זמן לבחור 'חביב נולד'. פשוט ככה, יען זמן רב עבר מאז תום העונה וגם אנו דוגלים בנוחות, נינוחות ונוחיות, הרי שעצביו של העם פוקעים. יש לבחור. ויש לנהל פה פיינל פור.

על ארבעה בנים דיברה הסיפרה: ג'רום "מיסטר" דייסון, דונטה סמית', פט קלייתיס ופרנק "דה טנק" האסל. פיינל פור כהלכתו יוצא לדרך בלי נצנצים וג'ל, אבל עם הרבה מאוד בורקסים נוטפי שומן, יען נאמנים לדרכנו אנו ומצפצפים על כולם, כולל על הפימה המתפתחת בצעדי ענק. זו שכבר לא ניתן להסתיר אותה. למרבה המבוכה.

עומדים הארבעה על הבמה, נתונים לחסדינו. נזכיר כי חביב הסיפרה הוא תואר חשוב ביותר בכדורסל הישראלי ודברי הימים בעניינו הולכים רחוק מאוד לאחור אל תקופות יפות ומרשימות. תחילת שנות התשעים אם לדייק.

'חביב נולד' הוא למעשה גלגול מודרני של אותו תואר ותיק, שהותאם לתקופת האינטרנט. אנחנו בוחרים אותו על פי פרמטרים שונים מן העבר, בעיקר על סמך מפתח סטטיסטי ותקנון עקרונות מספריים שהומצאו לצורך העניין. ובכל זאת, ברגעי האמת דברים ועובדות וקביעות מושלכים הצדה לטובת האינסטינקט הנשיאותי, התחושות הנכונות ורגע ההארה. שהרי זה רוב הסיפור, בסופו של דבר. אנחנו צריכים לאהוב את החביב שלנו באופן שאינו תלוי בדבר או במספר.

דייסון, סמית', קלייתיס, האסל.

האסל, סמית', דייסון, קליית'יס.

קליית'יס, האסל, סמית', דייסון.

סוג של קובייה הונגרית. אבל די, חדל אובססיה, יש להתקדם.

המודח הראשון בפיינל פור חביב נולד 2013 הוא . . .

הוא . . .

הוא . . .

ג'רום "מיסטר" דייסון מהפועל חולון.

חבוב מעניין ומסקרן זה (20.4 נקודות במשחק, מלך הסלים בליגת קזינו) תפס את עינינו ומשך את תשומת לבנו בסגנון משחקו הפוחז. איש אחד על אחד, איש המגרש הפתוח שלוקח כדור ונוטה לקחת אחריות. לרוב זה נגמר בסל, סחיטת עבירה או איבוד.

אהה, כן, יש גם החטאות.

לא נשכח לעולם משחק של "מיסטר" נגד יריבה הונגרית בגביע האתגר בו סיים עם 1 מ-23 מהשדה. כפי הנראה שיא עולמי בעת החדשה במסגרות אירופיות, ייתכן שאף ב-NBA. משחק נדיר שחובה היה לראות, ברם אולם ואף על פי כן - לא ראינו.

בעונתו הראשונה בליגת קזינו הרביץ דייסון 40 נקודות נגד מכבי אשדוד, סחט 18 עבירות נגד נתניה והפליא ב-11 אסיסטים מול ירושלים. אין לנו ספק וספק אין לנו שמקומו בפיינל פור, וגם אם לרגע חלפה בנו משובה כזו או אחרת ורצינו להכתירו לחביב הסיפרה על בסיס תקדימים של חתולים אחרים (דניס וויליאמס, נניח), הרי שנחתנו על הקרקע והחלטנו להדיחו בסופו של דבר.

ראשון המודחים, אם כן, הוא ג'רום "מיסטר" דייסון.

ולמה מיסטר, שאלתם? על שום קולו הצורמני והנימוס המופלג של שי לוי, כתב ONE לשעבר, שפנה אליו בדחילו ורחימו לאחר אחד המשחקים, הגיש מיקרופון לפיו וביקש את תגובתו של מיסטר דייסון. נדמה כי איש לא פנה אליו בכינוי מיסטר קודם לכן לאורך חייו, והאיש נראה מופתע למדי מגודל המעמד והכבוד. לא נשכח זאת.

על פניו, היו לו כל הנתונים להפוך לחביב, אבל ה-1 מ-23 מול ההונגרים פשוט חיסל את סיכוייו.

