ידעתם שנאצ'ו רודריגז עוד משחק? זאת אומרת, אתם יודעים מי זה נאצ'ו רודריגז? קודם כל, זה מין דוד לוי כזה, בספרדית. אני משוכנע שיש בספרד יותר נאצ'ו רודריגז מאשר דוד לוי אצלנו. שנית, רודריגז היה במשך הרבה מאוד שנים הרכז של ברצלונה, לפעמים ראשון, בדרך כלל מחליף, ומשם, אם בכלל, אתם זוכרים את השם שלו.

וככה הוא נראה, אוקיי? אז עד כאן הכל מסתדר וברור.

בקיצור, מסתבר שרודריגז עדיין משחק בגיל 36 במנורקה, קבוצה קטנה בליגה הראשונה בספרד. עד עכשיו הוא עומד על ממוצעים של 8.8 נקודות ו-3.8 אסיסטים ב-23 דקות לערב, שזה נאה כרפאל לרכז בגילו.

השבוע, במשחק נגד הקבוצה בה התפרסם שנגמר ב-29 הפרש לטובת ברצלונה (5 נקודות ב-19 דקות), הוא השתווה לעוד נאצ'ו, אזופרה, ולשניהם כרגע 681 הופעות בליגה הספרדית. הם מדורגים אחרי השיאן, רפא חופרסה (758), שזכה בגביע אירופה לאלופות אי-שם ב-1994 עם חובנטוד בדאלונה והקבוצה האחרונה שלו היתה ג'ירונה, זו שתשחק הערב בראשון לציון.

רביעי עומד אלברטו הררוס, אחד מגדולי השחקנים והסקורים בספרד בכל הזמנים, ולדעתי גם הספרדי שקלע הכי הרבה נקודות אי-פעם, רק שאני בקטע של הופעות עכשיו ולא מתחשק לי לבדוק את זה.

במקומות חמש עד שמונה עומדים פאבלו לאסו האגדי (623), מלך האסיסטים בכל הזמנים, שכל כדור שמסר לג'ו ארלאוקאס בזמנו בריאל מדריד הלך פנימה; חואן אנטוניו אורנגה (616), סוסון הבר של אסטודיאנטס בעבר, ששימש לא מזמן כמאמן הקבוצה ופוטר די מהר; קרלוס מונטס מויאדוליד (605) וחוזה מיגל אנטונז, שזכור בעיקר מריאל מדריד בתקופת סאבוניס והלאה (601).

חמישה מהשמונה הם רכזים. אני לא יודע מה הם אוכלים שגורם להם לשחק כל כך הרבה שנים בליגה של 34 משחקים בעונה (לפני סדרות הפלייאוף), אבל יודע שממרום שנותיי ובמצבי האתלטי הלא ממש קיים, אני ממש מתפעל מהם.

מעניין אם יהיה לרודריגז כוח למשוך הלאה, כדי לעבור על פני רפא חופרסה, שפרש בגיל 37 בקבוצה בה החל לשחק – חובנטוד בדאלונה. הוא יצטרך לסיים את העונה הזו, לסיים גם את העונה הבאה ולמשוך לתוך עונה שלישית כדי לעמוד בראש הרשימה. קבוצת הבית שלו היא מלאגה, ואפשר רק לקוות שאם רודריגז יאבד מיכולתו עד שיגיע קרוב-קרוב, מלאגה תדע לאסוף אותו אל תוך הסגל ולכבד אותו במין עונת פרישה, שתעזור לו לשבור את שיא כל הזמנים בספרד.