שלושה פאונד במשקל. שיא אישי חדש, אם אינני טועה.

והניקס?

סיכויים גדולים שנסיים במקום השני במזרח, שזה ממש מעולה. ראשית, נגמור מעל ברוקלין הליצנים. שנית, מקום שני זה אומר שבסיבוב הראשון אנחנו מעיפים לכל הרוחות את הסלטיקס יימח שמם, ובסיבוב השני בשישה משחקים את אטלנטה, שיעברו את אינדיאנה. לא סגור מה יהיה מול מיאמי, אבל אני מאמין שאנחנו יכולים להפתיע.

ממש. תפתיעו מאוד אם הכל יילך לפי מה שתיארת הרגע. עוד יותר תפתיעו אם תפסידו למיאמי ביותר מחמישה משחקים.

רוצה להתערב?

כן, על הרבה כסף. אבל לא בגלל זה התקשרתי. אתה מוכן להסביר לי מה זו האובססיה הזו סביב הלייקרס והכן-יהיו-לא-יהיו בפלייאוף? למה זה כל כך חשוב לכל כך הרבה אנשים, כולל כאלה שאין להם שום קשר ישיר ללייקרס?

אין לי מושג, אבל זה חשוב.

אם אני עכשיו השופט באחד התיקים שלך, וזו רמת הטיעונים שאתה מציג בפניי, אני מעיף אותך מאולם בית המשפט. זה הכי טוב שאתה יכול לעשות?

כן.

אתה סתם מתחמק. תגיד שלא בא לך לדבר עכשיו ונגמור עם זה.

תמיד בא לי לדבר על כדורסל, ואתה יודע את זה. עוד יותר בא לי לדבר על צרות של קבוצות מאוסות כמו הלייקרס, ואתה יודע גם את זה. אני אומר לך את האמת. אין לי ממש מושג למה, אבל זה מאוד חשוב לכל קבוצה, במיוחד קבוצה עם היסטוריה כמו הלייקרס, להיות בפלייאוף.

ואני שואל שוב: למה? נגיד שאיכשהו הלייקרס מסיימים במקום השמיני. בכלל לא בטוח שזה יקרה, אבל נגיד. הם מקבלים או את הספרס או את הת'אנדר, ועפים בסוויפ או בחמישה משחקים גג. נו? היה שווה? עדיף על הישארות בחוץ?

קודם כל, אף אחד לא רוצה לפגוש את הלייקרס בפלייאוף...

בולשיט. הספרס והת'אנדר מתים לפגוש אותם ולהיכנס באמ-אמא של קובי. אתה יודע איזו דחיפה מנטלית דבר כזה נותן לך?

תקשיב לי טוב: אף אחד לא רוצה לפגוש את הלייקרס בפלייאוף, אבל גם אם הם עפים בסיבוב הראשון, ואפילו חוטפים בראש כמו שאתה חושב עדיין ישנה חשיבות להשתתפות. זה...זה חשוב, נו. זה נותן הרגשה טובה.

לואיס, ב-2004 נכנסתם לפלייאוף אחרי הפסקה של ארבע שנים, ובסיבוב הראשון חטפתם סוויפ מהנטס. עוד שבע שנים נשארתם בחוץ, עד שב-2011 חזרתם לפלייאוף רק בשביל לחטוף סוויפ נוסף בסיבוב הראשון, ועוד מאהובי לבכם - הסלטיקס. בשנה שעברה, מיאמי עשתה מכם צחוק בסיבוב הראשון, ואם לא טעויות טפשיות שלהם במשחק מספר ארבע, זה היה נגמר בעוד סוויפ. כמה טוב הרגשת עם כל זה?

ברור שלא השתגענו על זה, אבל כן, היה משהו כיפי בלהיות חלק מזה. לא יודע איך להסביר לך. להיכנס לפלייאוף זה סמל סטטוס. כמו לנהוג ברכב הכי שווה, או להיות הראשון שקונה אייפון 5. זה אומר שאתה בכל זאת חלק מהעילית של הליגה, לא מהנמושות שנשארות בחוץ. תראה כמה מאושרות המכללות שנכנסות למארץ' מדנס, כולל אלו שחוטפות שלושים או ארבעים הפרש בסיבוב הראשון.

אוי באמת. אתה לא יכול להשוות, ואתה יודע את זה יותר טוב. ממני. מכללות זה סיפור אחר לגמרי, משום ששם דרך הכניסה לפלייאוף, לצורך העניין, שונה בתכלית. עד עכשיו לא ממש הבנתי איך בדיוק בוחרים מי תיכנס, למשל, כמדורגת 15 או 16 ומי לא. גם האפשרות בפני אנדרדוגים מוחלטים לעשות את זה, ואז אולי לנצל את שיטת הנוק-אאוט כדי להתקדם היא משהו אחר לחלוטין מאשר ב-NBA.

ועדיין, אני אומר לך, אצלנו - כניסה לפלייאוף, כל כניסה לכל פלייאוף, נחשבת לסוג של הצלחה.

לא יודע. לעניות דעתי הלא קובעת, עדיף לחסוך את ההשפלה, אבל מה אני מבין.

לא הרבה. את זה כבר סיכמנו מזמן. חייב לזוז עכשיו. Tirbehu ve'tisadu.

מאיפה זה בא?

מהשכן המרוקאי. שלוש קומות מתחתיי. איש מקסים, אבל גם לו אין מושג בכדורסל. בגלל זה נזכרתי בו. ביי.

shaharhermelin@gmail.com

 
 
שוטה הנבואה
 
ארועים לתאריך: 21/09/2019
 
  נרימה כוסית לחיי 
קורטני פאריס
 
 
מרוב שנים בכדורסל הספרדי לפעמים שוכחים שהוא בכלל איטלקי. ...
 
 
ברצלונה נגד ריאל: נסו לזהות שלושה, גם שניים עשויים להספיק. ...
 
 
יאאא אולוהייים! איזה צילום. ארל האליל מקבל ערך. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up