נושאים שהצטברו על שולחן הנשיאות.

רו"ח ד. שמיר פוטר מהפועל אילת, ועוד לפני שהספקתי לכתוב, שוב וכרגיל, שכדאי מאוד שיניח לדברים לעונה או שתיים ויתפוס איזה ג'וב רציני בטלוויזיה כפרשן לרווחת העם, מיהר לקבל עליו את תפקיד מאמן נבחרת העתודה. רצה כנראה לסתום לי את הפה, אבל לא הצליח יען לכדורסלע חוקים משלו.

מעבר לנושאים שעלו ודאי אוטומטית אצל אוהדי כדורסל בהקשר של פיטורי שמיר (האם ההחלטה של אילת מוצדקת, האם שמיר הוא אוברייטד, ואיזו נפילה, יאאא אולוהייים, מצסק"א מוסקבה ועד לשבת בבית בלי עבודה בתוך פחות מעונה) – מה שהעסיק אותי, כסוג של בורגני, הוא מה עושה מאמן אחרי פיטורים.

כלומר, זה חייב להיות הלם. קמת בבוקר, לקחת את הילדים לגן ולבית הספר והשעה שמונה וחצי. מה הלאה? אין משחק להתכונן אליו, אין שריפות לכבות, אין משברים ליצור, אין עיתונאים שמתקשרים, גם לא סוכנים או אנשי הנהלה. כל הידע, המעשי והתיאורטי, נותר ללא ששימוש לפחות לפי שעה. אז מה, מתכוננים לעונה הבאה? מסמנים מראש רכישות וזרים לעתיד? ראינו בדיוק מה קרה עם חלק מהזרים החדשים, בסוף מי שהגיע לאילת היו יוטר ואסברי שעבורם לא צריך כל הכנה ולא תרשימים או תרחישים מראש.

מה עושה מאמן שפוטר בבוקר שאחרי סוף דרכו בקבוצה? סוגר כנראה עם איגוד הכדורסל לגבי נבחרת העתודה, כדי לא לעסוק בכל שהוזכר למעלה.

לזלי גור, זמרת אמריקאית בת 68, הלכה לעולמה, הרביצותי אפילו לינק לשיר הגדול שלה משנת 1963 לרווחת העם הקלוש. חייב אדם להקשיב פעמיים ביום, בוקר ולילה, לשירה המרטיט. כמה דרמה, איזה יופי, קצר ולעניין. ניגשת למיקרופון, ניצבת מול הקהל, עושה את שלה בהתרגשות לא מוסתרת וסוגרת עניין. ונשאלת השאלה מה יהיה בגורל השירים היפים האלה של הפיפטיז והסיקסטיז. טרם נולדתי כשהשיר הוקלט, אבל כחובב גדול מאוד של מוסיקה לא היה סיכוי שהלהיט האדיר הזה יחמוק ממני. ומה לגבי הילדים שלנו והילדים שלהם, האם הדברים האלה עוברים הלאה לנצח, או שיש להם תאריך תפוגה שבו הם נמחקים מהזיכרון וממחסני הידע הקולקטיביים? ואם כן, מתי זה קורה? שאלות שמסקרנות אותי לפעמים, ותשובה אין. בינתיים, אסתפק בהתפעלות מהשיר.

מרב דורי נפצעה השבוע במשחק בין מכבי רמת חן לבנות הרצליה. האבחנה: קרע ברצועה הצולבת בברך שמאל, וכל זה קורה בשידור חי. מצמרר-משהו: פציעה כזו בדיוק הורידה אותי מהמגרשים לפני המון שנים, ושלחה אותי לתקשורת. אף פעם לא נעים להיתקל במצב כזה מול העיניים, והבכי של דורי לא הוסיף לאווירה הכללית ברגע הפציעה. מרב, שחקנית נבחרת ישראל, היא אחת הטובות והמובילות זה תקופה ארוכה, רק כמה חבל שאין אפילו ידיעה אחת נורמלית (לא נתקלתי, עדכנו אם אני טועה) בעניין הזה – לא באתרים ולא בעיתונים. אז אוקיי, ליגת הנשים צדדית, זה נכון. אבל לאן נעלמה העיתונות בארץ? על הפרצוף. החלמה מהירה לדורי בהזדמנות זו, והנה היא בצילום מתחילת הדרך.

ומאחר שהשורה הרצה הלכה לעולמה לא מזמן מבלי שוב במתכונת הנוכחית של מערכת הניהול של האתר, קבלו את זה: שבת ב-21.00, מיאמי נגד לואיוויל בשידור חי בערוץ 50 ובהשתתפות נשיאותית. העם מוזמן בהמוניו.