מכבי ראשון לציון עשתה את הבלתי יאמן, ניצלה עונה חלשה ומבולבלת של שתי הגדולות וברגעי ההכרעה ידעה גם להתעלות ולזכות באליפות נהדרת, אבל אני לא בטוח כלל ועיקר שהלקחים שילמדו מן האליפות הזו הם הלקחים הנכונים והרי ידוע כי האלופה הופכת חיש מהר למודל חיקוי והערצה בקרב מאמנים, מנהלים ואף שחקנים שרוצים כולם להראות כמו האלופים.
הלקח הראשון שלמדנו נוגע למעמד המאמן. קבוצה שמפטרת את המאמן שלה חמישה משחקים לסיום הליגה ומצליחה בגדול תהפוך לאות ומופת לכל יושבי הראש ללכת בעקבות פרי ולא לחשוש לפטר גם ברגע האחרון. התחושה היא כי אריק שיבק השתמש ברבים מן התרגילים של שרון דרוקר ואימץ את מרבית המבנים שמצא ונעזר בירידת עומסים ובחזרת שחקנים מפציעות, או תקופה רעה כדי לייצור הישג מרשים. מכאן החשש שפיטורי מאמנים בכל רגע נתון יהפוך לאופנה חדשה, גם אם אינם מוצדקים כלל.
רעה חולה נוספת שקבלה אישוש ואישור היא הישיבה של פרי על הספסל והמעורבות העמוקה שלו בכל הקשור באימון. אם לפרי הצליח, אין שום סיבה שיושבי הראש, שגם כך מרבים לשבת על הספסל ולהציק למאמנים שלהם, ירפו.
רכבת הזרים שהסתיימה בקווין פאלמר ונמשכה משך חודשים ארוכים היא רעה חולה נוספת שעל הכדורסל הישראלי לעקור מן השורש והאליפות של ראשון רק תחזק ותעודד.
גם אי-השמירה על הסגל לאחר עונה מוצלחת (כל הזרים עזבו וכך גם טוני יאנגר וחלק מן הצעירים) היא רעה חולה, שתקבל רוח גבית מן הזכייה הראשונית. אם על שון דוסון וכריס רייט שרצו אתגר חדש מעבר לים היה קשה לשמור, אני מרשה לעצמי להניח שעל מונרו וליונס היה אפשר לשמור מול קבוצה תורכית בינונית ומטה, קל וחומר על טוני יאנגר שהיה חלק מרכזי באליפות ועזב לחולון. קצת רצון טוב היה יכול לעזור לשמור גם על גולן גוט. המשכיות חשובה מאד ובראשון לציון היא חלקית מאד.
גם שיתוף הצעירים, שהיה חלק חשוב ומרכזי בתחילת העונה עם גולן גוט ועידן זלמנסון, הפך ככל שהעונה התקדמה לנדיר יותר ויותר. האלופה שבדרך עברה יותר ויותר להישען על שחקניה הזרים ועל הישראלים הוותיקים וכך הזניחה את נושא קידום הצעירים שכולם מרבים לדבר עליו, אך ממעטים לעשות בו. גם מקומם של השחקנים הישראלים לא היה מרכזי, כשעיקר הדקות הולכות לזרים ואת דקות הישראלים לוקחים יאנגר (מתאזרח), דוסון (מתאזרח עם תעודות משופרות) וחנוכי את בן שימול, שעשו בעיקר את העבודה השחורה בהובלת הכדור ובהגנה.
בצד החיובי, אפשר בהחלט לציין את הבחירה במאמן ותיק ומנוסה (צל"ש לאדומי העור מתל אביב שלקחו את הרעיון צעד קדימה והחזירו את ראש שבט האפרים לעמדת המנהל המקצועי) וכאן נשאלת השאלה מי ישכור את שירותיו של מאמננו הלאומי לשעבר ומי ייקח מאמן עתיר ניסיון כדרוקר.
גם נושא קידומו ופיתוחו של שון דוסון הוא סיבה לצל"ש רציני לראשונים, אך הוא מתחבר לנושא בו אני מרבה לדון והוא מקומם של בני המתאזרחים. כלקח, כבר החתימו בהרצליה את די ג'י שארפ וגם תום מעיין ימשיך ונראה שזהו הטרנד החם של השנים הקרובות - אמריקאים עם גנטיקה מצוינת, שגדלו כאן ומחזיקים בכל התעודות הנחוצות כדי לעקוף את חוקי הליגה.
ברכות מעומק הלב לראשונים על האליפות ובהצלחה לכל הקבוצות בדרך לאליפות השנה. נשמח מאד לראות המשכיות בסגל ובצוות האימון, יותר אמון במאמנים ובדרכם ופחות גימיקים וצעקות ואם אפשר גם להרוויח על הדרך איזה ילד מוכשר לטובת עתיד הענף.
