נראו לאחרונה
 
 
הספר "דאנק בפרצוף"   הספר "דאנק בפרצוף"
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כי היא אשה. והיידה רוז'ה-שלנו!
רב"ס היקר מפציע לרגע בענייני טניס, סתם כי חם לו מדי עם הקראטה. ויו"ר הדירקטוריון עט על ההזדמנות עם מספר שורות משלו.
13/7/2015    
 

איך (לא) אמר מוקי: "כולם מדברים על לברון, אף אחד לא מדבר על סרינה". ילדים וילדות, אין היום ספורטאי/ת, זכר נקבה וכל מה שביניהם, שמתקרב למה שסרינה עושה ליריבות שלה.

קראתי שלל מתחכמים שאומרים שהכל נובע מהיתרון הפיזי שלה (או במילים אחרות פחות PC - זה לא פייר, היא כושית!) , שהטכניקה שלה לא משהו בכלל, ושאם הייתה משחקת מול גברים, הייתה בערך מקום 200 בעולם.

ועל זה אומר במילים עדינות: פפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפ.

ברור שיש לה יתרון פיזי. לג'ורדן לא היה? למג'יק לא היה? לשאק לא היה? היא ספורטאית, לא מהנדסת חשמל!

טכניקה לא משהו? נו, באמת. אני לא מספיק מבין בטניס וכאלה (אני עוד קורא למחבט מטקה), אבל אם הטכניקה שלה לא משהו אז כדאי שעוד כמה ילמדו אותה.

ואם זכור לי, גם אגאסי האדיר חבט בצורה לא ממש אופיינית עם שתי ידיים, וזה, לבוריס בקר היו טיקים בעיניים, ולסמפראס היו ממש הרבה שערות.

ולגבי העניין של גבר/אישה.

אם גברים היו משחקים מול חייזרים בגובה 2.50 מ', שרצים מאה מטר ב-4 שניות, גם הם היו מפסידים. אבל הם לא. מקסימום הם לוקחים קצת "ויטמינים".

סרינה משחקת מול נשים, כי היא אישה.

ומאז סטפי גראף, לא ראינו דבר כזה.

פעם חשבנו שדווקא ונוס היא הדבר הגדול הבא, אבל לא. זאת דווקא הזאת שדומה לג'רמי פארגו.

ואם כבר, חושבני שסרינה הייתה מנצחת את סטפי גראף. וגראף הייתה הכי מייקל ג'ורדן שראינו בטניס, גברים או נשים, כולל פדרר. בשנים היפות, והיו הרבה כאלה, ניצחה 0:6, 2:6 כבר בחימום.

אבל את הגבירה לבית וויליאמס, היא לא פגשה. עם כל הטכניקה הקלוקלת שלה (פפפפפ כבר אמרתי?).

ועד שנבדיל בין מטקה לרקטה:

היידה-גוני נזעק מבין הגלים.

דבר יו"ר הדירקטוריון: אנצל את הבזק הטניסלע הפתאומי שנחת עלינו, כדי לספר שראיתי קצת, ממש כמה דקות, אפילו לא כמה וכמה (וכמה!), של הגמר בין רוז'ה-שלנו לג'וקוביץ'.

אוקיי, לקחנו מערכה בגמר. אבל זה היה קשה, זה היה בשיניים, זה היה חלא מייצג. ופתאום, כשהם עומדים זה מול זה, רואים ששלנו כבר בן 34. משהו בשיער שלו נעשה דליל, גם אם החבטות במטקה של בורוכוב עדיין מענגות ונאות מאין כמותן.

רוצה לומר – רוז'ה-שלנו מתחיל להתקמט קלות. משהו בשיער מרגיש פתאום דליל מדי. עדיין בפסגה, הרבה אחרי שכולנו האמנו שכבר לא יהיה שם. אולי זה הזמן לרדת ולהיפרד לפני שתכסה אותך העלטה חלילה וחס. גם לדעת מתי להיפרד זה סוג של אמנות.

 
 
שוטה הנבואה
 
ארועים לתאריך: 19/10/2017
 
  נרימה כוסית לחיי 
מייק יקל
 
 
"מה אתה יודע, המדווחים מדווחים שאני עשוי לחזור לירושלים". ...
 
 
יבגני פשוטין בחזית. ומיהו עוזרו בתחתית הצילום מצד ימין? ...
 
 
סילבן לנדסברג מצטרף ל"זה א-ב של כדורסלע". בשעה טובה, חבוב. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up