לא סתם נעדר מכאן אייטמון בחירת 'חביב נולד' המסורתי-שנתי. תשע שנים ניהלנו את התחרות הזו, תשע שנים בחרנו בכל פעם חביב נולד חדש שזכה אוטומטית בפרס נכסף: השתלבות בין חביבי סיפרה בסלע בכל הזמנים, כולל אלו מפעם, שנבחרו עוד בימי העיתון, וחיי נצח כבכירים ומובחרים.

טריי סימונס היה הראשון בגירסה האינטרנטית בשנת 2007 ואחריו הגיעו על פי הסדר ג'ייסון וויליאמס, בריאן רנדל, דנילו פינוק, גל מקל, מאיר טפירו, דונטה סמית', אלכס טיוס ורנה רוז'ו.

סימונס שב לארץ במהלך העונה שעברה. ג'ייסון וויליאמס חוזר עכשיו כדי לשחק כאן עם הפועל באר שבע בלאומית. כל האמריקאים האחרים שנבחרו לחביבי הסיפרה שיחקו בארץ יותר מעונה אחת.

לא נעים לי מדביר שמעון, המכונה גם דב"ש, שעבד ועמל וישב וטרח ונתן עבודה ברמות גבוהות של מסירות לאורך כל העונה שעברה והעונות האחרונות, בעצם. ובכל זאת, אין אלא לומר שהפעם נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שהבחירה ברורה ומובנת גם בלי כל התהליך של הצגת אלו שקיבלו נקודות, והצרמוניה של הניפויים בשלבים.

ואולי זה כי סתם התבגרתי ואין לי כוח, לא נכחיש גם זאת.

ובקצרה, ולעניין, ובלי לברבר ולבלבל, חביב נולד לשנת 2016 הוא דריל מונרו ממכבי ראשל"צ. ונדמה שאי אפשר אחרת.

לקח את הקבוצה לאליפות ראשונה אי פעם. הגיע לכאן בגיל מאוחר, הגיש תמצית מכל יכולותיו המגוונות, השאיר טעם של עוד ובאחרית יולי נודע, כי חתם לעונה הבאה בקבוצת ביניים-תחתית כזו בליגה הטורקית. על הדרך לקח איתו לשם את מארק ליונס, או שמא היה זה אריות שלקח את מונרו איתו. מעל הכל, הצטייד בתואר החשוב ביותר בכדורסל הישראלי ב-25 השנים האחרונות, עם כל הכבוד לתוארי שחקן העונה של עיתון כזה או אתר אינטרנט אחר: חביב הסיפרה.

נתגעגע לבגרות, לאיכות. ואולי הוא עוד יחזור, כמיטב המסורת בכל הקשור לשחקנים שנבחרו לפניו כחביבי הסיפרה.

מונרו, בהקשרים ישראלים, היה בשבילי עד היום רודני – ההוא ששיחק לצד דריק גרווין בהפועל גבת לפני יותר מ-20 שנה. רודני כבר לא לבד ומצטרף אליו דריל, שהתעלה עליו ולקח את התואר (מה לעשות, אי אפשר להיבחר לחביב סיפרה כשאתה משחק ליד גרווין, יען כל האורות והזרקורים הולכים אליו).

2016 - דריל מונרו. בלי שאלה בכלל. נוסיף אותו בקרוב למשבצת המרצדת שם למטה משמאל, כי תיכף מתחילה עונה חדשה וצריך להביט קדימה.