להווה ידוע כי אני עוסק רבות בענייני המתאזרחים כבר זמן רב ובעקבות סערת המתאזרחים האחרונה ועזיבתו של שמע'לה את המנהלת בטריקת דלת ובזעם רב, אני חש חובה להתייחס לעניין כולו.
ראשית, מתאזרחים היו ויהיו כאן תמיד. חלקם קושרים את גורלם בגורל העם היהודי, חלקם יהודים אמיתיים, או מתאהבים בעם (או לפחות בבנותיו), אחרים נהנים בכחול לבן של הנבחרת ומאידך, היו גם מי שעשו הכל כדי להשתמט מכל חובה אזרחית ועשו שימוש ציני ונצלני בדרכון הישראלי שניתן להם מתוקף חוקים כאלו ואחרים.
שנית, הניסיון למתוח קו ולהבדיל בין "מתאזרחים טובים" ו"מתאזרחים רעים" הוא מיותר ולא ישים. ברור לכל שמי שהעלה את חמתם של אקוניס ורמי כהן הוא טיילר רוצ'סטי (המכונה מאז בחוגים שונים רבי אמציה), אך אינני מצליח למצוא שום הבדל בינו ובין מתאזרחים אחרים ששחקו כאן לאורך השנים. כך למשל, רוצ'סטי משחק בנבחרת זרה, ממש כמו חנן קולמן של מכבי חיפה (דנמרק) ויונתן שולדרברנד האשדודי (שוודיה). בשעה ששחק הויקינג במדי אדומי העור מתל אביב, אגב, רמי כהן לא השמיע ציוץ בנושא.
רוצ'סטי "גילה" את יהדותו אחרי מסעות ארוכים באירופה, בהם צבר כסף, מוניטין וחוויות, משל היה אפיק, שפיק, וופיק, שסייר בכל היבשת וחרש אותה לאורכה ולרוחבה לפני שנזכר שביתו בישראל.
גם יהדותו של רוצ'סטי, שהיא מפוקפקת לכל דבר ועניין, לא מפוקפקת יותר מזו של בראד ליף (עמית גל ורבי פנחס יעידו בשבועה כי קבל את יהדותו בזכות תעודת גיור על שם גברת ליף) ואפילו טי ג'י הצעיר משחק על אותו דרכון ממש. אגב, רמי כהן שבקש לראות את סרט הבר מצווה של רוצ'סטי, יכול ללכת לראות באותה הזדמנות גם את סרט בר המצווה של כרם משעור שמצטיין אצל אקוניס השנה.
לכל ברור שרוצ'סטי יעזוב את הארץ ברגע שיסיים את חוזהו (בסוף הוא עוד יפתיע וישאר...), אך כולם שוכחים שכך עשו גם סמלים כמו בארי ליבוביץ', מרסר, שארפ ואפילו ישראל אלימלך. את דייויד בלאט שנולד וגדל בבוסטון ומאמן בקליבלנד אימצנו לנו כבן.
קיצורו של עניין, מרגע שניתנה האזרחות, קשה מאד להפריד בין דם לדם ובין שחקן לשחקן ויש לכבד את האזרחות באשר היא, גם אם היא מסריחה.
על תעלולי המס של הצהובים, יש בהחלט מקום להתמרמר, אך גם הם כנראה חוקיים ואקוניס את כהן יצטרכו לחיות בשלום עם העובדה שיש להם עוד כמה שעורים בניהול ללמוד.
את עונשו, שלם שמעון בכך שהקבוצה שלו בנויה על שכירי חרב ולא נמצא בה ולו גם שחקן אחד שיתאבד למען סמל המועדון וכבודו במשחק המכריע בתורכיה. לעובדה שהקבוצה ירדה ליורוקאפ, יש קשר הדוק למבנה האנושי שלה ונדמה לי שדי לו לשמעון בעונש זה.
אחרון ומעניין, מוזר שההסתדרות וניר אלון, שיצאו למלחמה על מעמדו של השחקן הישראלי, אינם מרימים קול צעקה ומרשים להפלות ולפגוע בשחקנים ישראלים. הייתי מצפה מהם לקום ולמחות, שכן היום זה רוצ'סטי ומחר יהיה זה שון דוסון, ליף, או אפילו בלאט הצעיר שלא ימצאו חן בעיני מנהל צר עין כזה או אחר.
כולי תקווה שיתנו לשחקנים לשחק בהתאם לכישרונותיהם ויניחו לקהל לראות כדורסל טוב ושחקנים שאפשר להתחבר אליהם (אפילו אם באו לעיר מרחוק והפכו לסמל הקבוצה בגיל מאוחר, ממש כמו מתן נאור, או לימונד בהפועל).
אביעד