נותרנו עם שלושה ראויים מאוד מאוד מאוד.

לאחר התלבטות קשה במיוחד, כזו שקשה לתאר במלים, אנו מוליכים החוצה בעדינות ובצער גם יחד את פט קלייתיס הנפלא.

קלייתיס זה, אחיו של מה-שמו-נו-ההוא-איך-קוראים-לו, החל את העונה כמעין סוג של עמית תמיר, והתקדם לכדי מפלצת שכמותה לא ראינו זמן רב במגרשים. מין 3, 4, 2, מהו בכלל? מוריד ריבאונדים כמכונה, רץ את המגרש כמו 1.90 כשהוא בעצם 2.08, יווני-אמריקאי לא ברור. זה מטוס? זו מפלצת? זו חללית? מה זה?

קלייתיס סחף, ממש סחף, וגם הדהים, ממש הדהים, וגם שבה את לבנו, ממש שבה. הוריד 20 ריבאונדים על ראשה של הגלבוע, הלעיט את אשקלון ב-27 נקודות, סיים עם 15.9 נקודות ו-9.1 ריבאונדים.

ברם, כן?

ברם אולם האיש קצת מנומס מדי, קצת רך כזה, יו נואו. ייתכן שהוא הולך להרביץ עונה גדולה ביורוליג איפשהו, אבל לא התחברנו לאיש בנימי נפשנו על אף שלל יתרונותיו.

ולפיכך, ובעקבות זאת ועל סמך הדברים, הרינו להכריז בזאת כי פט קלייתיס מודח כאן ועכשיו.

יאאא אולוהייים, איזה גמר גדול נוצר כאן פתאום: דונטה סמית' נגד פרנק דה טנק האסל.

נציג אותם: על פי המספרים, האסל היה השחקן היעיל בליגה. הוביל את מדד היעילות כאשר לבא אחריו יש שלוש נקודות פחות, הוביל גם את טבלת הריבאונדרים עם פור של ארבעה ריבאונדים אחרי השני ברשימה. בגובה 2.03 הוא נראה ונותן תחושה של 2.07. אימפקט פנטסטי בצבע, שחקן שיכול להגיע רחוק, לא נכחיש זאת. הוא דורס אמנם, אבל לא ממש כמו טנק. הכינוי קצת גדול עליו, אבל הוא בפירוש כוח בלתי רגיל מתחת לסלים. נתן 10 משחקים של 17 ריבאונדים ומעלה בליגת קזינו, יאאאא אולוהיייים! בסיכומה של העונה: 17.9 ו-14.2 בממוצע. כבש את לבנו ביג טיים, נתקשה להכחיש זאת, אף לא נכחד.

גל מקל, חביב סיפרה מכהן שאינו חלק מהתחרות בלאו הכי, קיבל את תואר שחקן העונה, אבל דונטה סמית' היה ראוי לא פחות. סמית' היה החוליה הכי יציבה בקבוצה המשוגעת של בראד גרינברג והציג מספרים מגוונים (סביבות 16, 5 ו-5 בממוצע). בניגוד למטורפים שהיו בקבוצה בעבר (קרלוס פאואל), הוא היה מוכן לוותר על זריקות למען הקבוצה והדביק את השחקנים בפרגון. הקשיחות שלו וקו המחשבה של "אף אחד לא יותר טוב ממני" חלחל גם לחבריו, כפי שהתבטא בקו הסיום של העונה.

הראש אומר דונטה סמית', הלב אומר פרנק "דה טנק" האסל.

הפעם, במפתיע, נלך עם הראש: דונטה סמית' הוא חביב נולד החדש לשנת 2013!

היידה, היידה, היידה!

קצת נחת בגיל 30 אחרי שהתגלגל בעיקר במסדרונות אמריקה הלטינית, והנה דווקא הכדורסל באירופה (אירופה-אסיה כזה, נגיד) הוא שמעניק לו חיי נצח ותמונות ממוסגרות על כתלי מסדרונותיו.

תקעו בחצוצרות, תקעו גם בשופרות. חביב סיפרה חדש בא אלינו.

זהו הזמן, זה היום, זה הרגע להודות לדביר שמעון שבלעדיו לא היינו מגיעים עד הלום.

להתראות, אם נחיה, ב'חביב נולד' 2014.